שחר סולר סמנכ"ל אסטרטגיה במינהל התכנון על רקע בית הרוס בבארי | צילום: מינהל התכנון, Dana Kopel
ריאיון
"הכי גרוע זה להכין בירושלים תוכנית שיקום לעוטף ולהנחית אותה לשטח"
שחר סולר, סמנכ"ל אסטרטגיה במינהל התכנון, מסביר ל"כלכליסט" שהליך השיקום של אזור עוטף עזה יתבצע בשיתוף ובהובלת התושבים, וצפוי להתמקד לא מעט בצרכי הקהילות ובשיקום ושיפור המרחב האזורי. "ההליך הפיזי של שיקום הבתים פשוט יחסית - הרכיב הפסיכולוגי החברתי והקהילתי הוא המשמעותי כאן"
בסוף אוגוסט הגיעה לישראל משלחת של 24 בכירים ממשרדי ממשלה באוקראינה ובראשה יורי פסטרניאק, יועץ שר הפנים האוקראיני המוביל את קידום שיקומה של אוקראינה עוד בטרם הסתיימה המלחמה. האוקראינים הגיעו ללמוד מאתנו הישראלים כיצד בונים מערכת שיקום הוליסטי הכוללת שיקום פיזי ונפשי, שיקום במשפחה, בתעסוקה, ובעוד היבטים שישראל נחשבת בהם למובילה עם ניסיון של עשרות שנים בשיקום פצועי גוף ונפש, תוצר של המציאות הביטחונית באזורנו. האוקראינים אמנם עדיין שקועים במלחמה, אך הם אינם ממתינים לסיומה כדי לתכנן את שיקום המדינה, ובמקביל לניהול הלחימה, בעזרת מדינות רבות המסייעות להם, הם כבר מתכננים את השלב הבא – השיקום.
בישראל בדומה לאוקראינה, איש עדיין אינו יודע כמה זמן תארך הלחימה, אך גם כאן אצלנו, אחרי התאוששות מההלם הראשוני של מאורעות ה-7 באוקטובר, כבר החלו בחלק מהגופים האמונים על השיקום לחשוב על השלב הבא. במקרה של ישראל, מדובר בהחזרת המפונים לבתיהם, שיקום קהילתי ונפשי, וכן שיקום פיזי של תשתיות הישובים ושל אזור העוטף כולו. רק כחודש חלף מביקורה של המשלחת האוקראינית בישראל ועד לתחילתה של המלחמה, וכעת מסתמן כי ישראל שהיתה בצד המלמד והמסייע, כבר הביעה נכונות להסתייע וללמוד ככל הניתן מהניסיון שצברו עד כה בתכנון שיקומה של אוקראינה. את המהלך התכנוני מוביל בישראל מינהל התכנון, שמופקד בימים שבשגרה על תכנון אזורים, ישובים ותשתיות, וכעת, לראשונה, יידרש לקיים הליך תכנוני שונה ממה שהורגלו בו, ושיהיה מתחשב ורגיש ויתקיים לאורך כל הדרך יחד עם התושבים.
גורמי התכנון בישראל כבר החלו להיוועץ עם מומחים לשיקום אזורי אסון והם אוספים בימים אלה מודלים ומסקנות משיקום אזורי לחימה, כמוהם יש רק מעט, בעיקר אוקראינה וכן לקחי השיקום שלאחר מלחמת קוסובו ופירוקה של הרפובליקה של יוגוסלביה לפני כ-20 שנה. לצדם, נאספים מחקרים משיקום אזורים מוכי אסונות טבע. בין המדינות ניתן לציין את צ'ילה, שחוותה רעידת אדמה וצונאמי שהגיע לאחריה, מקסיקו שחוותה רעידת אדמה, פורטו ריקו - הוריקן, טקסס ארה"ב – טורנדו, קוויבק קנדה - תאונת רכבת, וכן טורקיה, יפן, קולומביה ויוון.
