שלמה אליהו מכניס יד לכיס כדי לשרת את החוב למוסדיים

זרם הדיבידנדים ממגדל ביטוח נפסק כמעט לחלוטין, ושלמה אליהו נאלץ להכניס יד לכיס, כדי לשרת את חובו למוסדיים. לקראת התשלום השלישי, בהיקף של 195 מיליון שקל, למוסדיים המחזיקים באג"ח של אליהו הנפקות — המוחזקת כולה בידי שלמה אליהו — הוא יזרים לה 163 מיליון שקל.

שלמה אליהו שולט במגדל אחזקות הציבורית (63.8%) באמצעות אליהו הנפקות, והדרך שבה יזרים אליה את ההון לתשלום החוב תהיה באמצעות מכירת מניות של מגדל אחזקות לחברת גן העיר — חברה נוספת שגם בה מחזיק אליהו ב־100%. גן העיר תרכוש מאליהו הנפקות מניות של מגדל אחזקות בהיקף כספי של 163 מיליון שקל, לפי מחיר סגירתן בסוף חודש אוגוסט, או לחלופין לפי מחירן הממוצע ב־15 הימים שקדמו לסוף החודש, לפי המחיר הגבוה יותר.

ב־29 באוקטובר 2012 רכש אליהו את חברת הביטוח תמורת 3.54 מיליארד שקל באמצעות מימון בנקאי ולפי שווי חברה של 5.1 מיליארד שקל. ב־2017 הוא הקים את אליהו הנפקות הפרטית, במטרה לגייס חוב שיחליף את יתרת החוב הבנקאי שקיבל חמש שנים קודם לכן.

מטרתה הראשונית של אליהו הנפקות היתה להנפיק למוסדיים אג"ח ב־1.1 מיליארד שקל, כשיתרת החוב לבנקים, ובראשם לאומי, עמדה אז על 1.2 מיליארד שקל. האג"ח שהנפיק אליהו נושאות ריבית שנתית של 4.06% ובנוסף לריבית קיבלו המוסדיים שהשתתפו בהנפקה אופציות לרכישת מניות של מגדל אחזקות מידי אליהו. המהלך הסתיים בהצלחה — אלטשולר שחם רכש אג"ח ב־183 מיליון שקל, מנורה מבטחים ב־113 מיליון שקל, כלל ביטוח ב־60 מיליון שקל, מיטב ב־50 מיליון שקל והפניקס ב־49 מיליון שקל.

שני התשלומים הראשונים של האג"ח, בשיעור של 10% כל אחד, נפרעו בספטמבר 2020 ו־2021. בספטמבר 2022 אמור להיפרע התשלום השלישי בהיקף של 195 מיליון שקל, אולם יתרת המזומנים באליהו הנפקות עמדה בסוף הרבעון הראשון על 46 מיליון שקל בלבד. יתרת החוב של אליהו הנפקות למוסדיים, 845 מיליון שקל, תיפרע בשלוש השנים הבאות — 15% ב־2023 וב־2024 ו־35% הנותרים ב־2025.

את החוב של אליהו הנפקות אמורים היו לשרת הדיבידנדים ממגדל ביטוח, החברה־הבת הפרטית של מגדל אחזקות. חברות הביטוח ידועות כ"פרות מזומנים", כלומר חברות בעלות רווחיות גבוה וללא צורך מהותי בהתרחבות, ולכן הן יכולות לחלק שיעורי דיבידנד גבוהים מהרווח הכולל. אולם, תחת שליטת אליהו, ובעיקר בשנים האחרונות, מתקשה מגדל ביטוח לחלק דיבידנדים. התשואה הממוצעת שלה על ההון בחמש השנים האחרונות עמדה על 7% בלבד — מהנמוכות בענף הביטוח.

בנוסף, נדרשה מגדל ביטוח להתמודד עם התקן החשבונאי סולבנסי 2, שמחייב את כל חברות הביטוח להתאים את ההון העצמי המינימלי להתחייבויות שלהן, כדי להבטיח את יציבותן מול סיכונים אפשריים. חברות עם תיק ביטוחי מנהלים גדול, כמו מגדל וכלל, הושפעו בצורה המשמעותית ביותר מהתקן שהונהג, ונאלצו להגדיל במיליארדי שקלים את הונן העצמי — דבר שפגע ביכולת לחלק דיבידנדים.

מעבר לכך, מצאה את עצמה הנהלת מגדל בהתמודדות עם עיצומים פרטניים שהפעילה נגדה רשות שוק ההון. בסוף 2020 הוטלה עליה סנקציה בדמות ריתוק 20% מהונה מעבר לנדרש מחברות אחרות לגבי יישום תקנות הסולבנסי, והמשמעות היתה ריתוק 1.5 מיליארד שקל נוספים. הרשות, בראשות משה ברקת, הטילה את המגבלות לנוכח הממשל התאגידי הבעייתי במגדל ביטוח, ולאור רצונה להפחית את השפעת בעל השליטה על הניהול הסדיר של החברה. תחת שליטתו של אליהו החליפה מגדל שבעה יו"רים מ־2014 וארבעה מנכ"לים מ־2018.

כצעד פיוס הסכים אליהו לסיים את תפקידו כיו"ר חברת האחזקות לטובת השופט לשעבר חנן מלצר — מינוי שהביא לסיום הסנקציה. אולם בימים האחרונים עולים שוב מאבקי הכוח במגדל לכותרות, לנוכח רצונו של אליהו לסיים את כהונתו של יפתח רון־טל, שמונה ליו"ר מגדל ביטוח רק בשנה שעברה. מהלך כזה עלול לייצר שוב חוסר שקט במגדל ולסיים את ההבנות מול רשות שוק ההון.

לאור כל זאת, חילקה מגדל ביטוח פחות דיבידנדים מהמתחרות. היקף הדיבידנד שחולק לבעלי המניות בחמש השנים האחרונות עמד על 573 מיליון שקל, אך הזרם נחלש מאוד מ־2019. החלוקה האחרונה, של 47 מיליון שקל בלבד, היתה ב־2021. מתוך הסכום הכולל הגיעו 380 מיליון שקל לכיסו של אליהו, שבאותה תקופה אמור היה לשרת חוב של 455 מיליון שקל לפחות כקרן ויותר מ־200 מיליון שקל בריביות. לשם השוואה, חברות הביטוח הראל והפניקס חילקו באותן חמש שנים 1.55 מיליארד שקל ו־1.35 מיליארד שקל בהתאמה.

אין זו הפעם הראשונה שאליהו נאלץ להכניס יד לכיס כדי לשרת חוב למוסדיים. בתחילת 2021 הוא הזרים לאליהו הנפקות הלוואות בעלים של 155 מיליון שקל. הזרמת ההון שלו בשנתיים האחרונות נעשית, בין היתר, בזכות מימוש נכסים. במאי האחרון מכר את אחזקותיו בבנק מזרחי טפחות (2.1%), שהן תולדה של המיזוג עם בנק אגוד, שבו היה בעל מניות משמעותי (27%), תמורת כחצי מיליארד שקל. ב־2019 מכר את מלון הר ציון בירושלים לעזריאלי תמורת 275 מיליון שקל, ומגרש בעיר להדס קפיטל ב־305 מיליון שקל.

שלמה אליהו. מממש נכסים בשנתיים האחרונות

צילום: עמית שעל