אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבדיקת מצב הרכב בשניות ועד החברה שתכין אתכם לבחינות הכניסה להייטק אוהד ואמיר חבר וחיישנים של המערכת של UVeye (למטה). פתרון שמתאים גם לכלי רכב חשמליים | צילום: יובל חן

מקומות 11-17

מבדיקת מצב הרכב בשניות ועד החברה שתכין אתכם לבחינות הכניסה להייטק

הטכנולוגיה של UVeye מפיקה דו"ח בדיקה של מצב הרכב בתוך שניות; אפיירו תאיץ את תהליכי פיתוח התוכנה עם פחות סיכון; בי־הירו הכניסה את הביג דאטה לכוורות; gif8 מספקת לסוחרים באמזון ואיביי מימון ומערכות ניהול; קלאסיק מפתחת את מערכות ההפעלה שיריצו המחשבים הקוונטיים שבדרך; מאסטרסקול מציעה בוטקאמפים על סטרואידים, שמכינים אותם לבחינות הכניסה לחברות הייטק; פייאם מפתחת מערכות ניהול רכש

25.04.2023, 08:17 | מאיר אורבך וסופי שולמן

מקום 11

UVeye

  • תחום: אוטו־טק
  • הקמה: 2016
  • מייסדים: האחים אמיר ואוהד חבר
  • עובדים: 180, בישראל ובארצות הברית
  • גיוסים: 95 מיליון דולר מטויוטה, יונדאי, וולוו, GM Ventures, CarMax, מיטב ומנורה


בדיקת IRM למכוניות

הטכנולוגיה של UVeye מפיקה דו"ח בדיקה של מצב הרכב בתוך שניות. יצרניות הרכב הגדולות כבר התלהבו והשקיעו

כמו הרבה פיתוחים ישראליים, גם הטכנולוגיה של UVeye נולדה בצה"ל. שני המייסדים, האחים אמיר ואוהד חבר, הבינו שסריקות גחון של רכבים, שבעולם הביטחוני משמשות לנטרול איומים, יכולות להיות יעילות הרבה יותר גם בניסיון לאיתור נזילת שמן, תסריט נפוץ הרבה יותר מזה של מטען חבלה.

לדירוג המלא של הסטארט-אפים המבטיחים – לחצו כאן

ל־UVeye לקח לא מעט שנים למצוא את ההתאמה הנכונה בין הטכנולוגיה שלה לשוק, אבל היום היא מתחילה לממש את החזון שלה כ־MRI לשוק הרכב. המערכת של החברה הישראלית מחליפה את הבדיקות הידניות שעדיין נפוצות היום: מערך של מצלמות עורך שורה של בדיקות שונות, מנזילות שמן ועד מצב הצמיגים, ובתוך 20 שניות מפיק דו"ח מלא על מצב הרכב. הפתרון של UVeye לא רק בוחן את מצבו החיצוני של הרכב, אלא מקליט ומנתח גם את הקולות שהוא משמיע ופרמטרים רבים נוספים.

המערכות של UVeye כבר מותקנות במוסכים, בסוכנויות למכירת רכב משומש ובמכוני בדיקת רכב, ובאחרונה החברה החלה להתקין אותן גם במתקני שטיפה אוטומטית ובחניונים, כדי לאפשר בדיקה "על הדרך".

על המשקיעים בחברה נמנות כמה וכמה מיצרניות הרכב הגדולות בעולם, ובהן GM, וולוו וטויוטה; רבות מהן נמנות על לקוחותיה של החברה. כך, למשל, וולוו חתמה לפני כשנה על הסכם להתקנת המערכות של UVeye בסוכנויות המכירה שלה בחוף המזרחי בארצות הברית, עסקה שעשויה לכלול - אם שיתוף הפעולה יתקדם כמתוכנן - יותר מ־200 חנויות של יצרנית הרכב השוודי. הסכמים דומים נחתמו עם GM וגם עם CarMax, אחת מסוכנויות הרכב המשומש הגדולות בארצות הברית, שמוכרת כמיליון מכוניות בשנה. אף שהמערכת של UVeye פיזית, הלקוחות לא משלמים עבורה, אלא עובדים במודל של SAAS, עם תשלום חודשי עבור השימוש.

