"ב־2006 הראלי בשוק המניות התחיל עוד כשהיינו עמוק בתוך לבנון"

עוד רחוק היום שבו יגלידו פצעי הישראלים ממתקפת ה־7 באוקטובר, והמחיר שישראל תשלם על חיסול החמאס עדיין לא ברור. אולם חלק מהגופים המוסדיים, שמנהלים את כספי החסכונות שלנו, כבר מביטים ליום שאחרי ומוכנים לשתף בהערכות שלהם.

"אני יכול להגיד שהיום אנחנו פועלים נגד המגמה. מיום ראשון בשבוע שעבר אנחנו בתהליך של הגדלת ההחזקות במניות בישראל. אנחנו חושבים שביצועי החסר הדרמטיים שהשוק המקומי השיג מתחילת המשבר אמורים להשתנות", כך אמר אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל ופנסיה, בשיחה עם כלכליסט.

"מדדי המניות הישראליים נמצאים בתשואת חסר של כמעט 30% מתחילת השנה מול המדדים בארה"ב — ומדובר בהבדל דרמטי. המניות הישראליות הן כיום מהזולות ביותר בעולם. ככל שתשואת החסר תחריף, התיקון יהיה חד עוד יותר", מסביר קרן.

לדבריו, "ברור שאי־הוודאות גדלה והמשקיעים הזרים עוזבים, אבל עכשיו, כשהאירוע נהפך להיות ביטחוני בלבד, דינו להיגמר. אני לא יודע כמה זמן האירוע יימשך או אם יתפתח עימות מלחמתי גם בחזית הצפונית, אבל אירוע ביטחוני דינו להיגמר (וזאת בניגוד לאי־הוודאות שיצרה ההפיכה המשטרית שקידמה הממשלה — א"ע). המלחמה מביאה לשינוי בתיעדוף התקציבים, שיופנו לשיקום האוכלוסייה והתשתיות ויביאו לצמיחה כלכלית. זה גורם לנו להעריך שהשקעה במניות בישראל היא דווקא עכשיו הדבר הנכון".

דבריו של קרן על השקעה בישראל מפתיעים, לאור העבודה שמור גמל ופנסיה — שמנהלת בקופות הגמל שלה נכסים ביותר מ־60 מיליארד שקל — היתה מהגופים שהסיטו את ההון הגבוה ביותר להשקעה בחו"ל על רקע ההפיכה המשטרית. בנוסף, טענו בבית ההשקעות כי השקעה במניות, בעולם של ריבית פריים גבוהה מ־6% אינה אטרקטיבית במיוחד, וכי הם מעדיפים להתמקד בשוק האג"ח.

אורי קרן | צילום: בועז צרפתי

לפי קרן, התסבוכת הפוליטית והיריבות בין תומכי ההפיכה המשטרית לבין המתנגדים לה היא שהביאה עד חודש ספטמבר לתשואות החסר של שוק ההון בישראל לעומת העולם, אולם עכשיו "חוסר הוודאות הפוליטי התפוגג, זה לא על הפרק. ביום שאחרי סיום הלחימה כל הקשב יופנה לצמיחה, שיקום, תחקור והפקת לקחים".

מתי נוכל לדבר על חזרה לשגרה להשקפתך?

"בעולם הכלכלי החזרה לשגרה היא מורכבת. כרגע יש יותר מ־300 אלף מגויסי מילואים, שהם המנוע היצרני של המשק, וייתכן שיגייסו כוחות מילואים נוספים. לכן החזרה לשגרה תיקח זמן. בעולם הפיננסי, בעיקר בשוק ההון, זה יכול לקרות הרבה יותר מהר. כרגע יש עדיין אי־ודאות בנוגע למלחמה, אך ברגע שערפל הקרב יתבהר מעט, השוק יגיב. אני מזכיר כי ב־2006 הראלי בשוק המניות התחיל עוד כשנמצאנו עמוק בתוך לבנון".

במלחמה הזו, העורף הוא זה שהיה הקורבן העיקרי. עד כמה הציבור נמצא בפאניקה?

"בשונה מהאירועים הביטחוניים הקודמים, אנחנו כמעט לא רואים את הציבור פועל בחיסכון ארוך הטווח. לא רואים העברות לחו"ל, העברות בין מסלולים (כלומר, ממסלולי מניות למסלולי אג"ח שמרניים יותר — א"ע) או פדיונות של החוסכים. זה נובע מבגרות ומעבודה טובה של ערוצי ההפצה וסוכני הביטוח".

