השלב הבא ביחסי ישראל-יפן - שיתוף פעולה ביטחוני אסטרטגי

בשבוע שעבר כבו האורות באולם המפואר של טורנומון הילס בטוקיו אך הדי הכנס הכלכלי שאורגן על ידי כלכליסט ודיסקונט עדיין נשמעים בשתי הקהילות העסקיות. בצד הדיונים הצפויים על השקעות, שיתופי פעולה והזדמנויות עסקיות, בלט ביותר דיון בטחוני פומבי בהשתתפות אלוף (במיל') עמיקם נורקין – מפקד חיל האויר היוצא ונדב ארגמן ראש השב"כ לשעבר. דיונים ביטחוניים בין ישראל ליפן נערכו ונערכים בחדרי חדרים הרחק מעיני הציבור. אך השינוי הדרמטי בתפיסה ובצרכים הביטחוניים של יפן הביא את הנושא לקידמת הבמה.

יפן משנה לחלוטין את מדיניותה הבטחונית נוכח צרכים אסטרטגים מיידיים ולישראל יכול להיות חלק חשוב בשינוי זה.

יום שישי ה- 16 בדצמבר 2022 ייזכר כיום שבו הכריזה יפן על עצמאותה הבטחונית. לאחר חודשים של דיונים, מרביתם סודיים, וחלקם פומביים (בהתאם למסורת היפנית הדמוקרטית) פרסמה ממשלתו של פומיו קישידה, שלשה מסמכים אסטרטגים המתווים את מדיניות הבטחון החדשה של יפן. המדיניות החדשה מצעידה את יפן משבעים שנה של מדיניות פציפיסטית מובהקת למדיניות הגנה אקטיבית ויוזמת.

ממשלת יפן פרסמה שלושה מסמכים משמעותיים

1. אסטרטגיית הבטחון הלאומית (National Security Strategy - (NSS

2. תכנית ההגנה הלאומית (NDS) - National Defense Strategy

3. תכנית ההצטיידות ההגנתית 2023-2027 (DBS )

המדיניות החדשה היא תגובה להתרחשיות אזוריות ועולמיות אשר הציבו בפני יפן את "המבחן הבטחוני המורכב ביותר מאז מלחמת העולם השניה". הודעת הממשלה מציינת שלושה איומים, (מטעמים דיפלומטיים ממשלת יפן העדיפה את הביטוי - אתגרים)

1. האתגר הצפון קוריאני - איום בעל מאפיינים בלתי צפויים ובלתי רציונלים.

2. האתגר הסיני - מדיניותה המאיימת של סין כלפי טאיוואן ושאיפותיה לשליטה במערב האוקיאנוס הפסיפי.

3. השלכות הפלישה הרוסית לאוקריאנה והשפעתן על מדיניות שכינותיה של יפן.

השינוי המהותי ביותר במדיניותה החדשה הינו המעבר "למדינה נורמלית" הזכאית ומחוייבת לבצע פעולות יזומות לאבטחת שלומה וריבונותה. לא עוד מדיניות הגנתית פסיבית, אלא מדיניות המאפשרת, בתנאים מסוימים יוזמה התקפית מונעת.

עד כה הסתמכה יפן על מחויבותה של ארצות הברית, ועל כן הצטיידה בנשק הגנתי בלבד. אך התחמשותה של צפון קוריאה בטילים בליסטים (רק השנה נורו 36 טילים, והחודש נקראו תושבי צפון יפן לרדת למקלטים) וביכולת גרעינית. שינוי דמותו ועוצמתו של הצבא הסיני , תוך התגרות חוזרת ונישנות באזורי מחלוקת שונים, הביאו את יפן להכרה ולהחלטה שתכנית ההצטיידות החדשה תכלול נשק התקפי וטילים לטווח בינוני וארוך.

ממשלות רבות ביפן וממשלתו של אבה בפרט, התלבטו בצורך לשנות את חוקת יפן ( סעיף 9) המגדירה את יפן כמדינה פציפיסטית המחייבת פתרון סכסוכים בדרכים דיפלומטיות בלבד, כמו גם בהגבלת תקציב הבטחון ל- 1% מהתל"ג. "אסטרטגיית קישידה" כפי שהוכרזה ב16 בדצמבר השנה, מנפצת את תקרת הזכוכית.

