חומרים מסוכנים בלי שום פיקוח: הקצף נעלם, הנזק הוא לנצח

מתחת לרדאר נסגרו בשנת 2020 שני קידוחי מי שתייה. האחד, בסמוך לתש״ן בקריית חיים והאחר בקיסריה, בסמוך לתחנת הכוח ואתר אימוני כיבוי אש. בבדיקה שביצעו הרשויות, התגלו במים כימיקלים מסוכנים לבריאות המכונים ״כימיקלים נצחיים״, ובהמשך הם נמצאו גם במתקנים לטיהור שפכים של מפעלי תעשייה, בנחל הקישון ואפילו בבדיקות דם בדגימה של 20 תורמים שביצע משרד הבריאות.

הכימיקלים האלו, ששמם בתעשייה הוא pfas (ראשי תיבות של Polyfluorolkayl Substances), מצויים בחומרים רבים: בקצף לכיבוי אש, במחבתות, בבגדים, בטלפונים ניידים ואפילו בשקיות פופקורן. בשנים האחרונות, הם נקשרו למחלות רבות, כמו סרטן, בעיות בלב ואף משקל לידה נמוך בתינוקות. לגוף האדם הם מגיעים בעיקר דרך מקורות המים. הם מכונים "נצחיים" שכן הם נשארים בגוף עשרות שנים (ראו מסגרת). למרות התחייבויות בינלאומית — ובניגוד למדינות רבות בעולם — הכימיקלים המזיקים לא כפופים בישראל לאף רגולציה, ועשויים להימצא בכל מקום. עתירה שהוגשה היום לבג״ץ נגד המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים דורשת מהרגולטור להפסיק לגרור רגליים במאבק נגדם, ולמנוע המשך פגיעה חמורה בבריאות הציבור.

ארגון ״אדם, טבע ודין״ וח"כ לשעבר פרופ׳ אלון טל דורשים מבית המשפט להורות למשרד להגנת הסביבה להתקין תקנות לאיסור והגבלת הייבוא, ולשימוש, החזקה וסילוק של מוצרים המכילים את תרכובות הכימיקלים הנצחיים — להכניסם תחת חוק חומרים מסוכנים, ולפרסם מיד הנחיות לגבי השימוש, האחזקה והסילוק בתום השימוש של מוצרים המבוססים על התרכובות הללו ובעיקר קצפי כיבוי — עוד בטרם יתוקנו תקנות בנושא.

מחומרים קסומים להרי אסון

הכימיקלים העמידים בפני מים, כתמים וחום התגלו עד מהרה כגורמים לסרטן ומומים נוספים

בשנות ה־40 של המאה ה־20, הצליחו מדענים לפתח חומרים כימיים שנחשבו לפלא: הם כמעט לעולם לא מתפרקים, ומצליחים להפוך מוצרים לעמידים בפני מים, כתמים וחום. מאז, כ־4,700 כימיקלים ממשפחת ה־pfas נהפכו לנפוצים: בקצפי כיבוי אש שחונקים חומרי בערה אגרסיביים דוגמת דלק, בטפלון במחבתות, בקופסאות פלסטיק "בלתי דביקות" או בשטיחים דוחי מים. אבל אותן תכונות נפלאות בחומרים התגלו ברבות השנים כמסוכנות לבריאות האדם ולסביבה.

לאחר שהחומרים העמידים הללו מועברים לסביבה — למים, לקרקע ולמזון — אין כמעט שום סיכוי להיפטר מהם. במקורות מים הם עלולים להתפשט במהירות, ולהותיר נזק לשנים רבות במערכות אקולוגיות, בבני אדם ובבעלי חיים — גם במינון נמוך. בשני העשורים האחרונים, נתבעות חברות בארה״ב המייצרות את הכימיקלים באלפי תביעות של מיליארדי דולרים (המרכזיות שבהן דופונט ו־3M), לאחר ששנים זיהמו מקורות מים בכימיקלים המסרטנים, אף שידעו על השפעותיהם המזיקות.

150 אלף כימיקלים נוצרו בידי האדם. אף שאנחנו חשופים ל"קוקטייל" יום־יומי של כימיקלים, השפעתם הבריאותית המצטברת כמעט שלא נחקרה. השנה, מצא מחקר שקוקטייל של מזהמים כימיים שנמדד בגופם של גברים, גרם לירידה באיכות הזרע

במקביל, מדינות בעולם פועלות כבר עשרות שנים כדי לסלק את הכימיקלים המסוכנים מהסביבה, ואף מוציאות את השימוש בהם מחוץ לחוק. אבל ישראל, כאמור, אינה אחת מהן, והיא אף מפרה התחייבויות בינלאומיות שלה בנושא. כך, למשל, ב־2001 חתמה המדינה על אמנת שטוקהולם שעוסקת בהגבלת תפוצתם של הכימיקלים המדוברים, אך היא מעולם לא אישרה את האמנה או התקינה תקנות ליישומה, בניגוד ל־180 מדינות בעולם, בהן אפגניסטן, מצרים, ואנטיגואה.

