נזק נוסף: המתיחות הפוליטית פוגעת בעמותות

למרות שארגוני החברה האזרחית בישראל מגלגלים מחזור של מעל 115 מליארד שקל בשנה (גיידסטאר 2021), יש נטייה לעיתים "לדלג עליהם" כשדנים על השפעות של מהלכים אסטרטגיים. סדר היום הציבורי יתמקד בהייטק, כלכלנים ינתחו מצב של בנקים ומעטים יתבוננו לעומק על מצב העמותות, למרות שנזק לעמותות משמעותו נזק למיליוני מוטבים כשלרוב הנפגעים הראשונים יהיו אוכלוסיות מוחלשות.

הרפורמה המשפטית והמחאה שבעקבותיה, משפיעים כרגע בשוליים על העמותות, אולם זהו מצב שעלול להתדרדר במהרה למצב משבר. הסיבה היא שלרוב כשיש טלטלות, הנפגעים הראשונים יהיו עמותות מכיוון שהכי קל לחסוך בתרומות.

כבר היום מתחילים ניצנים של פגיעה. מגמה אחת עליה מדווחות עמותות בימים אלה, היא שתורמים רבים מפנים את התרומה שלהם לטובת המאבק או לחיזוק הרפורמה במערכת המשפט – כל אחד "לצד שלו". עמותה מסויימת דיווחה על תורם שתרם לה שלושים שנה והודיע על הפסקת התרומה והפנייתה לחיזוק המאבק נגד הרפורמה. מדובר בתרומות שבאות לרוב על חשבון עמותות מכל תחומי קשת העשייה - מאוכלוסיות מוחלשות, רווחה, יחסי יהודים ערבים ועוד.

מגמה שניה אלו תורמים, בעיקר מחו''ל ש"יושבים על הגדר" . עמותות מדווחות על תורמים, אפילו ותיקים, שמקפיאים כספים "עד הודעה חדשה". תורמים בעיקר מארה"ב ואירופה. כך עמותה דיווחה על תורם ותיק שביקש לדעת מה מדיניות הנהלת הארגון וכשהיא לא תאמה את עמדותיו הודיע שהוא מפסיק את תרומתו לעמותה. מדובר על תורמים שאם מדיניות הממשלה תפגע באמונה שלהם – העמותות עלולות לאבד אותם.

חשוב להבין שטלטלות כלכליות, פוליטיות, חברתיות – משפיעות ישירות על ארגוני החברה האזרחית המהווים סיסמוגרף להלך הרוחות בישראל ובעולם. כאשר שני שליש מתקציב העמותות מגיע מתרומות, חייבם לקחת בחשבון גם את הארגונים החברתיים שפגיעה בהם עלולה לגרום לירידת הכנסות ואז ירידה בסיוע אותה נותנת העמותה.

כדי למזער נזקים, העמותות חייבות לתקשר עם התורמים, להקשיב להם ולהיות קשובים. כאשר התורם מפנה את כספו למאבק המתקיים בישראל, חשוב לשדר לו שמכבדים את דעתו אך לציין את הפגיעה הצפויה במוטבי העמותה ולבקש ממנו סיוע ברגע שיוכל. גיוס המונים עלול להיות פחות אפקטיבי במקרה זה וכדאי להמתין לתקופה רגועה. כרגע הציבור בישראל נחלק בדעותיו וכך גם צפוי שתרומת משקי הבית בשלב זה תופנה יותר לחיזוק הרפורמה או המאבק נגדה. הטענה כי "ספים מחו''ל מופנים לחיזוק או מניעת המאבק לא מונעים מהאזרח הישראלי להירתם כספית לצד שהוא דבק בו ובכך לצמצם את התרומות לעמותות – בוודאי לקראת חגים.

אל מול הטלטלה בחברה היהודית – ההנחה שהמאבק לא ישפיע על החברה הערבית ותקופת הרמדאן בה החברה הערבית מגדילה תרומות לסדרי גודל של מיליוני שקלים – תישאר סטטית.

ומה עם אחריות הממשלה? כרגע הפגיעה היא בשולים, אולם התדרדרות ומאבק פנימי מתמשך יביא לצמצום תרומות, בעיקר מהעולם. במצב כזה הממשלה תצטרך לתת סיוע משמעותי לחיזוק העמותות, אחרת תהיה פגיעה רוחבית – בשלב ראשון בתחומים פחות "כואבים" כמו קיימות, שמירה על כדור הארץ ויחסי יהודים ערבים ואח"כ גם מול נושאים יותר אקוטיים בעיקר בתחומי רווחה.

נאווה גייזנברג היא מייסדת ומנהלת "ערך לדרך"– תוכנית לעצמאות כלכלית של עמותות בישראל