במקום לטפל במשבר החלב, סמוטריץ' חולב עוד פופוליזם

המחסור המתמשך בחלב בחודשים האחרונים מחייב נקיטת צעדים חריגים, שישימו סוף למצב הבלתי סביר שאליו נקלעו הצרכנים, שמתקשים למצוא חלב בסיסי בחנויות. אלא שהחלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להסיר למשך שלושה חודשים את המכס על יבוא חלב ניגר לישראל, לא תטפל בבעיה, שהוא עצמו יצר ואחראי לה.

המכס הגבוה, בשיעור 40% המוטל על יבוא חלב לישראל, אינו החסם המרכזי בפתיחת השוק ליבוא חלב ניגר, שכן מדובר במוצר שבשל חיי המדף הקצרים שלו, מתבסס בכל העולם על ייצור מקומי, ובמקרה של ישראל, גם בשל הצורך בכשרות.

גם אם מתעלמים מהעדפת הטעם של הצרכן המורגל לטעמו של החלב המקומי, הובלה אווירית שמאפשרת הטסת המוצרים לישראל בתוך יום יקרה והופכת את המהלך לחסר היתכנות כלכלית ליבואנים. החלופה היא הובלה ימית, שאורכת כשבוע ומשמעותה היא שגם אם ייצרו עבור החלב מסלול כניסה ושחרור מהיר לנמל וממנו, מדובר באובדן למעלה משבוע מאורך החיים של החלב, מה שיקצר את חיי המדף שלו. בעיה מורכבת לא פחות היא הכשרות: מי שיבקש לייבא חלב, יצטרך לדאוג לכך שהחלב הגולמי שממנו ייצרו המוצרים יהיה ״חלב ישראל״. מדובר בחלב שנחלב אך ורק על ידי יהודים, פעולה שמחייבת הטסת משגיחי כשרות לרפתות בחו"ל, מה שיוסיף לעלות הסופית של המוצר.

בהנחה שיבואנים לא ינסו לייבא ממצרים חלב טרי שמחירו נמוך, בין היתר בשל איכותו הירודה, שבאה לידי ביטוי בחיי מדף של פחות משבוע לעומת כשלושה שבועות בישראל, הרי שהבעייתיות בפתרון של סמוטריץ' נובעת מכך שעוד לפני שמתווספות עלויות הכשרות והשינוע, עומד המחיר הממוצע לצרכן של ליטר חלב באירופה על 1.6 יורו, ובמדינות פולין, רומניה וליטא על 1.06 יורו, כולל 5% מע"מ. כך שיבוא ממדינות מזרח אירופה מתחיל מ־4.3 שקלים לליטר ומתייקר בכניסה לישראל עם הוספת הוצאות הכשרות והשינוע, וההשלמה ל־17% מע"מ, שלא משאיר יותר מדי לרווחיות היבואן והקמעונאי שנדרש למכור במחיר הפיקוח 6.8 שקלים בישראל.

נראה שהסרת המכס היא לא יותר מיריית אזהרה של סמוטריץ' למחלבות, בניסיון לגרום להן להבין שאם לא יגבירו את היקפי הייצור של החלב הטרי המפוקח, הוא יפעל נגדן באגרסיביות. אלא שהצעד הנוכחי הוא בגדר איום חסר משמעות על המחלבות כל עוד הן לא מקבלות על המוצרים המפוקחים את המחיר המגיע להן, על פי בדיקת ועדה מקצועית של משרד האוצר עצמו, וזאת בגלל החלטות פופוליסטיות של שרי האוצר בשנים האחרונות. כזכור, ביוני אשתקד היה זה שר האוצר אביגדור ליברמן, שכפה על המחלבות להסתפק בהעלאת מחירים של 4.9% במקום כ־9% שהגיעו להן על פי התחשיב בענף המפוקח מייצור החלב הגולמי ברפתות ועד המחיר לצרכן. הפיצוי שנתן ליברמן למחלבות, שנדרשו להמשיך לממן את מחיר החלב הגולמי, היה סעיף שנגע למעבר למנגנון עדכון אוטומטי במחיר לצרכן. עבור המחלבות היה זה תמריץ משמעותי, בעיקר אחרי שב־2018 נאלצו לגרור את שר האוצר דאז משה כחלון לבג"ץ, שחייב אותו לחתום על צו עדכון המחירים, באיחור של כשנה וחצי מהמועד שבו המליצה ועדת המחירים על העלאת המחיר. סמוטריץ', שקיבל את ההסכם מקודמו בירושה, סירב לכבד את ההסכם וכפה על המחלבות להסתפק בהעלאה של 9.3% במקום 16% שהגיעו להן.