צוואר הבקבוק העיקרי של החברה הוא בייצור המערכות, כך שעד היום היא התקינה רק כמה מאות מהמערכות שלה - אבל לאחר שהמייסדים עברו לארצות הברית, ולאחר שהכסף שגויס ביוני 2022 שימש להקמת קווי ייצור, המכירות צפויות לזנק בשנים הקרובות. עיקר הייצור יתבצע בארצות הברית ובקנדה, ומקצתו בישראל.

המעבר לרכב חשמלי לא מאיים על הפוטנציאל של UVeye, שכן על אף שברכב כזה אין מנוע בערה פנימית, יש לו שורת רכיבים שעלולים לפתח תקלות, ובראשם סוללת הגחון.


מקום 12

Apiiro

  • תחום: אופטימיזציה של תשתיות ענן
  • הקמה: 2019
  • מייסדים: עידן פלוטניק ויונתן אלדר
  • עובדים: 120, בישראל ובארצות הברית
  • גיוסים: 135 מיליון דולר מ־General Catalyst Greylock ו־Kleiner Perkins


הגיוס הגואל

עסקת המכירה של אפיירו בחצי מיליארד דולר נפלה - אך היא יצאה כמנצחת עם גיוס משמעותי

עבור חברת הסייבר הישראלית אפיירו (Apiiro) זו היתה שנה של רכבת הרים. החברה נוסדה על ידי עידן פלוטניק ויונתן אלדר, שני בוגרי יחידת מצו"ב שעבדו בחברת אאוראטו שנמכרה למיקרוסופט בכ־200 מיליון דולר. לאחר המכירה המשיכו השניים לעבוד במיקרוסופט, שם למדו על אתגרי אבטחה שהביאו אותם להקמת אפיירו.

הטכנולוגיה של החברה מאפשרת להאיץ את תהליכי פיתוח התוכנה בארגון ולהפחית הסיכון הכרוך בכך בצורה אוטומטית. זאת, כשהיא מסייעת למפתחי התוכנה לסרוק קוד ולזהות סיכונים ובעיות עוד בתהליך הפיתוח ובכך לצמצם במידה ניכרת את הקשיים שייווצרו לאחר פיתוח התוכנה.

בספטמבר 2022 הייתה החברה על סף מכירה לפאלו אלטו בסכום נאה של כ־500 מיליון דולר, אחרי שגייסה עד אז עשרות בודדות של מיליוני דולרים. אך העסקה נפלה. למרות החשש שביטול עסקת הרכישה ייצור מהומה בחברה, בפועל קרה ההפך מכך. לאחר שהביטול פורסם בתקשורת, פנו לאפיירו משקיעים ושותפים פוטנציאלים שעוד לא הכירו את החברה, ולקוחות רבים שהבינו את הצורך בפתרון שלה. וכך, בנובמבר 2022, כחודשיים לאחר נפילת העסקה, הכריזה החברה על גיוס של 100 מיליון דולר בהשתתפות קרנות חשובות בארה”ב וכן שורה של יזמי סייבר מובילים, כמו מיקי בודאי, ראקש לונקר, עמיחי שולמן ומייסדי דמיסטו שנמכרה לפאלו אלטו, הכוללים את סלביק מרקוביץ', גיא רינת, דן שראל ועוד. הגיוס היה בשווי דומה מאוד למחיר שננקב בעסקת הרכישה עם פאלו אלטו, שלא יצאה לדרך.

מאז הגיוס צמחו הכנסות החברה במאות אחוזים, כשברבעון הראשון של 2023 לבדו, רשמה אפיירו צמיחה של 530%. בחברה צופים הכנסות משמעותיות מאוד, שיגיעו בסוף 2023 לעשרות מיליוני דולרים, ויזנקו לעשרות רבות אם לא מעבר לכך ב־2024.