קרן הוסיף כי "יש סיבה לכך שהשוק רגוע יחסית מבחינת החסכונות שלו. מתחילת החודש אנחנו רואים ירידות חדות מאוד במדדים המקומיים. אבל התיק הפנסיוני מורכב גם מאג"ח של ממשלת ישראל, ששומר על עוצמה, מדולרים שעלו בחדות, וממניות בחו"ל שגם הן הציגו מגמה חיובית. לכן ההערכות שלנו הן שבמסלולי החיסכון ארוך הטווח כולם נמצאים סביב תשואת אפס ולא רשמו ירידות חדות, כולל המסלולים המנייתיים. אין כאן דרמה מהבחינה הזו. כולנו נמצאים כרגע באירוע הקשה ביותר שהמדינה חוותה מימיה — אם בנזק לנפש או לרכוש. המקום היחיד שבו האזרחים לא צריכים לדאוג הוא החסכונות ארוכי הטווח".

בית ההשקעות מור תרם לכמה ארגונים פרטיים, על רקע החוסרים וקריאות המצוקה שעלו מהשטח, ובהקשר לכך משמיע קרן ביקורת כלפי משרדי הממשלה, שמתקשים לתפקד בזמנים הקריטיים האלה: "יש כאן עשרות אלפי אנשים בטראומה, ואולי מאות אלפים. מילדים ועד קשישים, והשיקום שלהם — לא רק במובן החומרי אלא גם במובן הנפשי — ידרוש הרבה תשומת לב. במסגרת שינוי סדרי העדיפויות זו משימה לאומית שנצטרך לעמוד בה".

מה המדינה יכולה לעשות כדי לעזור לאזרחים ולמנוע הידרדרות למיתון?

"המושכות אמורות להיות בידי משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. כרגע נראה שהמשרד הדומיננטי יותר הוא זה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הוא יותר עם יד על ההגה. משרד האוצר, בניגוד למשרדים אחרים, השכיל לשמור על הצוות המקצועי שלו, ולכן הוא מצליח לתפקד בתקופה הזו — וגם זאת בניגוד למשרדים אחרים. למשרד האוצר יש הרבה כלים, והוא כבר הודיע כי יפנה את הכספים שטרם הוקצו לשיקום. הכספים הקואליציוניים יצטרכו לעבור שינוי פנימי מבחינת סדר עדיפויות, תוך העדפת שיקום המגזרים היצרניים על פני המגזרים שאינם מחוללי צמיחה".

עוד מוסיף קרן כי "יש כספים שאפשר להשתמש בהם — וטוב יהיה שישחררו אותם מהר ולא יחכו. משרד האוצר נמצא במצב רגיש ושונה מזה שבו היה בתקופת הקורונה. אז כל המדינות פעלו בצורה דומה. פה אנחנו לבד. אם נפעל בצורה פזרנית ולא מקצועית, העולם יעניש אותנו, ותשואות האג"ח בישראל יעלו וייקרו את גיוס החוב של המדינה. בתקופת הקורונה אפשר היה לגייס כסף בריבית אפסית — מהלך שאינו אפשרי היום, שכן הריביות בשווקים גבוהות".

מה אמור בנק ישראל לעשות בעת הזו?

"העלאת ריבית כבר לא תהיה יותר. הלחץ ואי־הוודאות הם כוחות דפלציוניים חזקים, מאחר שהם מאטים את הצריכה. לכן תתאפשר הורדת ריבית. אני לא מאמין שהיא תרד מהר כל כך, אבל אם יהיה צורך — היא תרד. בנק ישראל לא צריך לצאת בהקלה כמותית (רכישת אג"ח — א"ע), מאחר ששוק האג"ח יחסית יציב, אך אם הוא מעוניין להילחם בהתחזקות הדולר מול השקל, הכלי העיקרי שלו הוא מכירת רזרבות המט"ח שברשותו".

עם היוודע הטרגדיה בנגב המערבי ב־7 באוקטובר התנדב קרן (46) — שהיה בעבר מאבטח בשב"כ — למילואים, והוצב בגבול הצפון. זאת לאחר שלא שירת במילואים יותר מעשור.

על פי התרשמותך, עד כמה חמור החוסר בציוד בצה"ל?

"עד לפני יומיים היה חוסר אדיר בציוד מציל חיים. ציוד רפואי, אפודים קרמיים וקסדות. מי שסגרו את הפער היו ארגונים מהמגזר האזרחי והעסקי — ארגונים כמו אחים לנשק ופורום העסקים — שפתחו חמ"ל, וגם הודות לתרומות שהגיעו מחו"ל. אני יודע על מיליארדרים אמריקאים ששלחו מתחת לרדאר מטוסים מלאים בציוד. גם היום אחים לנשק ממשיכים לשלוח אפודים לשטח. הפיקוד הצה"לי לא מצמץ וידע לשלב את כוח עם האזרחים. בימים האחרונים אני כמעט לא רואה בקשות לציוד חסר".