יפן מכריזה על תקציב ביטחון של 43 טרליון יין – 315 מיליארד דולר - עד שנת 2027 והעמדת התקציב על 2% , כמתחייב ממדינות החברות בברית נאט"ו. לראשונה יוקם מטה כללי משותף לכל זרועות ההגנה, מטה כפוף לראש הממשלה ויהיה אחראי לישום מדיניות ההגנה החדשה. הגדלת התקציב כוללת רכישת טילי שיוט מסוג טומהוק (נשק התקפי לכל דבר בעל טווח של 1,600 ק"מ) הגדלה מהותית של הצי היפני, הפיכת חיל האויר לזרוע התקפית והקמת זרוע רביעת ללוחמת סייבר ואלקטרוניקה.

מסמך האסטרטגיה הבטחונית (ה-NSS ) קובע במפורש שצבא יפן יוכל ליזום התקפה מונעת, כאמצעי נוסף באסטרטגיית ההגנה על יפן. "עלינו לבנות כח משימה התקפי, אשר במקרה של איום טילים על ידי יריבה, יאפשר לצבא יפן לתקוף ולמנוע ממימוש האיום, כל זאת בנוסף לשכלול מערכת ההגנה כנגד טילים".

הפרק הסיני, במדיניות הבטחון החדשה, הוא חשוב מאין כמותו, הוא מגדיר את סין כ"אתגר האסטרטגי הרציני ביותר לשמירת השלום והבטחון של יפן ושל הקהילה הבינלאומית בכלל. סין מהווה מבחן בינלאומי לסדר העולמי ולשלטון החוק – אתגר המציב בפני יפן צורך הגנתי עצמאי כמו גם לשיתוף פעולה בינלאומי (ארצות הברית, אוסטרליה, הודו, בריטניה ועוד)

זוהי הגדרה מהפכנית במדיניות החוץ של יפן. סין היא השכנה החשובה ביותר של יפן, המעצמה הכלכלית השניה בעולם (בינתיים) ושותפה מרכזית בסחר החוץ של יפן. איומיה של סין על טאיוון ואיי מחלוקת אחרים, והכרזתה הנשנית שפתרון נושא האי השכן הינו בעיה פנימית של סין – אשר תפתר בכל דרך שסין תמצא לנכון, התרגילים הימיים המתגרים באזור אוקינאווה, כמו גם ההצהרות החוזרות על מלחמת "המוליכים למחצה", הביאו את ממשלת יפן לשינוי מהותי במדיניותה , אם כי שמרה על הגדרה מתונה של " אתגר" ונמנעה משימוש במינוח המשברי של "איום".

בעוד סין וצפון קוריאה הביעו מחאה חריפה על שינוי המדיניות (קוריאה הגיבה בירי שני טילים ארוכי טווח), הביעה ארצות הברית תמיכה מלאה במדיניות החדשה, השגריר עמנואל רם שיבח אותה כאמיצה וכמחויבת נוכח האתגרים העומדים בפני המערב. "יפן הציבה סימן קריאה ליכולת ההרתעה שלה" אמר. "צעד היסטורי אמיץ" הודיע דובר משרד החוץ בוושינגטון.

ובאשר לישראל, ביום הכרזת המדיניות החדשה התקיים מפגש מנהלים אינטימי בטוקיו, בפני ראשי החברות שנכחו בארוע נאמו שני אורחי כבוד : שר ההגנה היפני יסוקאזו המאדה, ושגריר ישראל בטוקיו גלעד כהן. שני הנואמים דיברו על האתגרים הבטחוניים, איש איש באזורו, תוך ציון הסיכויים והסיכונים, שניהם שיבחו את היכולות ואת שיתופי הפעולה המתהדקים,

משרד ההגנה היפני העלה את חשיבות הנספחות הצבאית והוסיף נספח צבאי שני בשגרירות בתל אביב. מדיניות הביטחון החדשה מציבה הזדמנויות רבות לתעשייה הבטחונית הישראלית, משלחות משרד הבטחון פקדו את טוקיו מספר פעמים השנה כמו גם ביקורים הדדיים של צמרת הצבאות.

