ריקי בליך | צילום: מוטי קמחי
"הכל בוטל, עברנו ממאה לאפס": האמנים דורשים מתווה פיצויים
אף שרבים מאנשי התרבות איבדו את פרנסתם וחלקם מופיעים בהתנדבות בפני מפונים, עדיין לא נמצאה דרך לפצות או לתגמל אותם. שר התרבות והספורט מיקי זוהר: "נהפוך את הפעילות ההתנדבותית של האמנים לפעילות בשכר הוגן וראוי"; יו"ר ארגון השחקנים, ריקי בליך: "יש מבחני תמיכה מוכנים מהקורונה למה אתם לא משתמשים בהם?"
כפי שלמדנו עוד בתקופת הקורונה, תעשיית התרבות היא הראשונה להיסגר במצב חירום לאומי והאחרונה להיפתח מחדש. ואולם להבדיל מתקופת הקורונה, בה נכפה עלינו בידוד חברתי וכמעט כל המשק סגר שעריו, הפעם אמני ישראל, המפיקים, אנשי הסאונד והתאורה חורשים את הארץ לאורכה ולרוחבה, מופיעים מול חיילים ומפוני תשובי העוטף, ומשמחים את הפצועים בבתי החולים בהתנדבות - והגיע הזמן למצוא דרך לשלם גם להם. לא לכל האמנים יש "שומן עודף" שיכול להחזיק אותם לאורך התקופה.
בנוסף, לצד מתווה הפיצוי שאישר משרד האוצר הבוקר, יש לחשוב על דרך לפצות את אנשי תעשיית התרבות - חלקם שכירים, חלקם עצמאים ורובם לא מרוויחים סכומים קבועים ועובדים בשוטף פלוס-פלוס.
ועדת החינוך של הכנסת בראשות ח"כ יוסף טייב דנה היום במשבר בעולם התרבות בעקבות המלחמה; אנשי התעשייה שטחו בפני שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, את הבעיות והאתגרים העומדים בפניהם בתקופה זו ואת הצורך המיידי להתאים מתווה פיצויים לתעשייה שפועלת באופן קצת שונה מעסקים אחרים במשק.
"נהפוך את הפעילות ההתנדבותית של האמנים לפעילות בשכר הוגן וראוי", אמר השר בפתיחת הישיבה. "הגיע השלב למסד את זה ולהפוך את הפעילות ההתנדבותית לפעילות בשכר. זה לא יהיה השכר הרגיל, אבל זה יהיה שכר הוגן ושווה. אני מאמין שבקרוב תהיה בעניין הזה בשורה".
בנושא הפיצויים אמר השר: "יש מתווה שאושר בכנסת בקריאה ראשונה. תהיה תוכנית פיצויים שעשויה להגיע ל-14 אלף שקל בחודש לעובד, תלוי בהכנסות שלו. תהיה גם הקפאת תשלומים של משכנתאות והלוואות בתקופת המלחמה, ללא ריבית לכמה חודשים, עד שהאמן יחזור להכניס כסף. בנוסף, הקצנו קרן של 6 מיליון שקל לאמנים במצוקה. אנחנו רוצים להגיע ל-600 אמנים שמקבלים כל אחד 10,000 שקל".
יו"ר איגוד הבמאים והתסריטאים, גלי רשף, אמר כי "הסכום של 14 אלף שקל מתאים למי שהמחזור שלו מעל 200 אלף והפגיעה מעל 40%, זה יכסה מעט מאוד אנשים וילך כנראה למי שמרוויח 25 אלף שקל".
השר זוהר הסביר כי "מתווה האוצר מדבר על מדרגות. ככל שההכנסות עולות כך גם הפיצויים עולים. אם עצמאי משתכר 25 אלף שקל לחודש והכנסותיו ירדו ל-5,000 הוא יקבל 14 אלף. הכי אידיאלי זה שהוא יקבל 25 אלף, אבל יש מגבלות".
בעולם התרבות רוב העצמאים (אמנים, מאפרות, אנשי סאונד ותאורה) עובדים לפי הכנסה עונתית ולא חודשית. כלומר, ישנם שחקנים שעובדים כמה חודשים על סדרה שמפרנסת אותם כל השנה ואז כמה חודשים עובדים פחות, לכן אין להם הכנסה קבועה על בסיסה ניתן להסתמך משנים קודמות.