ההצלחה העסקית ברבעון הראשון של השנה הביאה לגיוס משמעותי, כשלפי הערכות צפויה אפיירו לקלוט כ־80 עובדים בתקופה הקרובה, רובם עבור חטיבת המכירות והשיווק וחלק קטן יותר לפיתוח.


מימין: עידן פלוטניק ויונתן אלדר. צמיחה של 531% ברבעון אחד,  צילום: Omer Hacohen מימין: עידן פלוטניק ויונתן אלדר. צמיחה של 531% ברבעון אחד | צילום: Omer Hacohen מימין: עידן פלוטניק ויונתן אלדר. צמיחה של 531% ברבעון אחד,  צילום: Omer Hacohen


מקום 13

BeeHero

  • תחום: אגריטק
  • הקמה: 2017
  • מייסדים: עומר דוידי, איתי כנות, יובל רגב
  • עובדים: 60, בישראל ובארצות הברית
  • גיוסים: 65 מיליון דולר מג'נרל מילס, Convent, Entreee Firstime, Rabobank, iAngels

כוורת מתקשרת

בי־הירו, שהכניסה את הביג דאטה לכוורות, רשמה השנה צמיחה מטאורית והתייצבה כמובילת השוק העולמית

השנה החולפת היתה שנת הפריצה הגדולה של בי־הירו (BeeHero). החברה רשמה צמיחה מטאורית לא רק בהכנסות ובמספר כוורות הדבורים שבהן הותקנה הטכנולוגיה שלה, אלא גם במימון. בסוף 2022, כשזרם ההשקעות בהייטק כמעט יבש, בי־הירו השלימה גיוס של 42 מיליון דולר לפי שווי גבוה פי שלושה מזה של הגיוס הקודם (סבב A בסוף 2021). בסבב הזה קיבלה הטכנולוגיה של החברה את האישור האולטימטיבי, עם כניסתה של ענקית המזון האמריקאית ג'נרל מילס כמשקיעה.

פלטפורמת הביג דאטה של בי־הירו מבוססת על חיישנים חכמים, שמותקנים בכוורות ומנטרים נתונים קריטיים על מצב הכוורת, כמו טמפרטורה, לחות ואפילו רמת העצבנות של המלכה. הנתונים הללו מאפשרים לייעל את תהליכי ההאבקה ולמנוע מקרים של "הפרעת התמוטטות המושבה" (CCD, תופעה שבה הדבורים הפועלות נעלמות והכוורת קורסת) ומספקים לחקלאים ודאות בכל הנוגע לרמת היבולים.

בי־הירו אינה החברה היחידה בשוק, אך בשלב זה מסתמנת כשחקנית המשמעותית בו, בפער ניכר. בשנה האחרונה הכפילה בי־הירו את כמות הכוורות שעובדות עם המערכת שלה ל־200 אלף, רובן בארצות הברית. כדי לשמור על קצבי הצמיחה ולהגדיל את הפיזור הגיאוגרפי החברה נכנסה השנה גם לשוק האוסטרלי. במקביל היא נכנסה גם לתחום האבקת הזרעים, שם היא משתפת פעולה עם חברת הזרע הישראלית. החברה גם משתפת פעולה עם גופים בינלאומיים כגון ה־USDA במאבק בהתפשטות הצרעה האסיאתית, ועם ארגון World Bee Project, המשתמש בכלי AI לתמיכה במאביקים ובמגוון ביולוגי.


