תלושי המזון מסייעים לש"ס, לא לרעבים

לא צריך להיות נביא כדי לדעת מי יחליט בסופו של דבר במאבק על תלושי המזון. זה יהיה בג"ץ. הסיכום בקואליציה לפיו תלושי המזון יועברו בחקיקה מתבסס על חוות הדעת של יועמ"ש האוצר עו"ד אסי מסינג, לפיו מדובר בנושא עקרוני שמעורר שאלות קשות של אפליה בסכומי ענק, ולכן זהו "הסדר ראשוני" שמחייב הסדרה בחקיקה.

אלא שכידוע בג"ץ פוסל גם חוקים שמפרים בבוטות את עיקרון השוויון. כלל לא בטוח שניתן להעביר חוק שמיועד להעביר סיוע לרעבים או אפילו לחלשים ומפלה לרעה את רוב הרעבים ואת החלשים ביותר.

כדאי לשים לב ל-150 מיליון שקל שנוספו לתקציב והגדילו אותו מ-850 מיליון שקל לשנתיים למיליארד שקל. נראה שהם מיועדים לממן את מיזם הביטחון התזונתי של משרד הרווחה בהיקף המוגבל הקיים. המיזם מונה כ-33 אלף משפחות, כעשירית מ-350 אלף שצפויות לקבל תלושים. זאת, כדי לטעון בבג"ץ שהמיזם לא מקופח.

אם יש דבר אחד שהוכח בשבועות האחרונים מעל לכל ספק הוא שתלושי המזון של דרעי לא נועדו לסיוע לרעבים. כך עולה בין היתר מהנתונים הרבים שהביא יועמ"ש האוצר מסינג בחוות הדעת שלו. מסינג קבע שאי אפשר לחלק תלושי מזון לביטחון תזונתי לפי קריטריונים שמייעדים 84% מהם ללא רעבים ואי אפשר לחלק כרטיסים כאלה באמצעות משרד הפנים ולא הרווחה.

מסינג הוכיח את זה באמצעות שורה ארוכה של נתונים. ביניהם, נתוני עמותת אשל ירושלים המפעילה את מיזם הכרטיסים שערכה בדיקה ממנה עלה שרק 16% מהמשפחות הרעבות שמקבלות סיוע ממיזם הביטחון התזונתי של משרד הרווחה עומדות במבחן ההכנסה לכרטיסי מזון. מחקר של פרופ' אהרון טרויאן מהאוניברסיטה העברית מגלה שרק 11% מהמשפחות עם ילדים שנמצאות בחוסר ביטחון תזונתי חמור זכאיות לכרטיסים. עד כמה מדובר בתגמול לבוחר אפשר ללמוד מכך שטרויאן גילה שהסיכוי של משפחה חרדית לקבל כרטיס מזון גדול פי 13 משל משפחה יהודית לא חרדית. ש"ס מיקדה את קמפיין הבחירות האחרון שלה בהבטחה לחדש את הכרטיסים, בבחינת אתה תצביע ואנחנו נזרים לך כסף.

תלושי המזון הם עוד מסלול דוגמת קרן הארנונה, שמיועד להעביר כספים מאוכלוסייה עובדת ויצרנית לחלק מהבוחרים של מפלגות הקואליציה. יכול להיות שצריך להגיד לקואליציה תודה על החזירות שלה שחשפה את הכוונות. אם היא היתה פועלת בהדרגה בשיטת הסלאמי סביר שלא היתה פורצת מחלוקת קשה. כעת ברור שהכוונה היא שחלק אחד של האוכלוסייה ישלם מסים וחלק שני יקבל אותם.

הכלכלנית הראשית שירה גרינברג הקדימה כבר בשבוע שעבר ותקפה בחריפות את הנזק שיגרמו הכספים הקואליציוניים למשק ולשוק העבודה. גרינברג לא התמקדה רק בתקציבים לחינוך החרדי ולאברכים אלא גם בכרטיסי המזון שמיועדים כביכול למשפחות רעבות. היא קבעה שהכרטיסים האלה הם עוד גורם שירחיק גברים חרדים מעבודה. זו המטרה של הטבות לאברכים - לא חלילה להוציא אותם לעבודה ולחץ אותם מהעוני אלא להשאיר אותם עניים תלויים אבל לא מספיק עניים כדי לצאת לעבודה.

הכלכלנית מזכירה מחקר קודם של האגף מ־2019 שהראה ש"הכדאיות של אברך חרדי להצטרף לשוק העבודה נמוכה יחסית בשל אובדן משמעותי של הכנסות". לפי המחקר ההטבות שמפסיד גבר חרדי שיוצא לעבודה מגיעות ל־5,400 שקל לחודש ולשני שליש מהשכר הצפוי לו בהיקף 8,800 שקל. עכשיו מתכוונים לתגבר את קצבת האברך ב־450 שקל להוסיף להכנסתו כ־400 שקל לחודש באמצעות תלושי מזון, עוד שתי הטבות שיהיו תלויות בכך שהאברך יישאר בישיבה ולא ישתכר. במקביל יועברו סכומי עתק להגדיל את משכורות המורות החרדיות שלפחות חציין נשואות לאברכים. כך הופכים הכרטיסים לעוד צעד במדרון מאומת הסטארט־אפ לאומה פושטת רגל.