זוהר הסכים שבתחומים מסוימים יש לבחון את הפיצוי לפי הכנסה שנתית, והוא יביא את הנושא לדיון בוועדת הכספים: "אנחנו מבינים שיש למצוא מענה לחלק מעולם התרבות שפועל ביחודיות, ומנסים לתפור את החליפה המתאימה".
יו"ר שח"ם (ארגון השחקנים בישראל) השחקנית ריקי בליך זעקה: "מדברים על מתווה, אבל איפה המתווה הזה? יש מבחני תמיכה מוכנים מהקורונה למה אתם לא משתמשים בהם? אין לנו יותר זמן לחכות. הכל בוטל, עברנו ממאה לאפס, כל הצילומים, המופעים, האירועים, מופעי חנוכה שמפרנסים אלפי אנשים חצי שנה. כל הדברים האלה נדחו לשנה הבאה ואין לנו איך לשם שכר דירה עכשיו. אנחנו חודש בתוך האירוע ואין פיתרון.
"התיאטרונים לא יודעים אם להוציא אותנו לחל"ת או לא. הרבה מאיתנו יכולים בתוקף צו סיווג מעסיקים לקבל אבטלה אבל אנחנו חייבים שזה יהיה רטרואקטיבי מ-8 באוקטובר. חייבים שיתגמשו איתנו ויוותרו לנו על כל הטפסים כמו בקורונה - זה הציל אותנו. אנחנו צריכים שהמדינה תעזור לנו בזה. זה לא הזמן לשנות את השיטות. זה זמן מלחמה.
"מי ישלם את המשכורות שלנו? מה יקרה במתווה הזה? ואיזה מתווה שלא תבחרו חייב להיות בו הכרח להעביר לפחות 70% מהכסף שיקבלו המוסדות הנתמכים לעובדים ולשחקנים. צריך להודות לשר על קרן התמיכה באמנים שעלתה מ-1.5 מיליון שקל ל- 6 מיליון שקל, אבל לצערי שח"ם מייצגת 2,800 שחקנים ושחקניות ויש לנו בעיות עם החשב הכללי איך לחלק את הכסף, אז בבקשה תפשטו את זה ואל תדרשו מאיתנו לדרג אנשים. תנו סכום סביר וראוי למחיה לכל מי שצריך, תגמישו את הקריטריונים".
בליך התייחסה גם להתנדבות של האמנים שלא זוכים לתגמול: "אנחנו כבר אחרי ארבעה שבועות של התגייסות של 100% מכל הלב לחיזוק העורף והגיע הזמן לשלם לנו. מפעל הפיס מציע 300 שקל לנסוע לים המלח לעשות עבודת קודש לא כולל רכב. אלה גופים עשירים ציבורים וממומנים ולא יכול להיות שאלה הסכומים שהם מציעים. גם גופי השידור יכולים לשדר אותנו בלילות חלק ניכר של השכר שלנו זה תמלוגים. תשדרו דברים שמרימים את המורל. וגם, אפשר להחזיר את העבודה בטלוויזיה ולצלם סדרות וסרטים. עשינו את זה גם בקורונה, נמצא את הפתרונות, נעבוד ליד מרחבים מוגנים".
בשיחה עם כלכליסט העלתה בליך, שחקנית תיאטרון הבימה, נקודה נוספת בהתייחס למשכורות קודמות לשם השוואה לצורך פיצוי. "משכורת הבסיס שלי היא 7,000 שקל ועל כל הצגה אני מקבלת עוד כמה מאות שקלים. באוקטובר היו אמורות להיות לי 20 הצגות שבוטלו אז אשתכר רק 7,000 שקל כששכר הדירה שלי הוא 6,500 שקל וזה עוד לפני חשבונות. ובמקרה שלי אני בת מזל כי אני נמנית על להקת השחקנים הקבועה של התיאטרון ואני שכירה, אבל כמוני יש אולי 200 בכל התיאטרונים הרפרטואריים בארץ יחד. רוב השחקנים עצמאיים".
