פסיקות דרמטיות בארה"ב: מכה לזכויות להט"ב, העליון ביטל את תוכנית הדגל של ביידן

בית המשפט העליון בארצות הברית פרסם אתמול (ו') שתי פסיקות שמרניות ודרמטיות שמעוררות את זעמם של הליברלים באמריקה. בפסיקה הראשונה קבעו ששת השופטים השמרנים בבית המשפט – אל מול דעת מיעוט של שלושת השופטים הליברלים – כי הזכות החוקתית לחופש הביטוי מאפשרת אפליה מסוימת מצד בתי עסק כלפי זוגות חד-מיניים. פרשנים משפטיים מזהירים כי המשמעות של ההחלטה עלולה להיות רחבה הרבה יותר, ולאפשר אפליה נגד שלל קבוצות אתניות ודתיות.

בפסיקה השנייה הנחיתו השופטים, גם כן ברוב של שישה שמרנים מול שלושה ליברלים, מכה קשה על ממשלו של הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן – וביטלו את תוכנית הדגל שלו, שבמסגרתה תכנן למחוק חובות בהיקף אדיר של 430 מיליארד דולר עבור אמריקנים שמימנו את לימודי ההשכלה הגבוהה שלהם באמצעות הלוואות ממשלתיות. שתי הפסיקות הללו מעוררות כעת סערה, והן מצטרפות לפסיקה דרמטית לא פחות של העליון משלשום, שבה אסר על מוסדות להשכלה גבוהה להמשיך לנקוט מדיניות של העדפה מתקנת, שבמסגרתה קיבלו סטודנטים לשורותיהם גם על בסיס המוצא או הגזע שלהם.

בפסיקה השנייה הנחיתו השופטים, גם כן ברוב של שישה שמרנים מול שלושה ליברלים, מכה קשה על ממשלו של הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן – וביטלו את תוכנית הדגל שלו, שבמסגרתה תכנן למחוק חובות בהיקף אדיר של 430 מיליארד דולר עבור אמריקנים שמימנו את לימודי ההשכלה הגבוהה שלהם באמצעות הלוואות ממשלתיות. שתי הפסיקות הללו מעוררות כעת סערה, והן מצטרפות לפסיקה דרמטית לא פחות של העליון משלשום, שבה אסר על מוסדות להשכלה גבוהה להמשיך לנקוט מדיניות של העדפה מתקנת, שבמסגרתה קיבלו סטודנטים לשורותיהם גם על בסיס המוצא או הגזע שלהם.

השופט השמרן ניל גורסץ', שניסח את דעת הרוב, כתב כי התיקון הראשון לחוקה האמריקנית – זה שמבטיח חופש ביטוי – "חוזה את ארה"ב כמקום עשיר ומגוון, שבו כל האנשים חופשיים לחשוב ולדבר כפי שהם רוצים, ולא כפי שהממשלה דורשת". השופטת הליברלית סוניה סוטומאיור כתבה מנגד, בדעת המיעוט, כי הפסיקה היא בגדר "רישיון לאפליה", וכי לראשונה אי-פעם בתולדות ארה"ב, "בית המשפט נותן לבתי עסק זכות חוקתית לסרב להעניק שירותים עבור חברים בקבוצה מוגנת".

העתירה של סמית' זכתה לתשומת לב רבה בארה"ב ונתפסה שם ככזו המעמתת את זכותם של חברי קהילת הלהט"ב להגנה מפני אפליה אל מול זכותם לחופש הביטוי של גופים ואזרחים דתיים. אף שהשלכותיה המלאות של הפסיקה לא ברורות עדיין לחלוטין, לכל ברור שהיא מהווה מכה עבור זכויות להט"ב. היא גם מסמלת שינוי בכיוון שבו צעד עד כה בית המשפט בשני העשורים האחרונים, שבמהלכם קבע שורה של החלטות שחיזקו את ההגנות עבור להט"ב – בראשן הפסיקה מ-2015 שבה התיר נישואים חד-מיניים ברחבי ארה"ב והפסיקה מ-2020 שבה קבע כי חוק פדרלי שאוסר על אפליה במקומות העבודה מגן גם על להט"בים.

מדינת קולורדו, שאליה הצטרפו בדיונים ארגוני זכויות אזרח שונים, הזהירה כי פסיקה לטובתה של סמית' עלולה לאפשר לעסקים להפלות לא רק להט"בים אלא גם שורה ארוכה של קבוצות אחרות, כגון שחורים, יהודים, מוסלמים או מהגרים. בדעת המיעוט שלה הצטרפה השופטת סוטומאיור לאזהרה הזו והדגישה את העובדה שעתירתה של סמית' התקבלה על בסיס חופש הביטוי, ולא על בסיס הזכות לחופש דתי. זו הסיבה, לדבריה, ש"מעצב אינטרנט יוכל באותה מידה לסרב ליצור אתר עבור זוג בין-גזעי; מוכר בחנות לכלי כתיבה יוכל לסרב למכור כרטיס ברכה ללידה עבור בני זוג מוגבלים בגלל שהוא מתנגד לזכותם להביא ילד לעולם; חנות קמעונאות גדולה תוכל להגביל את שירותי הצילומים המשפחתיים שלה למשפחות 'מסורתיות' בלבד; וכך הלאה".