בכל הנוגע לשיקום, מקובל לדבר על שלושה טווחי זמן: הקצר, הבינוני והארוך. במקרה שלנו, טווח הזמן הקצר משמעותו הטיפול במפונים והוא נמצא בעיקר באחריות מינהלת תקומה. טווח הזמן הבינוני יצטרך להידרש בכל מקום שבו השהייה עד לחזרה לישובים מתארכת ואילו הטווח הארוך יהיה בעיקר באחריות מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), תחת המטריה של מינהלת תקומה, כשהחזון הוא לתכנן יחד עם התושבים ולהשיב אותם לאזור שמתוכנן טוב יותר בכל הרמות. שחר סולר, סמנכ"ל אסטרטגיה במינהל התכנון הוא אחד מהגורמים שמובילים את התהליך, לדבריו, בשלב זה החלו לאסוף חומרים והם מעבים ומדייקים אותם כל הזמן, אך מה שברור הוא שיש הרבה דמיון בין אסונות טבע לאסונות ידי אדם, גם אם במלחמה יש רכיב שונה בהיבט הפסיכולוגי.
המקרים שאנחנו מכירים מהעולם שונים, הם לרוב רחבים יותר מבחינת הנזק לרכוש, אך פחותים מבחינת הטראומה הנפשית, עד כמה ולאילו אסונות ניתן להשוות את ה-7 באוקטובר?
"נכון, הפגיעה הפיזית לא מתקרבת לנזק של רעידת אדמה גדולה, במקרה שלנו לא נפגעו המון מבנים אלא הרוח והאנשים. הרכיב הפסיכולוגי החברתי והקהילתי הוא המשמעותי כאן ולעומתו ההליך הפיזי של בניית הבתים הוא פשוט יחסית. באוקראינה יש ארגון שעובד תוך כדי המלחמה על השיקום, למרות שהם יודעים שזה אירוע מתגלגל ודברים עשויים להשתנות. מבחינתם זו מסגרת חשיבה ולא תוכנית נוקשה, וזה מתעדכן כל הזמן. כמובן שיש שוני בין כל אזור לחימה ומה שעבר על האוכלוסייה, מבחינתנו, יש את ההבנה שעקרונות הפעולה יכללו צוותים רב-תחומיים, ואם בדרך כלל צוותים כאלה מורכבים מאדריכל, אדריכל נוף, מהנדס, כלכלן וכו', כאן נעבוד גם עם פסיכולוגים ואנשי מקצוע נוספים מתחום הטיפול והרווחה שעובדים עם הקהילה. קיימנו לאחרונה ערב שבו היה שיח על נושא השיקום, ואמרתי בו שהשיח של המתכננים הוא משני, בשיחה השתתפו גם גורמי רווחה ופסיכולוג וזה היה מאוד יוצא דופן בדיון של מתכננים".
כבר יש הערכה של הנזק בדרום?
"יש תצלומי אוויר מדויקים שאפשר לקבל מהם הערכה של היקף ההרס הכללי וכמות המבנים שנהרסו. אתה לא רואה ישובים שלמים שנמחקו, אתה רואה אזורים בתוך הישובים, למשל בבארי יש אזור שלם שנהרס. יש כוונה של מינהלת תקומה למפות את האזור באמצעים שלא יסכנו חיים, אבל בהמשך יצטרכו להכניס לשם מהנדסים, שמאים ואנשי מקצוע".
לא מוקדם מדי לדבר עם המפונים על תהליכי שיקום האזור?
