מה עומד מאחורי הקיצוץ המפתיע בייצור הנפט

תשע חברות בברית אופ"ק+, האחראית על אספקת 40% מתפוקת הנפט העולמית, הפתיעו בתחילת השבוע את השווקים העולמיים כשהכריזו על קיצוץ מרצון בייצור הנפט של 1.66 מיליון חביות ביום. יישום ההחלטה יחל בחודש הבא ויימשך עד סוף השנה הנוכחית. הקיצוץ מתווסף להפחתה קודמת של 2 מיליון חביות ביום שהוכרזה באוקטובר 2022 וגם היא אמורה להיות בתוקף עד סוף 2023. בשווקים הופתעו מההחלטה שכן הציפייה הייתה כי המדיניות שאומצה באוקטובר תיאכף עד סוף השנה ללא קיצוצים נוספים. ההחלטה הפתיעה עוד יותר את הסוחרים שכן התקבלה בתום שבוע בו החלו מחירי הנפט לרשום מגמת התאוששות.

להחלטה המפתיעה קדמה התייעצות של היצרניות כדי לדון בהתפתחויות בשוק האנרגיה העולמי, בהשפעת משבר הבנקים בארה"ב עליו ובציפיות לביקוש לנפט גולמי בחודשים הקרובים נוכח החשש הגובר למיתון. היצרניות נימקו את הצורך בקיצוץ התפוקה ב"אין ברירה" מבחינתן לאחר שמחירי הנפט הגיעו לשפל של 15 חודשים במהלך החודש שעבר. התגובה המידית להחלטת הקיצוץ הייתה זינוק של כ-6% במחיר חבית כשזו מסוג ברנט עלתה לכ-84 דולר.

בהתאם למכסות החדשות, חברות אופ"ק+ יספקו לשוק 40.199 מיליון חביות ביום, מתוכן 24.377 מיליון חביות על ידי חברות אופ"ק. המכסה העדכנית של סעודיה ורוסיה עומדת על 9.978 מיליון חביות ביום כל אחת. סעודיה, מנהיגת אופ"ק, לקחה על עצמה את הקיצוץ הגדול ביותר - 500 אלף חביות ביום, בעוד עיראק שרשמה הכנסות שיא מיצוא הנפט בשנה שעברה הודיעה על קיצוץ של 211 אלף חביות ביום. גם איחוד האמירויות (קיצוץ של 144 אלף חביות ביום), כווית (128 אלף חביות ביום), אלג'יריה (48 אלף חביות ביום), קזחסטאן (78 אלף חביות ביום), עומאן (40 אלף חביות ביום) וגאבון (8,000 חביות ביום) הצטרפו ליוזמת הקיצוץ. עוד קודם לכן הודיעה רוסיה מנהיגת יצרניות הנפט העצמאיות באופ"ק+ שהיא מקצצת את תפוקתה ב-500 אלף חביות ביום.

למרות ההודעה, ניתן להעריך בזהירות שהקיצוץ בפועל יהיה קטן יותר, ככל הנראה סביב מחצית הכמות המוכרזת (בין 700-800 אלף חביות ביום). הערכה זו מבוססת על כך שכמה מדינות החברות באופ"ק ובכלל זה ניגריה, איראן, אנגולה וונצואלה, מתקשות לעמוד במכסה שלהן כל אחת מסיבותיה.

בכל אופן, ההחלטה על הקיצוץ מהווה עדות נוספת לאינטרס הסעודי-רוסי המשותף בשוק הנפט, דבר שיכול לקרר עוד יותר את היחסים בין ריאד לוושינגטון. ארה"ב דוגלת בהגדלת התפוקה במטרה להוזיל את מחירי האנרגיה וזו הסיבה שדובר המועצה לביטחון הלאומי בארה"ב ג'ון קירבי הגיב על החלטת הקיצוץ באומרו שבעיתוי הנוכחי הוא "אינו מומלץ" נוכח אי הוודאות בשוק העולמי.

בין הסעודים לאמריקאים מנשבות רוחות קרירות לא רק בסוגיית הנפט. קבלת הפנים הצוננת של הסעודים לנשיא ביידן בקיץ שעבר חשפה בגלוי את המתיחות בין שתי המדינות אך היא נמשכה עם ההתקרבות הסעודית ליריבתה הגדולה ביותר של ארה"ב – סין. זה החל בדצמבר עם אירוח הנשיא הסיני בממלכה בכבוד שניתן רק למעטים ממנהיגי העולם ונמשך עם הסכם הפיוס עם איראן בתיווכה של בייג'ינג. ברקע הדברים, הצהרה סעודית מוקדם יותר השנה כי היא אינה פוסלת סחר בנפט באמצעות המטבע הסיני, יואן. צעד שכזה אם יינקט על ידי הסעודים יערער את מעמדו של הדולר ויהיה לצנינים בעיני האמריקאים ולכן נראה כי בשלב זה סעודיה מעדיפה לא לדרדר את היחסים עד כדי כך.