מימין: יובל רגב, עומר דוידי ואיתי כנות. השקעה מהענקית האמריקאית ג’נרל מילס,  צילום: BeeHero מימין: יובל רגב, עומר דוידי ואיתי כנות. השקעה מהענקית האמריקאית ג’נרל מילס | צילום: BeeHero מימין: יובל רגב, עומר דוידי ואיתי כנות. השקעה מהענקית האמריקאית ג’נרל מילס,  צילום: BeeHero


מקום 14

8fig

  • תחום: אי־קומרס
  • הקמה: 2020
  • מייסדים: ירון שפירא, אסף דגן ורועי ילין
  • עובדים: 85 • גיוסים: 57 מיליון דולר מ־Battery Ventures ו־LocalGlobe

נותנים גב למסחר המקוון

gif8 המספקת לסוחרים באמזון ואיביי מימון לצד מערכות ניהול טכנולוגיות, הצליחה לשרוד את המשבר גם בלי גיוס נוסף

עליית הריבית, מתברר, אינה רק בעיה אלא גם הזדמנות עבור כמה מחברות הסטארט־אפ. אחת מהן היא 8fig הישראלית, המספקת לסוחרים ברשתות כמו אמזון, שופיפיי ואיביי, כלים טכנולוגיים לניהול החנויות המקוונות - לצד מימון לתפעול השוטף שלהן.

קהל היעד הוא סוחרים עם מכירות של 100 אלף עד 20 מיליון דולר בשנה, הזקוקים לכמות גבוהה של הון שוטף לצורך תפעול החנות, קידומה ברשת ורכישת סחורה. עד כה היה באפשרותם לקבל מימון ממגוון רחב של ספקי אשראי, אבל עליית הריבית סילקה רבים מהם מהשוק. מנגד, החברה הישראלית, שנמצאת בליבה של אתרי המסחר החשובים ויודעת לחזות תזרימי מזומנים והכנסות של כל חנות, לא חששה לתת אשראי ואף הגדילה אותו משמעותית בחודשים האחרונים. לפי הערכות, עד היום סיפקה 8fig אשראי של מאות מיליוני דולרים, עליו היא משלמת ריבית נמוכה יותר, בזכות קווי אשראי טובים מאלה העומדים לרשותם של רוב הסוחרים.

העובדה שהחברה לא מסתפקת בצד הפיננסי אלא גם מעניקה ללקוחות פתרון טכנולוגי מקיף לניהול החנות, היא מהסיבות העיקריות לפריחתה של 8fig - במיוחד כאשר סוחרים רבים מנהלים את החנות לבדם, או עם שותף אחד בלבד.

8fig הוקמה ב־2020 על ידי ירון שפירא, מנכ"ל החברה, אסף דגן, הטכנולוג הראשי, ורועי ילין, מנהל ההכנסות. יש לה פעילות בתל אביב ובאוסטין, טקסס. השנה זינקו ההכנסות ב־900% לעשרות מיליוני דולרים, וב־2023 החברה תבצע קפיצה נוספת. גם במניין העובדים נרשם גידול משמעותי, מ־38 עובדים בשנה שעברה לכ־85.

לכל אורך המשבר בשווקים פעלה החברה בצורה שונה משמעותית מחברות אחרות. היא לא מיהרה לגייס כספים, וגם לא לפטר עובדים. הגיוס האחרון של החברה היה ב־2021 ועמד על 50 מיליון דולר, בהשתתפות הקרנות Battery Ventures ו־LocalGlobe ועוד. הגיוס מספיק עד היום לצורכי החברה, שרושמת כאמור הכנסות משמעותיות מאוד. 8fig אמנם לא סיימה לגייס כספים, אבל הצליחה לעבור את השנים הקשות תוך הסתמכות על משאביה בלבד.


מייסדי 8fig: אסף דגן, רועי ילין וירון שפירא. מספקים מימון וגם גב טכנולוגי,  צילום: לוק צלמים תמיר מייסדי 8fig: אסף דגן, רועי ילין וירון שפירא. מספקים מימון וגם גב טכנולוגי | צילום: לוק צלמים תמיר מייסדי 8fig: אסף דגן, רועי ילין וירון שפירא. מספקים מימון וגם גב טכנולוגי,  צילום: לוק צלמים תמיר


