"תיק השקעות עם רכיב אלטרנטיבי גבוה יותר עבר את 2022 בצורה טובה יותר"

שנת 2022 היתה שנה קשה בשווקים. על רקע עליית הריבית, שנועדה להילחם באינפלציה, מדד S&P 500 צנח ב־19.4%, נאסד"ק צלל ב־33%, מדד ת"א־125 ירד בקרוב ל־12% וגם מדדי האג"ח הסבו הפסדים כבדים למשקיעים. על רקע זה הגיע היקף החשיפה לנכסים אלטרנטיביים, כלומר הנכסים שאינם סחירים (נכסים מניבים, אשראי, השקעה בקרנות פרטיות לסוגיהן וכו'), לשיא בקרנות ההשתלמות בישראל, כשגם בענף הפנסיה יש מגמה ברורה של עלייה, שכבר מתקרבת לרמות השיא.

קרנות ההשתלמות הן אמצעי החיסכון העיקרי של הציבור הישראלי לטווח הבינוני־ארוך. כשבוחנים את המסלול הכללי, שהוא המסלול המרכזי באפיק חיסכון זה, ניתן לראות ששיעור הנכסים הלא סחירים הגיע ל־26% בסוף 2022, עלייה משמעותית משיעור של 23% שנה קודם לכן, וזינוק דרמטי בהשוואה לנתון של 17% בסוף 2018. הנתונים האלו כוללים את ההלוואות שניתנות לעמיתים מקרנות ההשתלמות, שהגיעו לשיעור של 6.2% מהנכסים בסוף 2022, עלייה מרמה של 5.6% בסוף השנה הקודמת. כלומר, בניכוי ההלוואות, ההשקעה בנכסים לא סחירים עלתה ברמה של 230 נקודות בסיס. שיעור החשיפה לנכסים אלטרנטיביים בשוק הפנסיה גבוהה אף יותר והיא הסתכמה ב־47.4%. מדובר על שיעור גבוה משל השנה שעברה (46.6%), אך נמוך במעט מהשיא של 2019 (49%). גם אג"ח מיועדות נכללות בקטגוריה הזו בכל הנוגע לקרנות הפנסיה.

הנהירה לנכסים האלטרנטיביים נעוצה בכך שהם מספקים מפלט מהתנודתיות של השווקים, שכן השווי שלהם נקבע אחת לתקופה (רבעון, מחצית או שנה) ולא מדי יום. כמו כן, הריבית האפסית, שדחפה את שוק המניות כלפי מעלה, היטיבה גם עם השוק הלא סחיר, וזאת משום שבעולם שבו הריבית היא אפסית, גם האג"ח אינן מניבות תשואה גבוהה, וישנם לא מעט חברות ביטוח ובתי השקעות שהמירו חלק מההשקעות באג"ח להשקעות בנכסים אלטרנטיביים שמספקים ביטחון דומה, אבל עם תשואה גבוהה יותר.

קרן ההשתלמות שלה שיעור החשיפה הגבוה ביותר לנכסים אלטרנטיביים היא זו של מגדל ביטוח — 37.6%, עלייה משמעותית בהשוואה לשיעור של 32.1% בסוף 2021. בניכוי ההלוואות לעמיתים שיעור החשיפה בסוף 2022 עומד על 31.05%, עלייה של 490 נקודות בסיס. לדברי ארז מגדלי, מנהל ההשקעות הראשי של החברה, העלייה בשיעור החשיפה היא בעיקר תוצאה של הירידות בשווקים, שהגדילו את החלק היחסי של ההשקעות האלטרנטיביות במונחי שווי הנכסים הכולל. הוא סבור שהגופים הגדולים ימשיכו להגדיל את ההשקעות האלטרנטיביות שלהם. לדברי מגדלי, עליית הריבית אכן מגדילה את האטרקטיביות של הנכסים הלא סחירים. עם זאת, הוא מבהיר כי "האג"ח הפרטיות יצטרכו לשלם ריבית גבוהה יותר כדי להיות אטרקטיביות. סביר שכיום המוסדיים גם לא ימהרו להשקיע בחברות פרטיות ממונפות. מעבר לזה, ההשקעות האלטרנטיביות לא אמורות להיפגע משמעותית מעליית הריבית". מגדלי הוסיף כי "באופן רוחבי, אפשר לראות שתיקים עם רכיב גבוה יותר של השקעות אלטרנטיביות עברו טוב יותר את 2022. השקעות בנדל"ן ותשתיות עמדו טוב יותר במבחן הריבית העולה".

מי שהלכו נגד המגמה הם כלל ביטוח וילין לפידות, שהפחיתו את שיעור החשיפה שלהם להשקעות אלטרנטיביות. שיעור החשיפה בקרן ההשתלמות של כלל ביטוח במסלול הכללי ירד מ־22.1% בסוף 2021 (15.9%, בניכוי הלוואות לעמיתים) לרמה של 18.7% בסוף 2022 (12.4% בניכוי הלוואות לעמיתים). הירידה בילין לפידות היתה מתונה יותר, מרמה של 12.9% בסוף 2021 לרמה של 11.5% בסוף 2022.

לדברי ברק בנסקי, מנהל ההשקעות הראשי של כלל ביטוח, הירידה בחשיפה מלאכותית, משום שכלל ביטוח התחייבה לביצוע השקעות אלטרנטיביות שטרם בוצעו. לדבריו, "לא החלטנו להקטין חשיפה. למעשה, אנחנו משקיעים הרבה יותר. ההתחייבויות שביצענו ידביקו את הפער ויגדילו את החשיפה לתחום".

לעומתו, יאיר לפידות, מנכ"ל ילין לפידות, נוקט עמדה לעומתית ביחס לתחום ההשקעות האלטרנטיביות: "כבר תשע שנים שאני מעביר מצגות נגד הענף הלא סחיר. לא נשקיע בתחום דרך הגמל, מכיוון שהרגולטור יצר סביבה של צורך בנזילות מיידית, ואז מה קורה במצבים של משבר? אנשים מושכים את הכסף ועוברים למסלולים שמרניים יותר, ולכן המנהלים חייבים למכור את הנכסים. אז אתה מוכר בעיקר נכסים סחירים כי נכסים לא סחירים קשה לממש. מי שפודה את ההשקעה מקבל את המחיר עבור ההשקעות הלא סחירות שלו טרם המשבר, שכן השוויים מתעדכנים באיחור, ומי שנשאר בקופה, שהוא מי שבפועל 'קנה' את הנכס ממי שעזב, ייפגע בהמשך, כשערך הנכס הלא סחיר ישוערך וייפגש עם המציאות בהמשך. בשם היציבות מנהלי ההשקעות לא מראים ללקוחות את השווי האמיתי של הנכסים הלא סחירים והם נמנעים מלשערך אותם ככל הניתן. זו גניבת זכויות פנסיוניות". לדברי לפידות, הדבר בולט במיוחד בתחום של ההון סיכון. זאת משום שהמוסדיים מודים שהשווי של הנכסים האלו נע במחזוריות דומה לשוק, אבל הספרים מצביעים על פערים גדולים בין השוק הציבורי לשוק הפרטי.