לבעלי תיעוד ביומטרי בלבד: יוכלו לחדש דרכון או תעודת זהות מרחוק

בחצי השנה הקרובה יוכלו חלק מאזרחי ישראל להנפיק דרכון או תעודת זהות ללא התייצבות פיזית בלשכות ההגירה והאוכלוסין, כך קובעת הצעת חוק ממשלתית שמקודמת על ידי משרד הפנים.

לפי ההצעה, מי שביצע בעבר תיעוד ביומטרי כלשהו (הוציא דרכון או תעודת זהות ביומטרית – ש"ט) והסכים כי טביעת האצבע שלו תישמר במאגר הביומטרי, יוכל לבקש להנפיק תעודת זהות מרחוק. אם האזרח החזיק גם בדרכון ביומטרי הוא יוכל לבקש גם הנפקה של דרכון מרחוק. (אולם, מי שמחזיק רק בתעודת זהות ביומטרית, לא יוכל להוציא דרכון מרחוק, וזאת בשל הצורך ב'דוגמת חתימה' שקיימת רק בדרכון, ש"ט).

מעבר לעובדה שהתהליך מוגבל למי שביצע בעבר תיעוד ביומטרי, הרי שהתהליך פתוח רק לבני 18 ומעלה, והדרכון שיונפק יהיה תקף לחמש שנים בלבד, וזאת בתנאי שתוקף הדרכון פג בחצי השנה האחרונה או שתוקפו יפוג בשנה הקרובה. בנוסף, חשוב להדגיש, על בסיס הדרכון שיונפק מרחוק לא תהיה אפשרות להנפיק דרכון לארה"ב, עם פטור מויזה. מסלול ה-ESTA לכניסה לארה"ב ללא ויזה, לא פתוח בפני בעלי דרכונים עם תוקף של חמש שנים בלבד.

מבחינה טכנית, הבקשה מרחוק תיעשה באמצעות טופס מקוון, המבקש יצלם את עצמו, ובמאגר הביומטרי יבקשו לבצע אימות זהות על סמך התמונה. לאחר הזיהוי, יועברו מהמאגר הביומטרי נתוני הזיהוי ששמורים כבר במאגר לתוך התעודה החדשה, נתוני הזיהוי הם תמונת פנים ותמונות של טביעות האצבע. לפי הצעת החוק, כל הנתונים הביומטריים שנאספו בתהליך יימחקו, ויישמרו רק על שבב הזיהוי עצמו ובמאגר הביומטרי עצמו.

מבחינה רשמית, המניע לחקיקה זו היא פרוץ 'מלחמת חרבות ברזל', אך ספק רב האם המלחמה לבדה מצדיקה את המהלך החריג הזה. ואכן, בסעיף 2 לחוק מופיע כי יהיה ניתן להאריך את הוראת השעה בעוד חצי שנה בהוראת שר הפנים ואישור ועדת הכנסת. ונראה כי המלחמה משמשת כהזדמנות לבחינת המהלכים של הנפקת תעודות זיהוי מרחוק. מגמה זו מצטרפת לחשיפת כלכליסט, לפיה בסיכום התקציבי בין האוצר לבין הרשות הוסכם כי ייעשה ניסיון להנפיק דרכונים מרחוק עבור ילדים עד גיל 8.

בדברי ההסבר מופיעים מספר נימוקים לצורך חקיקה ייחודית זו, אך הם מוצגים באופן לא מסודר וללא נתונים רבים. הנימוק הראשון קשור לכך כי תושבי הנגב המערבי נאלצו לעזוב את בתיהם ללא דרכונים ותעודות זהות, אלא שאנו נמצאים כארבעה חודשים אחרי המלחמה, ואחרי שהרשות פעלה במהירות בתחילת המלחמה והנפיקה אלפי דרכונים ותעודות זהות בלשכות חירום שנפתחו בבתי המלון. הנימוק השני, קשור לכך שחלק מלשכות האוכלוסין נסגרו במהלך הלחימה, וכי יש ירידה בכמות האנשים המגיעים ללשכות. הנימוק השלישי, הוא כי יש לסייע למאות אלפי חיילי המילואים שיש להם צורך בתיעוד חדש אך לא יוכלו לעשות זאת, גם נימוק זה לא מגובה בנתונים. וחשוב מכך, אם אכן הדאגה לאוכלוסיות נקודתיות היתה המניע לחקיקה, הרי שהיכולת להנפיק מרחוק היתה מוגבלת רק לאוכלוסיות אלו.

הנימוק הרביעי – וככל הנראה העיקרי – קשור לכך שרשות האוכלוסין מתמודדת כל העת עם עומס על הלשכות ומבקשת למצוא דרכים יצירתיות להפחית את העומס, כך בדברי ההסבר בדברי ההסבר לחוק מוזכר כי בשנת 2024 צפוי עומס על הלשכות בשל העובדה כי באוגוסט 24 אמור לפוג תוקפן של 2 מיליון תעודות זהות ישנות, אלא שגם נימוק זה הינו חלקי ולא מדויק, שכן בסיכום התקציבי שנחשף בכלכליסט, התחייבו אנשי רשות ההגירה והאוכלוסין לקדם חוק שיאריך את תוקף התעודות הישנות עד לינואר 2025 לפחות. ולכן אין מנוס מהמסקנה כי מדובר בפיילוט עקרוני של הרשות המבקש לבחון את האפשרות של הנפקה מרחוק, והנסיבות הייחודיות של המלחמה אינן אלא דרך לזרז את התהליך ולאפשר לו להיות מקודם במהירות וללא התנגדויות רבות.

שר הפנים ארבל, הממונה על רשות ההגירה והאוכלוסין אמר: "מדובר בצעד חשוב נוסף של רשות האוכלוסין לענות על צרכי האזרחים ולתת פתרון לחלק גדול מהאוכלוסייה שלא יצטרך לכתת רגליו ללשכות הרשות ויוכל להזמין דרכון או תעודת זהות מבלי לצאת מהבית".