סגנית יו"ר שחם, השחקנית רוני מרחבי, התייחסה לכך שהמתווה הקיים לא נותן מענה לעוסקים פטורים. רבים מהאמנים בארץ הינם עוסקים פטורים המשתכרים עד 120 אלף שקל בשנה. לדבריה, "המתווה שפורסם לעצמאים בנוי לפי מחזורים שנתיים בהתאם להכנסה. כל שאחוז הפגיעה בעסק גדול יותר, אמורים לקבל פיצוי גדול יותר. עוסק פטור לא מחויב בדיווח למע"מ ובאוצר טוענים שאין להם דרך לדעת מה היה אחוז הירידה שלו בהכנסות. הפתרון שלהם הוא שלא משנה כמה העסק נפגע הוא יקבל את אותו סכום פיצוי. אז שחקן שמשתכר בממוצע 10,000 שקל בחודש והכנסותיו ירדו לאפס יקבל מהמדינה על פי הטבלה שלהם רק 3,300 שקל, בדיוק כמו אחר שההכנסות שלו ירדו רק ב-20%".
מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, גיורא ואלה, סבור כי "דרך המלך היא להחזיר את התעשייה של הפקות המקור בקולנוע ובסדרות לעבודה. אם לא נתניע את העבודה מחדש לא יהיה לאן לחזור. 20-30 הפקות שמפרנסות תעשיה שלמה נעצרו ולא חזרו, מה שהיה אמור להתחיל להצטלם נדחה למעבר להרי החושך. אנחנו צריכים את הרוח הגבית מגופי השידור שלא בנויים על פרסומות. אין סיבה לעצור את התעשיה. אנחנו יודעים להתגבר ולמודי ניסיון בעבודה כשיש טילים שמרחפים מעל הראש. אנחנו לא מסכנים ולא פושטי יד אנחנו רוצים לעבוד במקצוע שלנו ולשמח ולחזק את ישראל".
לגבי הפיצוי אמר: "אנחנו עצמאים שמקבלים את התמורה שלנו בשוטף, כלומר העבודה שהפסקנו באוקטובר זו ההכנסה שלא תהיה בדצמבר. את הפסד הפרנסה מנובמבר - נראה בתחילת ינואר. צריך להביא את זה בחשבון מבחינת תזכיר החקיקה שהוגש ולא נותן מענה. כולנו עצמאים, אין לנו רשת ביטחון אחרת. או שנעבוד או שנצטרך סיוע ממשלתי".
יו"ר תעשיית התרבות והפקות הבמה, יוני פיינגולד, שהשתתף בדיון בכנסת, אמר: "אנחנו נמצאים בתוך חודש של עשייה בהתנדבות. המתווה שאושר לכל העסקים הוא כנראה טוב יותר ממה שהיה בקורונה, אבל לתעשיית התרבות יש צרכים ומאפיינים ייחודיים משלה שלא באים לביטוי במתווה הזה.
לדבריו, "התרבות היא ססמוגרף רגיש של הכלכלה: מקומות בילוי ייפתחו אחרונים, פסטיבלים ענקיים תלויים בתחושת הביטחון האישי ועוד לא ברור איך יתקיימו פעילויות בשטח פתוח. הביטולים הצפויים בחנוכה נוכח המצב, כנראה יחריפו את הקושי הכלכלי. לתרבות יש גם משמעות רגשית ותרפויטית, אבל החשש הוא שאנשים לא ימהרו לצאת להופעות ופעילויות גם בעת שגרת חירום בשל מצב הרוח הלאומי. לזה צריך להוסיף את הצורך בפיצוי גם לכל עוטפי התרבות: אנשי סאונד, במה, הפקות ועוד. אנחנו נידרש למתווה ופיתרונות מותאמים למצב ולתקופה ארוכה יותר".
השר זוהר הסכים שחזרה לעבודה בשגרת חירום היא הכרחית. "אנחנו יכולים לחזור לשגרת חירום ודוחפים לכך. זה כמובן מתוך הנחה שהמלחמה לא תתפשט לזירות אחרות כי אז מדובר באירוע אחר. ככל שחולף הזמן וצה"ל ממשיך להתקדם, גם יכולת הירי פוחתת ושגרת חירום היא חד משמעית משהו שאני דוחף אליו".
בתום הדיון בוועדה הבין השר זוהר שעליו להגיע יחד עם אגף התקציבים באוצר וגופי התרבות למתווים שונים שיתאימו לצרכים השונים בענף. לדבריו, "אנחנו מבינים שיש פער לגבי המתווה הקיים של משרד האוצר ובוחנים אפשרות לעשות מבחני תמיכה ייעודיים לעצמאים וגופי התרבות".