כשמדינות המיישמות את האמנה החלו להוציא משימוש או להגביל בשנים 2009 ו־2019 שני כימיקליים ארוכי השרשרת מזיקים (pfoa ו־pfos), במשרד להגנת הסביבה בישראל לא ידעו אפילו לומר היכן הכימיקלים הללו נמצאים בשימוש.

זיהום דלקים בנחל הקישון ב־2013. התנגדות התעשיינים עיכבה הקמת מנגנון לרישום וניטור של כימיקלים מסוכנים | צילום: אלון בן מאיר, רשות נחל הקישון

ישראל אפילו ננזפה על ידי ארגון ה־OECD על כך שהתחייבה ליצור מנגנון לרישום כימיקלים כדי לנטר סיכונים, אך לא עשתה זאת עד היום. תזכיר חוק בנושא אמנם פורסם ב־2020, אך עד היום לא הוטמעו בו השינויים — לאחר שהתעשיינים התנגדו לכך. עד היום הרשויות אף לא פרסמו הנחיות ביניים לטיפול וסילוק של אותם חומרים.

לפי הערכות, המקור העיקרי להימצאות הכימיקלים הנצחיים בסביבה, הוא קצפי כיבוי, שבהיעדר רגולציה יכולים להימצא כיום בכל בית עסק. במקומות בהם מתקיימים תרגילי כיבוי אש ובמתקני תשתית נמצאו הכימקלים הנצחיים בריכוזים גבוהים במקורות מים. בהיעדר הוראות לטיפול בהם הם נשטפים, ומשם מחלחלים לקרקע ולמקורות המים והמזון.

הושמעו התרעות אך כלום לא זז

הרגולטור גורר רגליים בטיפול בכימיקלים, בינתיים מאגרי מים נוספים עלולים להזדהם

״במי השתיה והתהום שלנו התגלו מזהמים אורגניים עמידים שהשפעותיהם הבריאותיות רבות: סרטן, עיכוב כניסה להריון, פגיעה בעוברים, פגיעה בתפקוד בלוטת התריס, פגיעה במערכת החיסונית ועוד״, מסבירה ברנדט בראור, מדענית סביבה בארגון "אדם, טבע ודין". ״קידוחי מי השתייה שנמצאו בהם ריכוזי pfas ממשיכים להיות פעילים ברובם ולספק מי שתייה. pfas נשארים יציבים בסביבה מעל 40 שנים כך שזיהום שהחל היום ימשיך להשפיע על בריאותנו שנים קדימה. המשרד להגנת הסביבה התחייב לנקוט פעולות למניעת הזיהום אך עברו כבר שנתיים ומלבד הבטחות ריקות מתוכן, לא נעשה דבר. הציבור הישראלי נמצא בסיכון ממשי לחשיפה לחומרים הללו, ללא יכולת להגן על עצמו, שכן צריכת מים הכרחית לקיומנו הבסיסי. לכן, אין מנוס מהתערבות בית המשפט״.

כימיקלים נצחיים - תרכובות pfas פותחו בשנות ה־40. הם מקנים למוצרים עמידות תרמית גבוהה, ותכונות של דחיית שמן ומים. הם מכונים "כימיקלים נצחיים" מכיוון שהם יציבים מאוד בסביבה ולא מתפרקים שנים ארוכות, נודדים למרחקים גדולים ממוקד הזיהום, ומצטברים ברקמות בגוף, ופגיעתם נרחבת ומתמשכת

בעתירה, שהגישו עוה"ד מירב עבאדי ובר רוזוב בליווי מדעי של בראור מ״אדם, טבע ודין״, מציינים העותרים כי הסכנות ידועות היטב לכל הרגולטורים שנים, אך אלו, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, גוררים רגליים ולא עושים אף פעולות פשוטות לאסדרה. ב־2021, התריע ראש המערך הארצי לבריאות וסביבה במשרד הבריאות, עמיר יצחק, כי המשרד "חושש מאוד מהתפשטות הזיהום לקידוחי מי שתייה נוספים״, ולפני שבעה חודשים ראש שירותי הבריאות, ד״ר שרון אלרעי פרייס, התריעה בפני מנכ״לית המשרד להגנת הסביבה על חומרת הבעיה ופוטנציאל הנזק לבריאות הציבור, והפצירה בפניה לפעול. אך לפי העותרים, ״עד עתה, המכתב החריף לא הניב שום פעולה אקטיבית".