מקום 15

Classiq

  • תחום: מחשוב קוונטי
  • הקמה: 2020
  • מייסדים: ניר מינרבי, אמיר נוה, יהודה נוה
  • עובדים: 65
  • גיוסים: 63 מיליון דולר מ־Entree capital, HPE, Intesa AWZ ventures, Wing Capital, Sumitomo, HSBC, Team 8, Samsung next, IN Ventures


מזיזים את הקיוביטים

קלאסיק מפתחת את מערכות ההפעלה שיריצו המחשבים הקוונטיים שבדרך

יחסית לחברה שעדיין אין לה מכירות של ממש, קלאסיק כבר גייסה לא מעט כסף — אבל ככה זה כשנכנסים לעולם המחשוב הקוונטי. החזון של מחשב העל מלווה אותנו כבר כמעט עשור, ובכל פעם נראה כי הנה הגיעה הפריצה הגדולה שתהפוך את יכולות־העל שלו לממשיים ונגישים ותשנה את מהלך ההיסטוריה. בינתיים זה לא קרה — ולא זו בלבד, אלא שהחזון המתחרה, זה של הבינה המלאכותית, עוקף אותו בסיבוב. יש מי שצופה כי האירוע המשמעותי של המחשוב הקוונטי יתרחש כבר ב־2024, אבל לא חסרים גם סקפטיים יותר, שמעריכים שרק לקראת סוף העשור הנוכחי נראה שימוש אמיתי במחשבי־על קוונטיים.

בינתיים, לישראל שמור מקום של כבוד במרוץ החימוש הקוונטי העולמי, וקלאסיק היא מנושאות הדגל. החברה הוקמה על ידי שני חברים יחד עם אביו של אחד מהם (ד"ר יהודה נוה, מומחה לפיזיקה קוונטית), הרוב המכריע של עובדיה מחזיקים בתארים מתקדמים, ובחברה אין פונקציה של משאבי אנוש, משום שהיא מגייסת רק מפה לאוזן — בין אם מקרב בוגרי תלפיות או מהאקדמיה.

בניגוד לחברות רבות שמנסות לבנות מחשב על משלהן, בקלאסיק הלכו לכיוון התוכנה שתהיה אחראית על התקשורת בין האדם למכונה העוצמתית. המחשבים הקוונטיים אינם עובדים בשיטת הביטים של המחשב הרגיל, אלא באמצעות קיוביטים מורכבים יותר ולכן יידרשו להם מערכות הפעלה חדשות לגמרי. קלאסיק רוצה להיות המיקרוסופט של התחום. לא במקרה יש לה שיתוף פעולה חדשה עם ענקית המחשוב, שמאפשרת היום להשתמש בתשתיות שלה כגון הענן כדי לפתח תוכנה קוונטית באמצעות קלאסיק.

לקלאסיק יש כמובן מתחרים רבים, אבל היא חותמת במרץ על שיתופי פעולי לפיתוח והטמעה משותפים של הפתרון שלה עם חברות מחשוב גדולות בעולם, שרוצות להבטיח את מקומן במרוץ עם אפליקציות למחשבים החדשים. באחרונה היא חתמה על הסכם עם פירמת KPMG, שמכניסה כבר בימים אלה את הלקוחות שלה למחשוב הקוונטי, במקביל לכל פירמות ראיית החשבון הגדולות.

השווקים הראשונים שצפויים לאמץ את המחשוב הקוונטי הם גופים פיננסיים, שייעזרו ביכולות הטכנולוגיה הזו לביצוע חישובים מורכבים של סיכונים; חברות רפואה, שישתמשו בו לפיתוח תרופות; וחברות כימיה, שיפתחו כך פיתוח חומרים חדשים.


