כבר לא לפי מחוזות: עמדות הטעינה הציבוריות יותקנו לפי אזורי עדיפות

עמדות הטעינה המהירות הבאות שיותקנו בישראל יתועדפו לפי אזורים גאוגרפיים בהם קיים צורך, ולא לפי מחוזות כלליים, כך עולה ממסמך מקדים לקול קורא חדש של משרד האנרגיה להקמת עמדות טעינה מהירות ואולטרה מהירות.

כיום קיימות מספר עמדות טעינה, שבאופן כללי ניתן לסווג לפי עמדות "רגילות" - AC שמשך ההטענה בהן נאמד במעל חמש שעות עד להגעה לקיבולת סוללה מלאה, ועמדות DC שמכונות גם "עמדות מהירות", שמשך הטעינה בהן נע בין חצי שעה לשעה וחצי כדי להשיג קיבולת סוללה מלאה. משך הזמן האמור נקבע על ידי מספר פרמטרים, החל ביכולת הרכב לקבל טעינה במתח גבוה וכלה ביכולת העמדה לספק את המתח. באופן כללי ניתן לסווג עמדת DC מהירה ככזו שמספקת 50-150 קילו-ואט ועמדה אולטרה מהירה ככזו שמספקת 150 קילו-ואט ומעלה.

רובן המכריע של עמדות הטעינה המהירות והאולטרה מהירות הן עמדות ציבוריות. על פי מסמכי משרד התשתיות כיום קיימות בישראל 108 עמדות כאלה והן הוקמו עד כה לפי חלוקה גסה למחוזות, כלומר: צפון, מרכז ודרום.

לפי המסמך שמפרט את העקרונות הבסיסיים לפני פרסום הקול הקורא של משרד האנרגיה, 50% מהמשקל שיקבל כל ספק יהיו מבוססים על מיקום העמדה, כאשר מדינת ישראל תחולק לאזורי חשיבות. כלומר, היכן הכי נדרשת העמדה. הפרמטרים לפיהם יוחלט מיקום העמדות הם קרבה לכבישים בהם נפח התנועה גבוה, מספר תושבים לאזור (בשטח עירוני) ומוקדי תעסוקה. בנוסף, יילקחו בחשבון גם פרמטרים כמו קרבה למלונות או שמורות טבע.

מדינת ישראל כבר החלה לתעד את המיקומים הגאוגרפיים של המכוניות החשמליות, אך מיקומי עמדות הטעינה החדשים לא בהכרח יושפעו ממגורי בעלי המכוניות מכיוון שהעמדות המהירות מיועדות דווקא לאפשר נסיעות בינעירוניות.