בשל התנגדות השרים: ישיבת הממשלה על התקציב התפזרה ללא הצבעות

ישיבת הממשלה לדיון בהצעת תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 התפזרה הבוקר (ב') בלא הצבעה. זאת, בשל התנגדויות של מרבית שרי הממשלה לגובה הקיצוצים בתקציב שנקבעו למשרדם על ידי האוצר. המשמעות היא ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצטרך לנהל מו"מ נוסף עם השרים המתנגדים להשגת תמיכתם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מחה על הקיצוץ המתוכנן בתקציב המשטרה - בהיקף של כמיליארד שקל - ואמור להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי להגיע להסכמות. "זה חוסר אחריות משווע לקצץ עכשיו מתקציב המשטרה, ואי הבנה מינימלית של מה שקרה כאן לפני 101 ימים", אמרו בסביבת בן גביר. "השוטרים מנעו מהאויב להגיע לשערי תל אביב ולהמשיך את הטבח בדרום. הניתוק של פקידי האוצר שגוררים את השר סמוטריץ' - פשוט לא נתפס".

שר החינוך יואב קיש נטש אמש בזעם את הישיבה, במחאה על הקיצוץ שמתוכנן גם במשרדו. השרה יפעת שאשא ביטון מחתה גם היא על הקיצוץ בחינוך.

יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ הביע התנגדות חד-משמעית לתקציב ואמר כי "כמות ההסטות בתקציב היתה צריכה להיות יותר גדולה. צריך לראות יותר משאבים כלכליים וסמליים. אני מסתכל על התקציב החדש וחושב שמהר מאוד ניכנס לתקציב חוזר או מחודש".

גנץ קרא בשבוע שעבר לשורה של צעדים כלכליים, בהם סגירת משרדי ממשלה שונים, אך אלו לא נכללים לפי שעה בהצעת התקציב. למעשה, שתי ההבטחות העיקריות לצמצום ההוצאות בתקציב נעדרות מהמסמך הסופי שהוצג לשרים. סגירת לפחות שישה משרדי ממשלה, שהציע אגף התקציבים, לא נכללת כלל בתוכנית הכלכלית של הממשלה, שתישאר עם 33 משרדי ממשלה ו-38 שרים, מספר שיא בכל הזמנים ועוד בעת מלחמה. בנוסף, קיצוץ 2.5 מיליארד שקלים בלבד מההסכמים הקואליציוניים, שהיקפם כ-8 מיליארד שקלים - נדחה למועד מאוחר יותר וצפוי עוד להשתנות ואולי אף להצטמצם עוד יותר.

גם השר גדעון סער אמר שיתנגד לתקציב, ואמר: "ניהול סיכונים כלכלי במצב בו מצויה ישראל חייב להיות זהיר ושמרני. צריך לצמצם את גובה הגרעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה". הוא הציע קיצוץ בשכר הבכירים בשירות הציבורי ובשכרם של נבחרי ציבור, כדי לגייס את הציבור להתמודדות מול "המציאות הכלכלית הקשה". לדבריו, "הצעתי לנקוט מהלך של שחרור 'רווחים כלואים' שיאפשר גביית סכומים גדולים מאוד של מס דיבידנד מחברות, דבר שייצר מקור הכנסה גדול וצמצום משמעותי של הגרעון הצפוי".

שרת התחבורה מירי רגב התנגדה בתחילה לתקציב, אך הסירה את התנגדותה לאחר שהגיעה להסכמות עם האוצר. בין היתר הוסכם כי הרפורמה של רגב בתעריפי התחבורה הציבורית, שנועדה להחליף את הרפורמה של קודמתה מרב מיכאלי, תתוקצב. בנוסף, יתוקצבו שורת פרויקטים תחבורתיים בערי הפריפריה וכן הקמת מסילת הרכבת מקריית שמונה לאילת. גם שר התיירות חיים כץ השאיר פתק בעד אחרי שהגיע להסכמות עם האוצר.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בישיבה כי הצעדים המוצעים "הם בכיוון הנכון", אך היקפם אינו מספק. עוד אמר הנגיד כי כי אין מנוס מהעלאות מסים: "קשה לראות כיצד ניתן לבצע את ההתאמות האמורות לעיל ללא נקיטת צעדים להגדלה פרמננטית של ההכנסות כגון העלאת מע"מ וצעדים אחרים שצפויים להניב הכנסות בהיקף מספק".

הממשלה צריכה להניח על שולחן הכנסת את התקציב המעודכן עד 20 בינואר ולאשרו בקריאה השנייה והשלישית עד 19 בפברואר, אחרת יבוצע קיצוץ אוטומטי רוחבי של 67 מיליארד שקל.

על פי ההצעה הסופית של אגף התקציבים במשרד האוצר שהונחה על שולחן הממשלה - יקוצצו מכל משרדי הממשלה כאמור 3% מהתקציב, שיעור גבוה לאחר שקוצצו כבר 1.5% מהתקציב רק לפני ימים אחדים. הצעת התקציב כוללת תוספת של 68.5 מיליארד שקל. התוספת כוללת 55 מיליארד שקל למימון צרכים ביטחוניים, ו-13.4 מיליארד שקל לתחומים האזרחיים.

השימוש ב-17 מיליארד שקל מהסכום הנוסף למימון צרכים צבאיים יותנה בכך שעדיין חל מצב החירום בעורף, ובכך שנמסרה על כך הודעה לוועדת הכספים של הכנסת החל מ-1 ביולי 2024 על ידי רה"מ, שר הביטחון ושר האוצר על הצורך בשימוש בסכום זה - כולו או חלקו. המשמעות: עד 1 ביולי מערכת הביטחון לא תוכל לנצל את הסכום.

לנוכח הגדלת ההוצאות בתקציב, יעד הגירעון החדש יעמוד על 6.6% מהתוצר, לעומת יעד של 2.5% שנקבע בתקציב לשנת 2024 שאושר במאי 2023.