מימין לשמאל: ניר מינרבי, אמיר נוה וד"ר יהודה נוה. שורה של שיתופי פעולה מבטיחים,  צילום: אייל טואג מימין לשמאל: ניר מינרבי, אמיר נוה וד"ר יהודה נוה. שורה של שיתופי פעולה מבטיחים | צילום: אייל טואג מימין לשמאל: ניר מינרבי, אמיר נוה וד"ר יהודה נוה. שורה של שיתופי פעולה מבטיחים,  צילום: אייל טואג


מקום 16

Masterschool

  • תחום: ED־טק
  • הקמה: 2019
  • מייסדים: מיכאל שורפ, עותני לוי, רועי ציקורל וערן גליקסמן
  • עובדים: 100, בישראל ובארה"ב
  • גיוסים: 100 מיליון דולר מ־Target Global, Dynamic Loop Capital, Group 11, פיטנגו צמיחה ורונלד כהן

בית הספר של מחר

מאסטרסקול מציעה ללקוחותיה אוסף בוטקאמפים על סטרואידים, שמכינים אותם לבחינות הכניסה לחברות הייטק

מאסטרסקול הוקמה מתוך יאוש: מייסדי החברה, חלקם בוגרי סיירת מטכ"ל וחלקם בוגרי תלפיות, התייאשו מניסיונות לחולל שינוי של ממש במערכות החינוך. רועי ציקורל היה מורה בעברו, ומיכאל שורפ ניסה לשנות את עולם החינוך הן דרך המגזר השלישי והן דרך חברות ייעוץ — ואצל שניהם התגבשה ההבנה כי כל עוד אין תוצאות מדידות, קשה לחולל שינוי. הטיימינג להקמת החברה היה מושלם, כי לקראת הקורונה, כשהביקוש לעובדי הייטק זינק וכולם עברו ללמידה מרחוק, מאסטרסקול היתה במקום הנכון. העסק רץ כל כך מהר, שעד לפני שנה החברה כלל לא גייסה כסף והיתה רווחית; רק במאי 2022 היא יצאה לגיוס ראשון חריג בגודלו, 100 מיליון דולר, שאיפשר לה לצמוח במהירות.

הפלטפורמה של מאסטרסקול היא מעין AirBNB של קורסים בתחומי הייטק — אוסף בוטקאמפים על סטרואידים, שמנוהלים אונליין ומכינים את הבוגרים למבחני הכניסה של חברות ההייטק. המורים, או "סקול מאסטרים", הם אנשים מהתעשייה, לרוב ראשי צוותים ומעלה, שבונים את הסילבוס יחד עם החברה כדי להבטיח שמדובר בחומרים העדכניים ביותר, על מנת שהבוגרים יוכלו למצוא עבודה בקלות. למאסטרסקול חשוב מאוד שבוגריה ימצאו עבודה, משום שתשלום שכר הלימוד נעשה רק אחרי שהבוגר מתחיל לעבוד במקצוע שלמד, ורק אחרי ששכרו עבר רף מסוים, שנקבע בהתאם לתחום.

אף שמצוקת העובדים בהייטק נפתרה לכאורה, בעקבות גלי הפיטורים הגדולים, הביקוש לשירותי מאסטרסקול לא פוחת. זה קורה מפני שהעובדים שנפלטו רוכשים מיומנויות חדשות, שיאפשרו להם לעבוד בתחומים זוהרים פחות מסטארט־אפים, אבל כאלה שמשוועים למעבר לעולם הטכנולוגי. כך, למשל, הקורסים החמים היום מכשירים את העובדים למעבר לשוקי הפיננסים והאנרגיה.


עובדי מאסטרסקול. הביקוש נותר גבוה גם לאחר גלי הפיטורים שמילאו את השוק בעובדים,  צילום: מאסטרסקול עובדי מאסטרסקול. הביקוש נותר גבוה גם לאחר גלי הפיטורים שמילאו את השוק בעובדים | צילום: מאסטרסקול עובדי מאסטרסקול. הביקוש נותר גבוה גם לאחר גלי הפיטורים שמילאו את השוק בעובדים,  צילום: מאסטרסקול


מקום 17

Payem

  • תחום: פינטק
  • הקמה: 2020
  • מייסדים: איתמר ג'ובני ועומר רימוך
  • עובדים: 85, בישראל ובארצות הברית
  • גיוסים: 47 מיליון דולר ועוד 200 מיליון דולר באשראי מפיטנגו, ויולה קרדיט, NFX, גלילות קפיטל, מיצובישי

