האם הטלת אחריות על מפתחי קוד בשל שימוש פסול שנעשה בו מהווה חציית גבול לא לגיטימית?

עולם הבלוקצ'יין יוצר עניין בשנים האחרונות בקרב אנשים רבים, ברובם בעלי אוריינטציה טכנולוגית אשר מוקסמים מהאפשרויות שמציעה הטכנולוגיה המבוזרת. בשונה מטכנולוגיות אחרות שהפציעו בחיינו, נראה כי הבלוקצ'יין בכלל והמטבעות הקריפטוגרפים בפרט, מאיימים לשנות סדרי עולם ולייצר מציאות חדשה, לא רק למשתמשים בהם, אלא גם לשחקנים אחרים בעולם העסקי, לרבות מוסדות פיננסים, רגולטורים, יועצים ומשקיעים. במקביל, טכנולוגיית הבלוקצ'יין עומדת במרכז מספר רב של סוגיות בהן נשאל האם אכן מדובר בטכנולוגיה בעייתית שמצריכה אסדרה ייעודית, או שמדובר בתגובה חסרת פרופורציה (ואולי חסרת הבנה) של הפלטפורמה.

בחודש אוגוסט האחרון, המשרד לבקרת נכסים זרים (OFAC) של משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על פלטפורמת "טורנדו קאש" והכניס אותה לרשימה השחורה "SDN" (Specially Designated Nationals and Blocked Persons List). טורנדו קאש היא פלטפורמת שירות פרטית ומבוזרת שנועדה לשמר את פרטיות המשתמש על ידי ערבוב מטבעות קריפטוגרפים. בפשטות, היא משמשת כלי קיבול למטבעות ממשתמשים רבים ושונים ומאפשרת לקבל את אותו שווי מטבעות לחשבון חדש, "נקי מעקבות". ב-OFAC טענו כי השימוש שנעשה בטורנדו קאש מאפשר למשתמשים להסתיר את היסטוריית הפעולות הפיננסיות שלהם, באופן שתרם להלבנת הון של כ-7 טריליון דולר.

מלבד האתגר לפרטיות המשתמשים ולחופש הפיננסי הטמון בסנקציות שהטילה OFAC, הבחירה בצעדים אלה לא נופלת תחת ה"חשודים המיידיים" של רשויות אכיפת החוק, כמו ארנקי קריפטו המקושרים ליחידים או בורסות מרכזיות המנוהלות על ידי חברות שניתן לזהות. בניגוד אליהן, הסנקציות שהוטלו על טורנדו קאש נעשו נגד פלטפורמה אוטונומית מבוזרת שאינה בשליטת אדם. האם יש הצדקה להטלת אחריות על הפלטפורמה? וככל שכן, האם זו הדרך הנכונה להתמודד עם חוסר הרגולציה בעולם הקריפטו, או שמא יש להטיל את האחריות על משתמשי הפלטפורמה עצמם?

במקרה של טורנדו קאש, אחד ממפתחיה, Alexy Pertsev, נעצר בידי סוכנות מקומית באמסטרדם בחשד למעורבות בהסתרת תנועות פיננסיות פליליות וסיוע בהלבנת הון והשימוש בפלטפורמה נאסר דה פקטו. חשוב להבהיר שבאופן תיאורטי הפלטפורמה עצמה או השימוש בה, אינם מהווים עבירה והיא יכולה לשמש אנשים שומרי חוק שחפצים לשמור על פרטיותם.

עו"ד אורי ציחור | צילום: רמי זרנגר

אם נשווה את ענף הקריפטו לעולמות תוכן מקבילים, הרי שאין ציפייה ממפתחי דפדפנים דוגמת Mozilla ו-Firefox, לשאת באחריות בגין השימוש שנעשה בהם ולתת את הדין על פשעים שנעשים בעזרתם. ניתן לדמות את האשמה שמוטלת על מפתחי קוד, להטלת אחריות פלילית על מפתחי תוכנה של תאגידי ענק שהשרתים שלהם עשויים לארח תוכנות כופר, או לחלופין על שהם מאפשרים לעשות שימוש במוצר שנקנה מהחברה לצורך פעולת "האקינג". בפועל, למפתחי קוד אין כמעט שליטה על האופן שבו נעשה שימוש בקוד ויותר מכך, יש להם אפילו פחות שליטה על זהות המשתמשים שעושים בו שימוש.

מנגד, OFAC ציינה שהמטרה הסופית של הסנקציות היא להביא לשינוי התנהגות המשתמשים, ולא "להעניש" גורם אנושי, אך בחירתה להוסיף את טורנדו קאש לרשימת ה-SDN אינה מגשימה תכלית זו. הסנקציה שהטילה OFAC ננקטה כנגד חוזה חכם, שאינו בר שינוי, ולכן אינו מחזיק ביכולת לשנות את "התנהגותו". יתרה מכך, ברגע שטורנדו קאש נכללה ברשימת ה-SDN, הממשלה שללה מאזרחי ארצות הברית, הלא הם המשתמשים, מלעשות כל שימוש באותו הכלי. כך למעשה, נמנע מהסנקציות להגשים את מטרתן, שכן מניעת שימוש בכלי לא מאפשרת שינוי התנהגותי של המשתמש, היא רק מונעת אותו.

כיצד החלטת OFAC תשפיע על השוק, אם בכלל? מטבע הקריפטו שמייצג את פרויקט טורנדו קאש התרסק ל-6.5 דולר לאחר שעמד על כ-30 דולר. נתונים אלו מתכתבים עם הירידות שחלו בשוק המטבעות ובפרט הביטקוין והאית'ר בתחילת שנת 2022, אך על אף החששות עם בואו של "חורף הקריפטו", מגזר הקריפטו והבלוקצ'יין המשיך לשגשג ולהיות מגזר הפינטק הפעיל ביותר ברבעון השני של שנת 2022. עושה רושם שאם מזקקים את ההאטה בשווקים ומסתכלים על התחומים המעניינים את המשקיעים, בלוקצ'יין ומטבעות וירטואליים ימשיכו להיות תחומים בולטים ולמשוך עניין הן מצד הרגולטורים והן מצד המשקיעים.

מאת עו"ד (רו"ח) אורי ציחור, שותף במחלקה העסקית וראש תחום בלוקצ'יין, פישר (.FBC & Co)

d&b – לדעת להחליט