רוטמן על מתווה הפשרה: "הפערים גדולים, אך זו תחילתו של מו"מ"

אחרי שיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן נפגש אתמול (א') עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, שביום חמישי יצא לראשונה פומבית נגד המהפכה המשטרית שמקדמת הממשלה כאשר אמר בנאומו כי "מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדה צריך לעבור מהעולם ומהר", היום המשיכה הוועדה בדיונים מואצים בחוק יסוד: השפיטה.

בוועדה הוצג מתווה הפשרה "פרידמן-אלבשן", שניסחו ביחד פרופ' יובל אלבשן, שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, האלוף במיל' גיורא איילנד, ויזם ההייטק ד"ר גיורא ירון.

אלבשן וירון נענו להזמנת רוטמן להגיע לוועדה ולהציג בה את המתווה, שעורר התנגדות רבה מצד האופוזיציה. האלוף במיל' איילנד, שתחילה הודיע כי יגיע גם הוא להציג בוועדה, לא ישתתף בדיון. לאחרונה הוא הודה: "נכשלנו, המתווה לא קיים".

פשרת מתווה "פרידמן-אלבשן", שהציג אלבשן במהלך הדיון בוועדה (הוא אמר במהלך דבריו שאיילנד פרש מהצוות) כוללת בין השאר קביעה כי תוקף חוקי יסוד אינו שפיט בשום עילה ובשום ערכאה שיפוטית. עוד מוצע שחקיקת חוקי יסוד ותיקונם ידרשו ארבע קריאות בכנסת, כאשר במקרה שחוק היסוד התקבל ברוב של פחות מ-70 קולות, או כאשר הוא עוסק בשינוי שיטת הבחירות, תתקיים הקריאה הרביעית לאחר הבחירות לכנסת הבאה.

לגבי ביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון על חוקים שאינם חוקי יסוד המתווה מציע כי היא תעשה ברוב של שלושת רבעי מכלל שופטי העליון המכהנים יותר משנתיים. לגבי פסקת התגברות, מוצע שהכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שבוטל או שונה על ידי בית המשפט העליון ברוב של 61 קולות – אך במקרה כזה ייכנס החוק שחוקק מחדש לתוקף 6 חודשים לאחר שתיבחר הכנסת הבאה. רק אם הכנסת תחוקק את החוק מחדש ברוב של 65 קולות הוא ייכנס לתוקף במועד שייקבע בו, כולל באותה כנסת. עוד הם מציעים שביקורת שיפוטית על החוק שחוקק מחדש תוכל להתקיים רק כעבור 5 שנים מיום שנכנס לתוקף.

לגבי מינוי שופטים, גיבש הצוות שתי חלופות. הראשונה הוצגה בוועדת החוקה. על פי ההצעה, הוועדה לבחירת שופטים תכלול 12 חברים בהרכב הבא: 4 קואליציה, 4 אופוזיציה, 4 שופטים (כאשר נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו למעשה מהוועדה). עוד מוצע כי המינויים לבית המשפט העליון ייעשו בשיטת 'תיבת נוח'. כלומר, כל פעם מתמנים שניים כאשר הקואליציה בוחרת אחד והאופוזיציה אחד, לנשיאת העליון תהיה זכות וטו פעם אחת בקדנציה של הכנסת על מועמד של הקואליציה ופעם אחת על מועמד של האופוזיציה. גם לשר המשפטים תהיה לפי ההצעה זכות וטו פעם אחת בקדנציה על מועמד של האופוזיציה.

עוד מוצע כי במידה והמינוי יתבסס רק על קבוצה אחת מחברי הוועדה – משך הכהונה יהיה חמש שנים. במידה והמינוי יתבסס גם על שני משתתפים מקבוצה נוספת – משך הכהונה יהיה שמונה שנים. במידה והמינוי יתבסס גם על שני משתתפים מקבוצת השופטים – משך הכהונה יהיה עד לגיל הפרישה הקובע ביום ההשבעה. לגבי מינויים לבית המשפט המחוזי והשלום - ההצעה קובעת כי הבחירה תהיה ברוב של 7 מתוך 12 כשנדרשת תמיכה של 2 מהקואליציה, 2 מאופוזיציה ו-3 מהשופטים.

לגבי מעמד הייעוץ המשפטי, קובע המתווה שמשרת היועצים המשפטיים לא תהיה משרת אמון, כדי שחוות הדעת המשפטית תהייה מחייבת נדרש אישור מהמשנה הרלוונטי ליועצת המשפטית לממשלה, שר יכול שלא לקבל את חוות הדעת המחייבת בהתמלא תנאים מסוימים, ובהם הצטיידות בחוות דעת משפטית מנומקת אחרת מבעל מומחיות מובהקת בתחום המשפטי הרלוונטי. עוד מוצע שחוות דעת היועצים המשפטיים לא תחייב את הממשלה, וכי הממשלה ושריה זכאים לייצוג משפטי בכל עתירה או תביעה המוגשת נגדם והנוגעת לתפקידם, ואינם זקוקים לשם כך לרשות היועץ המשפטי. במקרה שהיועץ המשפטי מסרב לייצג את עמדתם כפי שהיא, ייעשה הייצוג על ידי עו"ד אחר בשירות המדינה המוכן לכך או על ידי עו"ד פרטי.