תקציב מנהלים

פֵּייאֵם, שמפתחת מערכות ניהול רכש, מנצלת שנה קשה לטובת קפיצה גדולה

שני המייסדים של פֵּייאֵם (Payem) עבדו יחד כמפתחים בסטארט־אפ אחר, בתחום רפואי דווקא, אבל איתמר ג'ובני, שמכהן היום כמנכ"ל החברה, שנא להכין דוחות הוצאות וחיפש פתרון שיפשט את התהליך. אחרי שלא מצא כזה, החליט לצאת לדרך עצמאית ולפתח משהו שלאט־לאט נהפך למערכת גדולה בהרבה ממה שהתכוון.

המערכת שפיתחה החברה נועדה לנהל את כל תקציבי הרכש הארגוני, ניהול ועיבוד חשבוניות, ניהול החזרי הוצאות לעובדים וכרטיסי אשראי ארגוניים. פייאם מתמקדת בשוק העסקים הבינוניים, והמוצר שלה מצטיין בעיקר ביכולות ניהול רכש בצורה שקופה ודינמית: הוא מותקן בחלק גדול ממחלקות הארגון, ומאפשר לכל מנהל לעבוד על המערכת, כאשר אנשי הכספים רואים את הפעילות ויכולים לנהל את התקציב ולשים מגבלות בזמן אמת.

לפייאם יש שני מודלים מרכזיים לחיקוי. הראשון והקרוב יותר הוא זה של טיפלתי, אחד היוניקורנים הישראלים הגדולים והמצליחים; במקום שבו טיפלתי נולדה ופותחה בעיקר עבור מנהלי כספים בארגונים, פייאם פועלת מתוך גישה מבוזרת יותר. באחרונה אף הצליחו בפייאם לגייס את סמנכ"ל ההכנסות (CRO) של טיפלתי.

אותו סמנכ"ל עבד לפני כן גם במודל החיקוי השני של פייאם: Coupa האמריקאית, אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בפינטק בתקופה האחרונה, שבאחרונה נמכרה לקרן ההשקעות תומא בראבו תמורת 6 מיליארד דולר. קופה פיתחה מוצר דומה מאוד לזה של פייאם, אבל מכוונת לארגונים גדולים יותר, שיכולים להרשות לעצמם מוצר יקר וכבד, שדורש תשלום שנתי של מאות אלפי דולרים.

העלאת הריבית וההאטה הכלכלית הפכו את חייהן של חברות פינטק למורכבים ביותר, אבל דווקא בפלח השוק של ניהול ההוצאות והתקציבים אין פגיעה, לפי שעה, מפני שכיום, יותר מאי פעם, ארגונים זקוקים לכלים של חיסכון ושליטה תקציבית. רגע דומה שימש גם לפריצה הגדולה של Coupa, שעשתה את הקפיצה העסקית הגדולה שלה ב־2009, אחרי המשבר הפיננסי של 2008. בפייאם רואים זינוק בביזנס בשני הרבעונים האחרונים, ולכן בחברה מאמינים ש־2023, שמסתמנת כשנה לא פשוטה במגזר העסקי, תיתן להם דחיפה. בשנה האחרונה החברה שילשה את מספר הלקוחות והגדילה את הכנסותיה פי חמישה.

לשם מימון קווי אשראי במסגרת הכרטיסים, פייאם גייסה חוב של 200 מיליון דולר, במהלך שאינו אופייני לחברות סטארט־אפ. עם זאת, דווקא העובדה שגופי אשראי מוכנים לתת סכומים גבוהים לחברה צעירה למדי מלמדים על רמת האמון שלהם בעתידה.


עומר רימוך (מימין) ואיתמר ג עומר רימוך (מימין) ואיתמר ג'ובני. גיוס החוב מעיד על האמון של גופי האשראי | צילום: אור קפלן עומר רימוך (מימין) ואיתמר ג


תגיות