החלטת יצרניות הנפט לא התקבלה בחלל ריק אלא על רקע הסערה שחווה הכלכלה העולמית שנראית כחמורה יותר אפילו מתקופת הקורונה. הסיבה העיקרית לכך היא צבר של מספר משברים שחברו יחד בעיתוי הנוכחי ומעוררים את החשש אצל היצרניות מירידה בביקוש לנפט. נדבך משמעותי באווירת הנכאים בשוק העולמי היא המשבר הפיננסי בארה"ב כשהעלאות הריבית הרצופות הובילו לקריסת שני בנקים וחשש לעוד נוספים. זה נכון שהבנק הפדרלי הכריז כי משבר הבנקים היה נקודתי והרגיע את ציבור הלקוחות, אולם נראה שהשלכות המשבר לא חלפו. החשש הוא שביצועי בנקים וחברות בשוק האמריקאי ובאיחוד האירופי יהיו חלשים יותר בשל המשבר. כמו כן, ישנו חשש שמשבר הבנקים בארה"ב יתפשט במידה כזו או אחרת לאיחוד האירופי במה שעלול להגביר את הסנטימנט השלילי בכלכלה העולמית.

לאלה יש להוסיף את השלכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה על המשק העולמי בכלל ושוק הנפט בפרט. מאז השנה שעברה משכה ארה"ב יותר מ-200 מיליון חביות מהמלאי האסטרטגי שלה במטרה להוזיל את מחירי הנפט הגולמי בעיקר מתוך שיקולי השוק המקומי. עד כה, ארה"ב לא פרסמה תכנית לבנייה מחדש של המלאים, הנמצאים ברמתם הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות השמונים, וזוהי סיבה נוספת לביקוש הנמוך לנפט. גם אם תכנית כזו קיימת מובן שהאמריקאים לא יגלו התלהבות כלפי האפשרות שעלות הבנייה מחדש של המלאים מחדש תהפוך יקרה יותר. גם ההתאוששות האיטית יחסית של השוק הסיני מסגרי הקורונה מהווה גורם לביקוש המתון לזהב השחור.

אם לשפוט לפי החלטת הקיצוץ, יצרניות הנפט סבורות כי מכלול הגורמים הללו מעיד על משבר כלכלי עולמי או לפחות אי ודאות שישפיעו על הביקוש לנפט. מבחינתן, אין מדובר על גורמים טכניים או עונתיים שצפויים לחלוף בחודשים הקרובים ולכן ההחלטה התקבלה בעיתוי הנוכחי. בהערכות שבוצעו לקראת שנת 2023, נוצר כמעט קונצנזוס בין בנקי ההשקעות והאנליסטים שמחיר החבית יגיע ל-100 דולר לפחות, במהלך המחצית השנייה של השנה. עם זאת, בשבועות האחרונים החלו המומחים להפחית את צפי המחיר עקב משבר הבנקים וטלטלת הריבית שמרמזים על המשך המיתון ומכאן לירידה בביקוש לנפט. יצרניות הנפט הפנימו היטב את השינוי בהלך הרוח בשווקים, אולם הביקורת כלפיהן היא שבהחלטה זו הן יתרמו להעמקת המשבר.

החלטת קיצוץ התפוקה, צפויה להביא לעליית מחירי הנפט בטווח הקצר לפחות ומכאן שהצעד הזה יקשה על הכלכלה העולמית להתמודד עם האינפלציה. לפיכך, מגמת המשך העלאת הריבית שמקשה על משקי הבית בכל העולם צפויה להימשך. היצרניות מאותתות עם החלטת הקיצוץ כי הן עוקבות מקרוב אחר הנעשה בשוק ולכן לא יהססו להכריז על עוד קיצוצים במידת הצורך אם יגיעו למסקנה שהמחיר אינו משרת את האינטרס הכלכלי שלהן. כרגע נראה שהיצרניות לא יסתפקו במחיר חבית נמוך מ-80 דולרים. מובן שלחץ הביקוש יגבר במידה שהמשק הסיני יאיץ את פעילותו. לפי סוכנות האנרגיה הבין לאומית, בדו"ח שפרסמה באמצע פברואר, פניו של השוק הסיני אכן לצמיחה השנה. לפי הסוכנות, הביקוש לנפט בסין יצמח ב-800 אלף ביום במהלך רבעון השני של 2023, בזכות התאוששות בתנועה על הכבישים ובאוויר לאחר המגבלות שנכפו עליה עקב המגפה.