בחודש אפריל השתתפו 14 חברות ישראליות בראשות רפאל, התעשייה האוירית ואלביט בתערוכה הבטחונית החשובה ביפן – ה-DSEI.

יפן מתכננת להעצים ולפתח את התעשיה הבטחונית המקומית תוך שיתף פעולה עם התעשיה האמריקאית והתעשיה הבריטית. העובדה שביבקורו אחרון של שר הבטחון בני גנץ ביפן, הודק מסמך ההבנה (MOU) בין יפן וישראל , נוצר משולש אפשרויות בלתי נדלה.

יפן בצד רכש מוגבר בארצות הברית, זקוקה למערכות הגנה נגד טילים בהם לישראל נסיון ויתרונות קרביים מוכחים. יפן מתכוונת גם לפתח יכולות יצור לפיתוח מערכות נשק לחיל האויר וחיל הים. יתרה מכך יפן בוחנת מערכות מלטים לצורכי ביון והתקפה ( הנסיון באוקראינה מטריד אותם מאד). בצד פעילות הנספח הצבאי בטוקיו, על התעשיה הבטחונית הישראלית להגביר נוכחותה בטוקיו כשם שהיא מקיימת בשווקים אסטרטגים אחרים.

במישור לוחמת המודיעין והסייבר מתכננת יפן מהפכה אמיתית, ליפן שלוש שכנות"ידידותיות ביותר" בתחום הסייבר ההתקפי – סין , רוסיה וצפון קוריאה. יפן היא אחת המדינות המותקפות ביותר, הן ברמת התשתיות הלאומיות והן ברמת החברות ועליה להגביר בצורה ניכרת את הערכותה. על פי מחקר שערכה חברת הראל הרץ נעשו 129 שותפויות ופעילויות בין חברות סייבר ישראליות לבין חברות יפניות.

מזה שש שנים קיים שיתוף פעולה אינטנסיבי בתחום הסייבר בין משרדי ראשי הממשלה ההדדיים והוקם אף, מטה משותף בתחום. אך בכך אין די, יפן נמצאת בראשיתו של תהליך הגברת המודעות הלאומית כאשר המודל הוא המודל הישראלי ( 8200 ואחרים). גם בתחום היצוא הבטחוני מהווה יפן שותפה אפשרית , אך מהווה גם אתגר מתחרה. עוד בימיו של ראש הממשלה אבה, הוחלט על הפשרת איסור היצוא הבטחוני. כיום יפן מעודדת יצוא בטחוני כמנוע לכלכלת יפן וכמנוף למדיניות החוץ.

יפן קבעה שלשה חוקים בתחום היצוא הבטחוני

1. אין מייצאים למדינות במצב מלחמה

2. אין מייצאים למדינות בעלות נשק להשמדה המונית

3. אין מייצאים למדינות אסורות על פי החלטות האו"ם

שלשת כללים אלו לא מונעים מיפן ליצא מערכות בטחוניות להודו לוויטנאם ומדינות אחרות הנמצאות בסכסוך רגיש מול סין.

בכך הופכת יפן למתחרה מיידית ליצוא הבטחוני הישראלי כאשר מפת המדינות הפוטנציאליות היא זהה (מצ'ילה במערב עבור דרך תורכיה, הודו ועד שכנתם בפיליפינים) . ליפן יש יכולות יצור גבוהות ומדויקות אך חסר להם הנסיון הקרבי המוכח שיש לתוצרת הישראלית. פרוקטים יפנים ישראלים אפשריים ויש להם יתרונות רבים על אחת כמה וכמה ככל שיתהדק המשולש האסטרטגי ארה"ב- יפן וישראל. שיתופי פעולה בין התעשיות הבטחוניות הוא צורך מיידי וחיוני. בצד היתרונות הכלכליים יש לשיתוף פעולה זה גם ערך מדיני שלא יסולא מפז.

אלחנן הראל הוא מומחה ביחסי ישראל-יפן. מנכ"ל חברת הראל הרץ אינבסטמט, חברת יעוץ בתחום ההשקעות והפיתוח העיסקי ,יפן-ישראל