לראשונה מאז החלה הריבית לעלות: חגיגת ההכנסות של הבנקים מתחילה להיבלם

לראשונה מאז החל תהליך עליית הריבית בשנה שעברה, נרשמה ירידה בהכנסות המימון של הבנקים. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הכנסות המימון של חמשת הבנקים הגדולים עמדו ברבעון השלישי על 14.8 מיליארד שקל, ירידה של 7.4% לעומת הכנסות הרבעון השני.

הסיבה המרכזית לירידה נובעת מהמעבר של חלק לא מבוטל מכספי הציבור מהעו"ש לפקדונות. בעוד שעל כספי העו"ש הבנק אינו משלם לרוב ריבית, על הכספים בפקדונות הוא נאלץ לשלם ללקוחותיו, מה ששוחק את הכנסותיו ממימון.

נכון לסוף ספטמבר עמד היקף כספי הלקוחות שאינם צוברים ריבית (בעיקר כספים בעו"ש) על 475 מיליארד שקל, ירידה של 141 מיליארד שקל מתחילת שנה, שהם 22.9% מהכספים.

במשך יותר מעשור בו הריבית במשק הייתה אפסית, הלך והתנפח היקף הכספים ששכבו בחשבונות העו"ש והגיע למעל 600 מיליארד שקל. המצב השתנה כאשר החלה הריבית במשק לעלות בחדות באפריל אשתקד עד שהגיעה לרמה של 4.75%. הבנקים לא היו משלמים ריבית ללקוחותיהם על הכספים בעו"ש, אף שהם עצמם יכולים להפקיד את מרבית הכספים בבנק ישראל ולקבל עליהם את ריבית הבנק המרכזי. היות שנצברו כספים רבים בעו"ש עליהם הבנק לא משלם ריבית, וגם בפקדונות הקצרים הריבית שמשלמים הבנקים ללקוחותיהם נמוכה למדי, נוצר מצב שבעקבות זאת ובעקבות האינפלציה, תוך מספר רבעונים נסקו הכנסות המימון של הבנקים מ־10.3 מיליארד שקל ברבעון הראשון של שנת 2022 ועד ל־16 מיליארד שקל ברבעון השני השנה — זינוק של 55% . כתוצאה מהתנפחות הכנסות המימון הבנקים סיימו את 2022 עם רווח נקי בלתי נתפס של 24 מיליארד שקל.

אלא שהרווחים הגבוהים בבנקים לא נעלמו מעיני הציבור. הביקורת החריפה התעוררה על כך שבהלוואות הבנקים גלגלו את עליית הריבית במלואה, בפקדונות גלגלו באופן מאוד חלקי, ועל מאות מיליארדי השקלים השוכבים בחשבונות העו"ש — הם לא משלמים ריבית. זה אילץ אותם לשפר ריבית בפקדונות וחלקם החלו לשלם ריבית על העו"ש.

אולם האירוע המרכזי הוא שמודעות הציבור עלתה, ולקוחות רבים החלו להעביר את הכספים אל הפקדונות וגם לקרנות הכספיות.

מתחילת השנה חלה ירידה תלולה בהיקף הכספים בעו"ש, שעברו אל הפקדונות, וברבעון השלישי המגמה הזו מחלחלת אל הכנסות המימון של הבנקים, שהצמיחה בהם נבלמה, והם חזרו לרמה דומה לזו שהיו ברבעון הרביעי אשתקד.

ועדיין גם היום יש סכום גבוה של לקוחות הבנקים שאינו צובר ריבית ועומד על 475 מיליארד שקל, שברובו לא צובר ריבית. בנוסף לכך, מגמת מעבר הכספים מהעו"ש לפקדונות הואטה: אם בשני הרבעונים הראשונים של השנה הועברו 50 מיליארד שקל בממוצע ברבעון מהעו"ש לפקדונות, ברבעון השלישי כבר מדובר על 34 מיליארד שקל בלבד.

בנוסף, בבנקים מציינים כי מאז החלה המלחמה, מעבר הכספים מהעו"ש לפקדונות הואט עוד יותר גם כי נושא ניהול הכספים לא נמצא בראש סדר העדיפויות של רבים מאיתנו בימים אלה, וגם בשל העדפה של חלק מהלקוחות להשאיר את הכספים נזילים וזמינים, מחשש להשפעות הכלכליות שמביאה עימה המלחמה.