"זה נכון, יש את הדוגמה של צ'ילה שבה המקומיים התארגנו והחלו בשיקום 40 יום לאחר הצונאמי, אבל צונאמי זה אסון טבע שמגיע והולך. האירוע שלנו עוד לא הסתיים, יש לחימה ויש חטופים, השלב שאנחנו נמצאים בו כרגע מוקדם, ואנחנו מודעים לזה, אבל לא לעשות כלום זה גרוע מאוד. צריך כבר עכשיו להתחיל לחשוב קדימה ולדאוג לעשות את זה נכון. ברור שאלה שצריך לדבר איתם קודם כל הם המפונים, וגם אם נדבר איתם היום לא בטוח שהם יחשבו כך בהמשך וברור שזה תלוי במצב הביטחון באזור. אם המצב הביטחוני יהיה טוב בסיום המלחמה תהיה חזרה מהירה יותר. כרגע אנחנו בתהליך של החלמה, אפשר להתחיל את הליך התכנון, בלי לשים תוכנית על השולחן והוא כנראה ישתנה לאורך הדרך כמה פעמים, הדבר הכי גרוע הוא להכין תוכנית בירושלים ולהנחית אותה לשטח".
"אם המצב הביטחוני יהיה טוב בסיום המלחמה תהיה חזרה מהירה יותר. כרגע אנחנו בתהליך של החלמה, אפשר להתחיל את הליך התכנון, בלי לשים תוכנית על השולחן"
ההתייחסות שלכם אל הליך השיקום היא גם מקום למקצה שיפורים?
"מעבר לשיקום הנקודתי של הישובים, הכוונה שלנו היא להסתכל על המרחב כולו, לדבר עם התושבים ולשאול אותם מה היה חסר להם ומה צריך היה לשפר עוד לפני ה-7 באוקטובר, וגם לקבל מידע על הדברים שעבדו טוב לפני כן, ובהתאם לעבוד. במונחים יותר מקצועיים זה נקרא תכנון תפקודי, כלומר איך באמת השטח מתנהג ועובד. למשל, אם אני רואה אזור שבו כל התושבים נוסעים כל בוקר לעבודה שעה לכל כיוון אני מבין שמשהו שם לא עובד טוב, יש מחסור במקומות עבודה וצריך לייצר להם הזדמנויות לעבוד בסמוך לבית, זה מעלה את איכות החיים ורוב האנשים מעדיפים לעבוד בסביבת המגורים. זה נכון גם בנוגע לתשתיות כבישים שיצטרכו למפות את האזור כדי שהתושבים לא ייתקעו בפקקים. אזור בארי והדרום מתאפיין כבר עכשיו כאזור תיירות ואופניים ואלה דברים שאפשר להחזיר ולחזק. אנחנו רוצים שעוטף עזה יחזור להיות מה שהיה ויותר".
התחלתם לעבוד עם האוכלוסייה המקומית?
"כבר מתקיימים מפגשים, אבל הם קצת יותר במאקרו, והמטרה שלהם היא בעיקר לדבר להבין ולהקשיב. אנחנו צריכים קודם כל לייצר את הקשר עם השטח ואז להתחיל לתכנן עם אנשים מתוך הקהילות שייצגו אותן או עם הקהילה כולה. כרגע זה מרוכז יותר בכאן ובעכשיו".
מה החלק המורכב בתהליך?
"כרגע זה חוסר הוודאות, והערכה שלי שמה שיעזור זו רמת הוודאות לגבי העתיד. אם הכל יציב והסיטואציה ברורה הרבה יותר קל לקבל החלטות להמשך, כל זמן שאנחנו במלחמה אי אפשר להגיד נגמר האירוע ועכשיו מתחיל השיקום, יש שם אנשים שחיים את זה, צריך לסיים את האירוע, לייצר ודאות ולהבין מה רמת הביטחון שתהיה שם".
איך משתפים את הקהילות כשיש רצונות שונים?
"יש את הקיבוצים שגם הם שונים אחד מהשני, ובתוכם יש קהילות שהן יותר מאורגנות ובעלות חוסן ויש בהן מנהיגות שאפשר לדבר איתה, אבל בתוך המרחב הזה גם יש ערים כמו שדרות ואופקים שבהן יש מורכבות אחרת, יש שם למשל קשישים ותושבים שאינם דוברי עברית".