התוצאה המיידית של צעדיהם של ליברמן וסמוטריץ' היתה הפסקת ייצור שקיות חלב על ידי טרה. במקביל, קרסה מחלבות רמת הגולן שייצרה בעשור האחרון מותג פרטי בחלב לשופרסל. הקריסה של המחלבה הקטנה נבעה מכך שבשונה מתנובה שפועלת בקטגוריות רבות, רמת הגולן שהתבססה על ייצור מוצרי חלב מפוקחים, לא יכלה לספוג את התייקרות החלב הגולמי, מבלי ששר האוצר יעלה את המחיר לצרכן. חברת זנלכל, שרכשה לפני כחודשים וחצי את המחלבה, סירבה להמשיך לייצר לשופרסל במחיר הפסדי, והאחרונה, בניהולו של אורי וטרמן, שנותרה עם מחסור בחלב בסניפיה, פנתה בשבוע שעבר במכתב לשר החקלאות אבי דיכטר בבקשה לפתוח את השוק ליבוא. כעת, כשהיא עומדת לקבל את מבוקשה, יהיה עליה להראות איך היא פותרת, לפחות לעצמה, את המחסור במקררים.

גם סמוטריץ' יודע שכשמדובר בחלב טרי, יבוא לא באמת אפשרי. אולי תגיע מכולה של חלב טרי מפולין, ואולי אפילו אונייה עמוסת חלב, אבל זה לא יחזיק לאורך זמן בגלל כל הבעיות האמורות. למרות זאת, בפתרונות הריאליים שיש בידו, הוא לא מעוניין להשתמש. האפשרות הראשונה והבעייתית מאוד במצב הנוכחי היא העלאת המחיר לצרכן, בהתאם לעלייה במחיר החלב הגולמי. אפשרות אחרת, שהאוצר נדרש לה כבר לפני חודשים בדיוני ועדת הכלכלה וסירב לאשרה, היא מעבר למתן תמיכה ישירה לרפתנים מגדלי החלב, כך שהמחלבות לא יצטרכו לספוג את ההתייקרות המתמשכת במחיר החלב הגולמי ויוכלו לשוב ולייצר את הכמויות הנדרשות לשוק. את זה ניתן לעשות במקביל למתן תמריצים למחלבות להשקיע בקווי ייצור למוצר המפוקח, באמצעות החוק לעידוד השקעות הון. אפשרות נוספת לטיפול לטווח הארוך היא הגדלת מכסות החלב במהלך שייקח לפחות שנה וחצי, שבמהלכן יגדילו הרפתנים את עדרי הפרות. אלא שלצעד זה יש השלכות, שיבואו לידי ביטוי בעיקר בחורף אז עולה תפוקת הפרות, והענף יצטרך לייבש עודפי חלב, בעלות גבוהה.

כיוון שנראה שלא מדובר בשלב זה באיום על המחלבות שמרוויחות פחות מהמגיע להן במוצרים המפוקחים, אפשר שסמוטריץ' מכוון, אולי, לטפל בבעיה רחבה יותר הנוגעת למקטע הרפתנים. אפשר לראות בשני הצעדים האחרונים שלו - הפרת ההתחייבות למעבר למנגנון אוטומטי ופתיחת השוק ליבוא חלב בפטור ממכס - צעדים ראשונים לשינוי התכנון בענף החלב, אשר מאותתים לראשיו כי התכנון הענפי, במתכונתו הנוכחית, על זמן שאול.

כשסמוטריץ' פותח את השוק ליבוא בניגוד להסכם הענפי, הוא למעשה אומר שוב שאין משמעות להסכמים שנחתמים עם המדינה, כך שאין מה שימנע ממנו לבטל את התכנון הענפי במתכונתו בהקדם. יותר מזה, הוא אומר שאין עוד מבחינתו משמעות לביטחון מזון, והמדינה מוכנה לוותר עליו לטובת טיפול ביוקר המחיה. רק שעד שהרפתנים יבינו את הסכנה המרחפת מעל ראשם ויגיבו, עלולה תנובה, תחת גדי קוניא המנכ"ל החדש שמונה כדי לשפר תוצאות ולקחת את החברה להנפקה, להרגיש פחות מחויבת לחפות על החוסרים שנוצרו בשוק בעקבות צעדי טרה ומחלבות רמת הגולן והמחסור הנוכחי הוא רק ההתחלה של משבר גדול יותר.