בישראל אין כאמור ערכי סף מחייבים לריכוז pfas במי השתייה או חובת ניטור במי התהום ובמזון. הרגולטורים החליטו לסגור את שני קידוחי המים בקריית חיים ובקיסריה ול"כלכליסט" נודע ששישה קידוחים נוספים עשויים להיסגר בשנים הקרובות, כשתפעל ישראל לפי התקן האירופי המחמיר.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. המשרד התחייב להכין תקנות לכימיקלים נצחיים עד 2022 אך דחה זאת בשנתיים

הצוות הבינמשרדי של המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים אמנם הציב לעצמו מטרות רבות, ובהן רגולציה ל־pfas באריזות מזון, איסור שימוש בקצפי כיבוי ואיסוף מידע על שימוש בכימיקלים במוצרים שונים והמשרד להגנת הסביבה אף התחייב להכין תקנות להגבלת השימוש ואסדרה ל־pfas מתוקף חוק חומרים מסוכנים עד פברואר 2022. כמעט שנה חלפה, אך תקנות – אין. כשהעותרות פנו בנושא למשרד, הסבירה המנכ״לית כי השלמת העבודה תושלם ב־2024.

פרופ׳ אלון טל, כיהן עד לאחרונה כיו״ר ועדת המשנה לבריאות וסביבה בכנסת וניסה להניע את הרגולטורים לאסדרה בתחום. ״אני לא חושב שהפקידים הפנימו את החשיבות הבריאותית״, הוא אומר. ״בעולם מבינים את החומרה של החשיפה לחומר הזה, ואצלנו יושבים בחיבוק ידיים. הטוקסיקולוגית הראשית במשרד הבריאות הד״ר תמר ברמן קוראת כבר שנים לעשייה ומציגה מחקרים, אבל בפועל לא מקשיבים לה. האמנה אושרה לפני כל כך הרבה זמן, התקנות אומצו בכל העולם, משרד הבריאות בישראל לוחץ, ותעשיות לא ייפגעו. למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?".

מהמשרד לאיכות הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד רואה חשיבות רבה בטיפול בזיהום מתרכובות pfas. אנו פועלים לבחינה מקצועית ומשפטית של האפשרות לאשרור אמנת שטוקהולם, וכן להקמת מנגנון רישום כימיקלים, לצד קידום רביזיה לתקן הישראלי לקצפי כיבוי. העתירה התקבלה היום, ותשובתנו תינתן במסגרת ההליכים המשפטיים, כמקובל״.

המזהמות הכי גדולות מפסיקות לייצר את הכימיקלים הנצחיים

בשבוע שעבר, הודיעה חברת 3M האמריקאית על צעד היסטורי: בשנים הקרובות, היא תפסיק לייצר ״כימיקלים נצחיים״. הליך ההתנתקות של החברה מהכימיקל שמצוי היום בחומרים רבים – ממחבתות, לאריזות פלסטיק, איפור ובגדים - ומייצר עבורה מכירות שנתיות בגובה 1.3 מיליארד דולר, אינו מקרי. הכימיקלים הנצחיים נמצאים בדמם של 98% מהאמריקאים, ומחלחלים לכל פינה בסביבה. לאורך שנים ארוכות רגולטורים ברחבי העולם מוציאים מהחוק שימוש בכימיקלים הללו, ובאוגוסט השנה, ממשל ביידן הודיע שיגדיר את הכימיקלים הללו כחומרים מסוכנים.

תעשיית ה-pfas מוערכת ב-2 מיליארד דולר בשנה. חברות ענק המייצרות את הכימיקלים הללו, ובראשן דו-פונט, כמורס, קיד ו-3M, מתמודדות עם עשרות אלפי תביעות ענק בארהב, לאחר שמחקרים פנימיים בדופונט ו-3M כבר ב-1961 מצאו השפעות בריאותיות שליליות מחשיפה ל-PFAS. דופונט נאלצה בשנת 2017 לפצות ב-670 מיליון דולר 3,500 תושבי אוהיו, ששתו מים רוויי כימיקלים מסוכנים ממפעליה, ורק לאחרונה הפסידה בתביעה בגובה 40 מיליון דולר של אדם שחלה בסרטן, לאחר שהזרימה את החומרים הכימיים המסוכנים למקור מים ציבורי סמוך לביתו.

כעת, נתבעות שתי החברות על ידי התובע הכללי של קליפורניה, כדי לפצות על הנזק שגרמו לסביבה, נזק שאילץ את המדינה לסגור מקורות מים ולהוציא 150 מיליון דולר על תוכנית לטיפול במים. 3M נאלצה כבר לפצות את מדינת מיניסוטה ב-850 מיליון דולר על הנזק שגרמה למשאבי הטבע שלה, ובשנים הקרובות, ינוהלו עוד תביעות רבות העוסקות בסוגיה. זוהי רשימה חלקית בלבד, כשהלחץ על חברות להפסיק לייצר את הכימיקלים גדל בשנים האחרונות. גם משקיעים המנהלים נכסים של 8 מיליארד דולר כתבו ל-54 חברות וקראו להן להפסיק את השימוש בהם.