נגיד בנק ישראל לבנקים: מצפה שתשלמו ריבית על העו"ש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, קיים היום שיחה נוקבת עם המנכ"לים של הבנקים בנושא הריביות בפיקדונות ובהלוואות. עם זאת הנגיד לא הורה לבנקים מה לעשות בנושא, אלא הציג את הציפייה שלו לשלם ריבית על העו"ש, ולשפר ריביות בפיקדונות. הוא קרא להם לעודד לקוחות לעבור לפיקדונות, לשפר שקיפות וכדומה. הנגיד הורה לבנקים להיות בקשר עם הפיקוח על הבנקים, ובתוך זמן קצר להציג תוכניות בנושא הריביות. הנגיד התריע שאם הבנקים לא ישנו את התנהלותם, עלולים להיות שינויים רגולטוריים בעניין שיקודמו בחקיקה. נזכיר כי כבר הונחו בכנסת מספר הצעות חוק, ובהן מתן סמכות לבנק ישראל להתערב בתמחור הריביות.

בסיום הפגישה פרסם בנק ישראל הודעה המסכמת אותה. לפי ההודעה, הנגיד העלה בפגישה ארבעה יעדים מרכזיים שהוא דורש מהבנקים להיערך לקיים אותם. הראשון הוגדר "תמסורת נאה על יתרות זכות של משקי בית", ובמילים פשוטים - תשלום ריבית על יתרות העו"ש. היעד השני הוא לעודד באופן אקטיבי לקוחות עם יתרת עו"ש מסוימת להסיט את הכספים לאפיקים כגון פיקדונות או קרנות כספיות. היעד השלישי הוא סיוע אקטיבי לבעלי משכנתאות המזוהים ככאלו עם קשיים משמעותיים, והנושא הרביעי הוא הקלת הנטל ללקוחות עם אוברדראפט. נציין כי ריבית האוברדראפט תמיד נחשבה לריבית הגבוהה ביותר, ולאור עליית הריבית במשק מדובר כבר בריבית שהיא לרוב דו-ספרתית. הנגיד מצפה ככל הנראה שהבנקים יבצעו הקטנה של המרווחים ברמת הריבית הזו.

במהלך הפגישה הדגיש ירון לבנקים כי הרווחיות הגבוהה במערכת הבנקאית בתקופה האחרונה נובעת מהיקף הכספים הגבוה בעו"ש שאינו נושא ריבית, ומהעלאה נמוכה מדי של ריבית הפיקדונות במשקי הבית, זאת בעוד בצד ההלוואות העלאת הריבית גולגלה במלואה. "כל אלו הובילו לתשואה גבוהה מאוד על ההון שאינה בת קיימא בטווח הארוך", אמר הנגיד למנכ"לים של הבנקים.

"חיוני שהבנקים יידעו למצוא את האיזון המשקף את ערך ההוגנות בין מדיניות הריבית על ההלוואות לבין מדיניות הריבית על הפיקדונות וניהול העו"ש, ובדגש על משקי הבית והעסקים הקטנים", מסר ירון.

כאמור, היום נערכה בתל אביב פגישה מיוחדת שכינס נגיד בנק ישראל עם המנכ"לים של הבנקים בנושא הריבית בפיקדונות ובהלוואות. מאז החלו העלאות הריבית בשנה שעברה התברר שהבנקים מגלגלים באופן חלקי ביותר את הריבית על הפיקדונות, בעוד בצד האשראי הם מגלגלים זאת באופן מלא.

אפקט זה, בנוסף לאינפלציה שמגדילה גם כן את הכנסותיהם, הוביל את הבנקים לסיים 2022 עם רווחי שיא של 24 מיליארד שקל.

רווחי הבנקים הגבוהים נרשמים בזמן שהציבור מתמודד עם יוקר המחיה ועם התייקרות ההחזר החודשי במשכנתאות. אלו יצרו לחץ במערכת הפוליטית להביא לשינוי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי יתמוך במיסוי על מה שיוגדר כרווחי היתר של הבנקים. גורם דומיננטי נוסף הוא יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שמוביל מספר דיונים בוועדת הכספים, נוזף ולוחץ על הרגולטורים שיפעלו, וכבר הגיש או לקח חלק בהצעות חוק, ובהן הקפאת הריבית על המשכנתאות ומיסוי יתר על הבנקים.

ולכל זאת יש להוסיף כמובן את הבדיקה שרשות התחרות עושה בנושא הריבית בפיקדונות. הרשות בוחנת אילו צעדים לנקוט נגד הבנקים, כאשר אחת האפשרויות היא הכרזה עליהם כקבוצת ריכוז, מה שיקנה לרשות סמכויות לתת הוראות לבנקים.