"יבואני המזגנים נענשים על אי תפקוד הממשלה"

"הפחתת מכסות יבוא המזגנים אינה מתקבלת על הדעת", כך הגיבו יבואני המזגנים על התקנות החדשות שהמשרד להגנת הסביבה פרסם בנוגע להפחתת מכסות יבוא של מזגנים מזהמים.

המשרד להגנת הסביבה יזם ב־2020 עדכון לתקנות החומרים המסוכנים, הכולל הפחתת שימוש בגזי החממה במספר פעימות. הפחתה ראשונה של 10% ממכסות היבוא של גז מזהם כבר נעשתה ביולי 2022, ובינואר 2024 היתה אמורה להיכנס לתוקף הפחתה נוספת של 40%. אלא שלפני כשבועיים הודיע המשרד כי בכוונתו לדחות את הפעימה השנייה לינואר 2025.את התקנות החדשות פרסם המשרד להערות הציבור עד מחר, ובמסגרת זו נשמעה תלונת יבואני המזגנים.

הסיבה לדחיית החוק לאסדרת מקצועות טכנאי הקירור, שנדרש כדי להתחיל לייבא גז R32, שהוא ידידותי יותר לסביבה, אך גם דליק יותר ומסוכן יותר לתפעול. בתקנות החדשות המשרד מתנה את הפעימה השנייה בחקיקת חוק אסדרת טכנאי קירור, שאמור להיות מקודם על ידי משרד העבודה. אם החוק יחוקק עד 31 בדצמבר 2024, יופחתו מכסות יבוא גז מזהם באופן מדורג על פני מספר שנים, כאשר הפעימה הקרובה תחול רק בינואר 2025 ותעמוד על 15%, ועד שנת 2029 תחול הפחתה של 70%. אך אם החוק לא יעבור עד דצמבר 2024, פעימת ההפחתה בינואר 2025 תהיה 40% ולא 15%.

לטענת היבואנים, המשרד לגנת הסביבה מטיל על המגזר העסקי יעדים מחמירים, שברור כבר היום שלא יתאפשר לעמוד בהם, ומלבד זאת מדובר בנושא שאין למגזר העסקי שום שליטה עליו, שכן חקיקת החוק לאסדרת מקצועות טכנאי הקירור נמצאת באחריות הממשלה, והיא זו שאינה מקדמת אותו.

"טיוטת התקנות למעשה מטילה סנקציה על המגזר העסקי במקרה של אי קידום חקיקת החוק, בכך שהיא מגדילה באופן ניכר את הפחתת מכסות יבוא הקררים, והדבר לא מתקבל על הדעת", אמר צביקה גושן, מנהל חטיבת החשמל והאלקטרוניקה באיגוד לשכות המסחר, שהגישה למשרד להגנת הסביבה הסתייגות בשם היבואנים. "הפעימה המשמעותית שכל השוק חשש ממנה זו ההפחתה של ה־40%. אנחנו ביקשנו להוסיף פעימות ולדרג אותן, ובזה המשרד להגנת הסביבה נענה לדרישתנו, אבל זה רק בהנחה שהחוק עובר. אם החוק לא יעבור אנחנו נהיה בבעיה הזאת שוב בינואר 2025. ואז מה נעשה? הם מענישים אותנו ומתנים את זה במשהו שאין לנו שליטה עליו? למה אנחנו צריכים לשאת בתוצאות של אי תפקוד הממשלה. אנחנו מבקשים מהמשרד להגנת הסביבה לא לעשות שום פעימה נוספת עד שהחוק לאסדרת מקצועות טכנאי הקירור לא עובר, כי גם בעוד שנה נמצא את עצמנו באותה בעיה".

להפחתת יבוא גזי חממה עשויה להיות השפעה עצומה גם על תחום קמעונאות המזון שכן מקררים ומקפיאים ברשתות המזון והמרכולים פועלים גם הם על הגז הישן. וכך גם בנוגע לבתי הקירור, ליצרנים וליבואני המזון שמאפסנים את המזון במרלו"גים. השחקנים החזקים בענף המזגנים כבר הצליחו לאגור גזי חממה לשימוש עתידי, אך זה לא מנע את העלאת המחיר לצרכן, מ־500 שקל לבלון גז למילוי מזגנים ל־1,500 שקל.

המדינות המפותחות חתמו ב־2016 על תיקון באמנת מונטריאול המחייב אותן להפחית את השימוש בגזי חממה החל מ־2016 עד שנת 2036 לכל המאוחר. ישראל היא אחת מ־47 מדינות מתוך 198 שטרם הצטרפו לתיקון הזה, אך היא חתומה על אמנת מונטריאול. החל מינואר 2033 ייאסר יצוא של גזי חממה ממדינות שאשררו את התיקון למדינות שלא אשררו אותו. כלומר אם ישראל לא תעמוד בתנאי אמנת מונטריאול, ותשמור על תלות גבוהה בגזי חממה, היא תספוג פגיעה כלכלית חמורה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה גיבש עם משרד הכלכלה מתווה לעדכון התקנות, כך שמגבלות היבוא של הגזים המזיקים יהיו מדורגות יותר בשנים הקרובות כדי למנוע פגיעה במשק ולאפשר את השהות הנוספת הנדרשת להשלמת הצעדים הקריטיים".

ממשרד העבודה נמסר בתגובה: "משרד העבודה מקדם את אסדרת העיסוק במערכות קירור ומיזוג אוויר זה זמן רב. במרץ האחרון, לבקשת שר העבודה, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק. התקיים דיון ראשון בוועדת העבודה והרווחה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. לעמדת המשרד, אסדרת העיסוק נחוצה שכן כבר נכנסו לשימוש קררים דליקים בצ'ילרים המכילים מאות ק"ג של קרר דליק, וזאת מעבר להיבטי סיכון של דלקות הנובעות מקצרים חשמליים במזגנים וכן נפילות מגובה. לכן המשרד סבור כי לא יהיה נכון שהדחייה בתקנות החומרים המסוכנים תשפיע על המשך אסדרת העיסוק בחקיקה".