הדמיית מרכז הקליטה, שכונת גילה ירושלים | צילום: הדמיות, איי אל וויו פויינט בע"מ
אקרו ובית וגג רכשו זכויות חברת עמידר בפרויקט מרכז הקליטה בגילה - תמורת 86 מיליון שקל
במסגרת התוכנית מוצעת הריסת 284 דירות במבנים הישנים ובניית 1,324 דירות חדשות ב-7 מבנים בני 12-35 קומות במקומן. דו"ח הדיור הציבורי שפורסם ע"י משרד הבינוי והשיכון בחודש שעבר קבע כי על כל 4.7 דירות שנמכרו ע"י עמידר נרכשה דירה אחת
החברות אקרו ובית וגג דיווחו הבוקר (א') כי זכו במכרז פומבי שערכה עמידר למכירת זכויותיה (179 דירות) בפרויקט פינוי בינוי של מרכז הקליטה בשכונת גילה בירושלים, זאת בתמורה לכ-86 מיליון שקל. במסגרת התוכנית, שאושרה באוגוסט 2022, מוצעת הריסת 284 דירות במבנים הישנים ובניית 1,324 יחידות דיור חדשות ב-7 מבנים בני 12-35 קומות במקומם. בנוסף, מתוכננים כ-6,000 מ"ר עבור שטחי מסחר ותעסוקה, כ-6,500 מ"ר עבור שטחי ציבור וכ-16 דונם שטחים פתוחים.
מבנה מרכז הקליטה בגילה תוכנן באמצע שנות ה-70 על ידי האדריכלים אריה ואלדר שרון (שתכננו בין היתר את בית החולים איכילוב, מבנה בנק ישראל, ביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובית החולים וולפסון) כגוש בניינים המורכב ממבנים מדורגים בני ארבע קומות שניבנו מאלמנטים טרומיים של בטון מתועש. כבר עם הקמתו הוא הפך לאחד מהאיקונים האדריכליים היותר מוכרים של שנות ה-70 בירושלים. היסטוריון האדריכלות דוד קרויאנקר כינה אותו, לא בלי ביקורת, "אוונגרד", ומיכאל יעקובסון "קסבה עם מדרגות חיצוניות". העיצוב האדריכלי יצר אמנם רושם ויזואלי, אך אף אחד לא רצה לגור במקום, ולכן, בשנת 1980, הסב משרד השיכון את המבנה למרכז קליטה. מאוחר יותר הועברו חלק מהדירות לחברת עמידר.
חברת עמידר מנהלת כ-34,900 דירות עמידר וכ-680 דירות של חברת פרזות. סיכום הרבעון השני של 2023, שהתפרסם בחודש יוני, מעלה שסך שווי ניכסי החברה השוטפים הוא 733 מיליון שקל. עליה של 47 מיליון שקל לעומת אותה תקופה אשתקד. סך הנכסים ה"לא שוטפים" הוא כמיליארד שקל. בחצי השנה הראשונה של 2023 העבירה עמידר לגופי ממשלה 454 מיליון שקל המגיעים ממכירת דירות ושכ"ד.
דו"ח הדיור הציבורי שהתפרסם בחודש שעבר ע"י משרד הבינוי והשיכון מגלה שבעשר השנים האחרונות הצטמצם מלאי הדיור הציבורי בישראל ב-19%, מ-60 אלף דירות ב-2012 ל-49 אלף דירות ב-2022. הדו"ח מלמד כי יחס המכירה לרכישה בשנים 2014-2022 עמד על 1:4.7 . כלומר, על כל 4.7 דירות שנמכרו נרכשה דירה אחת. מול המגמה הברורה של מלאי יחידות הדיור המצטמצם נמצא ציבור הממתינים שעמד בשנת 2021 על יותר מ-30 אלף בתי אב.
שר הבינוי והשיכון, הרב יצחק גולדקנופף הודיע היום כי "חשוב לציין כי הרווחים הצפויים מהפרויקט, יושקעו ברכישת דירות למלאי הדיור הציבורי בירושלים והן יתנו מענה לתור הממתינים לקבלת דירה בעיר״.
דני גיגי, מנכ"ל הפורום לדיור ציבורי מסר כי "הפרויקט הזה הוא לא פחות ממחדל במקרה הטוב ופשע מכוון במקרה הרע. בירושלים יש מעל 700 ממתינים לדיור ציבורי ולא יתכן כי גוזלים אדמה של הדיור הציבורי ולא מוסיפים אפילו דירה ציבורית אחת. חשוב לציין שגם את מה שקיים היום לא מבטיחים להחזיר לדיירים שנמצאים במתחם והדיירים בתחושה שמגרשים אותם מבתיהם וגוזלים מהם את הזכויות שלהם. המדינה ועמידר מרוויחים מעל 300 מיליון שקל מהפרויקט אבל מסרבים לשלב בו דירות חדשות לדיירים ציבוריים. במקום לדאוג לדיירים הפרויקט ממשיך לתת הטבות לגרעין התורני שהשתלט על המתחם ושטחים עצומים יופנו לחברי הגרעין ובתי כנסת במקום לדירות עבור נזקקים".