שכר המינימום עולה, לא כמו הפער מהשכר הממוצע

עדכון שכר המינימום, שעליו חתם בשבוע שעבר שר העבודה יואב בן צור מש”ס, עדיף מכלום אך רחוק מלהיות מספק. במסגרת העדכון, שייכנס לתוקף באפריל, יעלה שכר המינימום ב־5.1% מ־5,300 שקל ל־5,572 שקל.

העדכון האוטמוטי הזה לא מחפה על כך שבמשך חמש שנים השכר הממוצע זינק, בעוד שכר המינימום עמד במקום. השכר הממוצע במשק עלה בתקופה זו ב־20%, כך ששכר המינימום נשחק לעומתו ב־15% והגדיל את הפערים החברתיים. כדי לחזור ליחס בינו לבין השכר הממוצע מ־2018, שכר המינימום צריך לעמוד על 6,334 שקל, כלומר כ־800 שקל יותר. זה מוכיח שמה שטעון שינוי הוא לא הסכום אלא האחוז מהשכר הממוצע שאליו צמוד שכר המינימום.

על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיעור השכירים שהשתכרו שכר מינימום בשנת 2019 היה 19.7%, שהם 671 אלף איש מתוך 3.4 מיליון שכירים. חוק שכר המינימום מצמיד אותו ל־47.5% מהשכר הממוצע. שכר המינימום החדש נקבע על פי השכר הממוצע שעמד בראשית השנה על 11,730 שקל. שכר המינימום השעתי יעלה מ־29.12 שקל ל־30.61 שקל. העלות ברוטו למשק של העלאת השכר הממוצע צפויה להיות כ־2.4 מיליארד שקל לשנה ועם עלויות שכר כ־3 מיליארד.

בשנים 2017-2015 הועלה שכר המינימום החודשי במסגרת עסקאות החבילה במשק מ־4,300 שקל ל־5,300 שקל. התוצאה הייתה שהוא עלה מ־48% מהשכר הממוצע ל־54%. השאלה הגדולה היא, אם חשבנו בעשור הקודם ששכר המינימום צריך להיות 54%, למה עכשיו אנחנו חושבים שעובדים עניים יכולים לחיות מ־47.5% מהשכר הממוצע? מדיניות האוצר היא שחילוץ מעוני צריך להיות באמצעות עבודה ולא קצבאות. אין ספק שקצבאות הבטחת ההכנסה העלובות שהמדינה נותנת דוחפות אנשים לעבוד. זוג מקבל 2,600 שקל. זוג עם שניים עד חמישה ילדים יקבל 3,200 שקל. במצב כזה צריך להיות למדינה עניין שמשכר נמוך עדיין יהיה אפשר לחיות בכבוד. את הבעיה מחמירה עוד יותר הכוונה להכפיל את קצבאות האברכים שתעודד מאוד גברים חרדים להישאר מחוץ לשוק העבודה.

ב־2014 בדק ביטוח לאומי את השפעת שכר המינימום על השכבות החלשות. המחקר העלה שתוספת של דולר לשעה לשכר המינימום מעלה 8% מהעניים מעל קו העוני. בפועל, בעדכון בשבוע שעבר נוספו לשכר המינימום 1.49 שקלים, כלומר אפילו לא חצי דולר.

הטענה העיקרית נגד העלאת שכר המינימום היא החשש לפגיעה ברווחיות המעסיקים שתוביל לאבטלה. בפועל, להעלאות הגדולות של שכר המינימום בשנים 2018-2014 הייתה, לפי ביטוח לאומי, השפעה זניחה על רמת התעסוקה. היום שוררת במשק אבטלה נמוכה של כ־4% ומספר המשרות הפנויות עומד על כ־135 אלף. זה נראה זמן אידיאלי להעלאת שכר המינימום. כמובן שכל דיון על העתיד צריך להיערך בהנחה שההפיכה תיעצר והמשק יינצל. אם היא תימשך, המשבר בשוק העבודה יהיה בלתי נמנע ואיתו יבואו ירידה בתעסוקה ועלייה באבטלה.

ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שישראל בעניין זה במקום רע בין המדינות המפותחות. אנחנו מוצבים במקום ה־21-18 בקרב המדינות המפותחות שיש לגביהן נתונים. ה־OECD מחשב שכר מינימום כשיעור מהשכר הממוצע למשרה מלאה שהוא גבוה יותר מהשכר הממוצע במשק. כתוצאה מכך יוצא ששכר המינימום בישראל מהווה רק 40% מהשכר הממוצע למשרה מלאה, לעומת 56% בניו זילנד, 49% בצרפת ו־45% בגרמניה. כצפוי, המצב יותר טוב מאשר בארצות הברית, ששם זה רק 21%. הנתונים נכונים לשנת 2020 ובהחלט יכול להיות ששחיקת שכר המינימום בישראל דרדרה אותנו לדירוג נמוך עוד יותר.