הדמוקרטים יצאו בחריפות נגד פסיקת הרוב השמרני, ומנהיגם בסנאט צ'אק שומר מסר אמש: "סירוב לספק שירותים על בסיס האדם שמישהו אוהב הוא מפלה ומלא שנאה, בדיוק כמו סירוב לספק שירותים על בסיס גזע ודת. זוהי אפליה שעבור רוב גדול מבין האמריקנים היא בלתי מתקבלת על הדעת". קלי רובינסון, נשיאת איגוד זכויות להט"ב בשם Human Rights Campaign, מסרה כי ההחלטה אמש יוצרת "סדק מדאיג בהתקדמות שלנו וצריכה להדאיג את כולנו".

הפסיקה הדרמטית השנייה של העליון בארה"ב ביטלה כאמור את תוכנית הדגל של הנשיא ביידן, שנועדה לממש את הבטחת הבחירות שלו לצמצם את החוב העצום שעמו מתמודדים עשרות מיליוני אמריקנים, בשל ההלוואות שלקחו על מנת לממן את לימודי ההשכלה הגבוהה שלהם. מדובר בסוגיה שמדאיגה את האמריקנים כבר עשרות שנים, והחוב הכולל שלהם מוערך כיום בהיקף עצום של 1.6 טריליון דולר. בתוכנית שעליה הכריז ביידן הוא התכוון למחוק רק חלק מהסכום הזה, 430 מיליארד, באמצעות ויתור על חובות בהיקף של עד 10,000 דולר למי שמרוויח עד 125,000 דולר בשנה, ו-20,000 דולר עבור מעוטי יכולת.

26 מיליון אמריקנים נרשמו לתוכנית, אבל היא הוקפאה בנובמבר אשתקד בשל העתירות נגדה מצד שורה של מדינות בעלות שלטון רפובליקני. כעת קיבל העליון את העתירה שלהן, וקבע כי ממשל ביידן חרג מסמכותו כשהכריז על מחיקת חובות נרחבת כל כך.

נשיא בית המשפט העליון, השופט השמרן ג'ון רוברטס, כתב בדעת הרוב כי הסמכות שמעניק החוק הפדרלי לממשל "לוותר או לשנות" את תנאי ההלוואה שהעניק לסטודנטים לא מאפשר לו להכריז על תוכנית יקרה כל-כך מבלי לקבל קודם הסכמה מפורשת מהקונגרס. רוברטס השווה את הפרשנות של הממשל לחוק, ולפיה אין הגבלה על היקף השינויים שהוא יכול לבצע בתנאי ההלוואות, לפרשנות שלפיה המהפכה הצרפתית הייתה בסך הכול "שינוי בסטטוס של האצולה הצרפתית".

עבור ביידן, שהודיע על ריצה לכהונה נוספת כנשיא, מדובר במכה פוליטית קשה. הנשיא מסר אמש הצהרה מיוחדת מהבית הלבן שבה מתח ביקורת על הפסיקה וטען שבית המשפט העליון "פירש בצורה לא נכונה את החוקה". הוא הוסיף: "אני יודע שיש מיליוני אמריקנים שחשים מאוכזבים, מיואשים ואפילו קצת כועסים. אני חייב להודות שגם אני". יחד עם זאת ביידן הבטיח לחפש כעת דרכים אחרות על מנת להקל על מצוקתם של בעלי החוב: "ההחלטה היום סגרה דרך אחרת, כעת נחפש אחרת". בין היתר ציין אפשרות לוותר על חובות באמצעות מנגנון אחר, המבוסס על חוק שונה מזה שהשופטים נסמכו עליו בהחלטתם, אבל הדגיש כי הוא ידרוש הליך ממושך יותר.

ביידן כבר מסר שלשום הצהרה אחרת מהבית הלבן – שבה גינה את הפסיקה הקודמת של העליון, זו שכאמור ביטלה את מדיניות ההעדפה המתקנת על בסיס גזעי. מדיניות כזו היא שאפשרה לאורך השנים להגדיל את שיעורם של הסטודנטים השחורים, ההיספנים ובני מיעוטים אחרים בקמפוסים בארה"ב, וההחלטה לאסור אותה עוררה גם היא סערה חברתית ופוליטית. בהצהרה שלו שלשום אמר ביידן כי הוא חולק עמוקות על פסיקת העליון, וקרא למוסדות להשכלה גבוהה שלא לזנוח את המחויבות שלהם לגיוון בקבלה ללימודים. כשנשאל על-ידי עיתונאי אם בהרכבו הנוכחי בית המשפט העליון הוא בית משפט "סורר" השיב ביידן: "זה לא בית משפט רגיל".

בבית המשפט העליון של ארה"ב, נזכיר, יש כיום רוב מוחץ למחנה השמרני – 6 שופטים שמרנים לעומת 3 ליברלים – זכר לאפשרות הנדירה שהזדמנה לדונלד טראמפ בימי כהונתו למנות שלושה שופטי עליון. מאז שהתבסס הרוב הזה הספיק העליון להרחיב את הזכות לשאת נשק בארה"ב, אף שרוב האמריקנים תומכים בצמצומה לנוכח מסעות ההרג הבלתי פוסקים, ולפני שנה בדיוק ביטל העליון בפסיקה מהדהדת את פסק הדין "רו נגד ווייד", שבמשך כמעט 50 שנה חייב את כל מדינות ארה"ב לאפשר הפלות. בעקבות הפסיקה אשתקד הטילו מדינות אמריקניות רבות איסורים והגבלות קשות על ההליך.