לגבי עילת הסבירות, קובע המתווה כי הפיקוח השיפוטי על רשויות המינהל יימשך גם בעילה הקיימת של סבירות. עם זאת, עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת וכן מינויים שאושרו על ידי הכנסת (למעט בעילות טכניות-פורמליות או אם יש סתירה להוראה ספציפית בחוק יסוד שפוסל את המינוי). כמו כן, לא תשמש עילת הסבירות להתערבות בהקצאת מקורות כפי שנקבע על ידי הרשות המוסמכת. (מעל לסכום מסוים), כפי שנקבעה על ידי הרשות המוסמכת.

בפתח דבריו אמר ירון: "אין לי כוונה להיכנס לפוליטיקה. הסיבה שאני פה היא שאם לא נפתור את הבעיה אנו לא נהיה כאן. אני סופר פעיל במחאות, נמצא בכל הפגנה בקפלן, תרמתי למחאה. הכוונות מאחורי הנייר שהוצאנו הן תמימות. כמי שבא מההייטק אני אומר: הגרסה הראשונה זה אף פעם לא מושלם".

פרופ' יובל אלבשן, ממנסחי מתווה הפשרה "פרידמן-אלבשן" | צילום: יואב דודקביץ'

עוד הוסיף, "אני לא פה כדובר מטעם ההייטק, אף שאני מושקע ב-13 חברות. ההייטק לא יהיה פה אם הרפורמה בצורתה הנוכחית תעבור. המתווה הוא פועל יוצא של ישיבה בשני צידי השולחן. כשאתה מנהל מו"מ אתה לא מקבל כל מה שרצית. אם אנחנו רוצים להרוס את המדינה אנו בדרך הבטוחה ביותר כדי להגיע לשם".

פרופ' אלבשן אמר כי "את הדהירה המטורפת הזו חייבים לעצור. זה כאוס חוקתי. אתם מובילים את המדינה למקום הזה עם משחקי הכבוד האלה. הרבה אנשים אמרו לי שהם חושבים שזו טעות להיכנס לזה, אבל אדם חייב לעשות הכל כדי לעצור את העסק הזה. זה כבר מזמן לא הרפורמה, ולא רק ביבי-לא ביבי, הסדקים והבולענים כבר פתוחים ונפערים וגם עם הרבה מלט אי אפשר יהיה לסתום אותם".

אלבשן הוסיף: "אני איש שמאל וזה לא המתווה שאני אוהב, אבל הוא בא להציע מנגוני גישור שאפשר יהיה לרדת מאי ההסכמות ולהיכנס להידברות. הגענו לכל מיני פשרות ואת הכיול אתם תעשו. זה המתווה שחשבנו שהוא הכי אפשרי. לקחנו את כל המחלוקות וניסינו להקטין אותם לחזיתות יותר קטנות. שום דבר פה לא קדוש, ודאי לא המספרים, הם מייצגים 100 איש שאיתם שוחחנו, אבל המנגנונים יאפשרו להיכנס לשיח".

יו"ר הוועדה רוטמן אמר כי "מיד לאחר שהמתווה פורסם, שר המשפטים ואני הזמנו אותם וישבנו איתם. זה בהחלט יכול להיות מצע טוב לתחילת מו"מ כדי להבין את הפערים והיכולות. ברור לכל כי בין מה שאנחנו מעוניינים לקדם לבין המתווה פערים מאוד גדולים, אך זו תחילת מו"מ והבנה שיש על מה לשבת".

במהלך השבוע צפויה לקיים הוועדה דיונים שבמהלכם תכין לקריאה שנייה ושלישית בכנסת שניים מהרכיבים המרכזיים בהצעת חוק יסוד: השפיטה, שעברו לפני כשבועיים בקריאה ראשונה בכנסת.

התיקון הראשון שבו תדון הוועדה נוגע למניעת האפשרות של בג"ץ להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד כך שלא ניתן יהיה לבטל חוק שנחקק והוגדר כחוק יסוד. הוועדה צפוייה לדון בשאלה אילו תנאים נדרשים כדי שחוק יסוד יוכר כבלתי שפיט.

התיקון השני הוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שמקנה לקואליציה רוב לבחירת השופטים - 5 מתוך 9 חברי הוועדה יהיו מהקואליציה. המשמעות היא שחברי הקואליציה לבדם יוכלו למעשה להחליט מי יתמנו לשופטים בכל הערכאות, היות והרוב שיהיה דרוש הוא של 5 קולות בלבד (לעומת 7 כיום). בין השאר, צפויה הוועדה לדון האם יש צורך בהרכבי וועדה שונים או בכללי הכרעה שונים בין הליך הבחירה בשופטים לביהמ"ש העליון לבין הליך בחירת השופטים לשאר הערכאות השיפוטיות.

שני הרכיבים נמצאים בשלבי החקיקה המתקדמים ביותר, כאשר שני רכיבים נוספים מתוך הצעת חוק יסוד: השפיטה, נמצאים בשלב אחד לפני כן: לפני שבוע וחצי אישרה ועדת החוקה שני תיקונים נוספים לקראת העלאתם להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הראשון הוא צמצום הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים, שתיעשה ברוב של 80% משופטי בג"ץ (12 מתוך 15 שופטים בהרכב מלא), והשני קביעת "מנגנון התגברות", שבמסגרתו הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק רגיל אשר בוטל על ידי בג"ץ ברוב של 61 ח"כים.