בהכללה אפשר להגיד שאנחנו לפני מדינות מזרח אירופה וארצות הברית אבל אחרי מערב אירופה, צפון אירופה ואוקיאניה — כלומר אחרי מי שאנחנו רוצים להיות כמוהם. בהונגריה, שהיום אי אפשר לא להשוות אליה, שכר המינימום שווה 35% מהשכר הממוצע למשרה מלאה והיא במקום ה־29 מבין 30 המדינות. מי שירצה יוכל להתנחם בכך שבחישוב לפי כוח קנייה שכר המינימום בישראל ממוקם במקום ה־16 במדינות ה־OECD או לפחות היינו כך ב־2020.

במסגרת היחסים שפרחו בין האוצר, המעסיקים וההסתדרות בתקופת הקורונה הם חתמו בנובמבר 2021 על עסקת חבילה. נקבע ששכר המינימום יעודכן בחמש פעימות עד ל־6,000 שקל בדצמבר 2025 (כלומר בפועל כמעט עד 2026). שני היבטים מאוד בעייתיים של העדכון היו ששתי הפעימות הראשונות היו של מאה שקל בלבד כל אחת כלומר פחות מ־2% לפעימה. עסקאות קודמות קבעו ששכר המינימום יעודכן בכל פעימה לסכום שהוסכם או ל־47.5%, הגבוה מביניהם. העסקה הזאת השעתה את מנגנון ההצמדה כלומר היא הניחה שזה בסדר ששכר המינימום יישאר מתחת ל־47.5%. בדיקת הביטוח הלאומי העלתה שלעדכונים הכל כך נמוכים האלה של שכר המינימום תהיה השפעה זניחה בלבד על חילוץ מעוני.

בנוסף העסקה הציע הסדר שפוגע דרמטית בתשלום שעות נוספות לעובדים, באמצעות חישוב שעות נוספות חודשי ולא יומי. הנימוק לוויתורים האלה למעסיקים היה הצורך של המשק ביציבות לאחר משבר הקורונה. אלא שמהר התברר שהמשק צומח במהירות. מעבר לכך דהירת השכר בהייטק הזניקה את השכר הממוצע ושחקה יותר ויותר את שכר המינימום כחלק ממנו.

החוקים שיאפשרו את עסקת החבילה נתקעו בוועדת הרווחה של הכנסת, אז בראשות ח”כ אפרת רייטן מהעבודה ומעולם לא אושרו. חברי הכנסת החברתיים בכנסת בהובלת רייטן העדיפו לוותר על ההצעה ולחכות לעדכון האוטומטי שקרה עכשיו. “לא נסתפק בהעלאה של מאה שקל”, אמרה אז רייטן. היו מגעים לפשרה ולפעימות גבוהות יותר אבל אז הגיעו הבחירות ואחריהן הפיכה משטרית וממילא הנושא ירד מסדר היום.

בהימור הזה בין האוצר לחברי הכנסת החברתיים על גובה שכר המינימום אין כרגע מנצחים ומפסידים ברורים. במקום תוספת שכר של 3,600 שקל שתתפרס על שנתיים יקבלו העובדים 3,250 שקל בשנה הקרובה. לכאורה ניצחון מסוים של האוצר. אלא שרייטן אומרת שהיא לא היתה מוכנה בשום אופן להשעיית שיטת ההצמדה. כמובן בתקופה של אינפלציה העדכונים שהוצאו בעסקת החבילה נראים בעייתיים עוד יותר. רייטן אומרת היום שהיא בעד לעלות את ההצמדה ל־60%.

בהסתדרות מדברים עכשיו על העלאת שכר המינימום ל־6,000 שקל וגם מנסים לשכנע מעסיקים לעשות זאת בהתנדבות. זה נשמע הרבה יחסית ל־5,300 אבל זה לא יחזיר את שכר המינימום אפילו לרמתו ב־2018, אלא רק ל־51%. לא יכול להיות שכל הישג במאבק על שכר המינימום ישחק וידרוש מאבק מחודש. המסקנה ברורה: הדרישה צריכה להיות העלאה הדרגתית של אחוז ההצמדה. 52.5% משכר הממוצע נראית מטרה סבירה בשלב הראשון. אפשר להגיע לשם בשלוש שנים. בינתיים גם אחרי ההעלאה - שכר המינימום בישראל הוא מינימום לא סביר.