דורון מדלי: "אני לא מסוגל להיות משהו אחד בחיים"

דורון מדלי

גיל: 45 • מקום מגורים: יפו

• מצב משפחתי: רווק

• יוצר ומנהל אמנותי. אחראי על להיטי ענק בהם "תל אביב יא חביבי תל אביב", "שבט אחים ואחיות", "מהפכה של שמחה". בין יוצרי השיר זוכה האירוויזיון "TOY" של נטע ברזילי (2018) ובין יוצרי השיר "יוניקורן" של נועה קירל שייצג אותנו באירוויזיון החודש בליברפול

איפה אנחנו תופסים אותך?

“בבית ביפו, תכף יוצא לעשות את ההרצאה שלי ‘מצוין. מנצח. בלתי נשכח’ על מה שאפשר ללמוד מהנוכחות של ישראל באירוויזיון במשך 50 שנה".

איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?

"אני לא שותה קפה, אף פעם לא שתיתי, והמקסימום שאני פוגש בו קפה זה בתור משקה שנשפך על כדור גלידה וניל ויוצר אפוגטו. אני שותה רק מים".

עם מי היית רוצה לשבת על בירה?

"אני לא שותה בירה אבל אם זה רק תירוץ לבחור מישהו, אז מישהו שלא פגשתי אף פעם והוא כבר לא נמצא איתנו - אהוד מנור. יש לי כל כך הרבה מה לשאול אותו ולשמוע ממנו. בהרבה מובנים אני מאוד מתגעגע אליו".

על מה אתה עובד עכשיו?

"על האירוויזיון עם נועה קירל וצוות ענק של אנשים מוכשרים ואהובים. השנה חוגגים 50 שנה להשתתפות ישראל באירוויזיון, ובא לנו להביא את הניצחון החמישי לישראל. ממש בא לנו".

מה השריטה שלך?

“אירוויזיון זו שריטה מפוארת. אני יודע לשיר שירים באיסלנדית בלי להבין מילה, וזה הפך אשכרה למקצוע, שזה כל פעם מדהים אותי מחדש. בזכות האירוויזיון נולדו שירים שבחיים לא הייתי כותב, הרווחתי חברים וקשרים בכל מדינה באירופה, וגם לנצח ולסגור מעגל עם הילד שהייתי - זה וואו אחד גדול".

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

"העצה הכי טובה היא זאת שהחלטתי לעשות בדיוק ההפך ממנה. נילי קלימובסקי, אשת טלוויזיה מנוסה, אמרה לי כשנכנסתי לעסקי השעשועים: 'רק אל תבלבל אותם, תהיה משהו אחד ורוץ עם זה הכי רחוק'. החלטתי לא להקשיב לה כי אני לא מסוגל כנראה להיות משהו אחד. ב־25 שנות קריירה הספקתי להיות במאי, מפיק, מנהל אמנותי, פזמונאי, מלחין, יועץ, שחקן, מטפל, ולשיר פה ושם".

איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?

“כל שישי בצהריים ב־14:30 על השעון אני בארוחת צהריים אצל סבתא לינדה, כפרה עליה, בת ה־91. יושבים סביב שולחן קטן, עם השניצל והשעועית והסיפורים והברכות שרק סבתא יודעת לברך".

מי בעיניך האדם הכי סקסי?

“איך אני אוהב את השאלה הזאת. אפשר שכל השאלון יהיה רק שאלות כאלה? קשה לבחור אחד! ובכל זאת, מתהלך בינינו ברחובות תל אביב אדם ושמו אורי חזיזה (לא לרוץ לחפש בגוגל!), והוא שומר על התואר 'גבר חלומותיי' כבר 15 שנה לדעתי. חלום שכל מי שמכיר אותו יצלם מסך וישלח לו ושיהיה לכולנו בהצלחה".

למי אתה מתגעגע?

"לאיה ועוזי, זוג חברים טובים שלי שסיימו תואר בטכניון ונסעו לטייל בעולם. הם הגיעו לנופש צלילה בתאילנד, ואז בא גל גדול ולקח אותם לארץ האהבה האינסופית (צונאמי, 2004)".

איפה הכי היית רוצה לגור?

"ספרד. הבית השני שלי. אחרי מאות שנים של מלחמות ודיקטטורה הם בחרו בדמוקרטיה. הבינו את טעם החיים, את חשיבות הסיאסטה, את פורמט הטאפאס, מוזיקה, ריקודים, סטייל ואהבה".

על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?

"על לטייל בעולם. במחשבה שנייה ככה אני חוסך כסף: יותר זול לטייל בעולם מאשר לחיות בישראל כרגע. וגם על חוויות וואטסו — טיפול במים. מי שמכיר מחייך כרגע".

על מה יש לך רגשות אשם?

“חבל על האנרגיה, רגשות מיותרים לחלוטין, נשבע שאין לי. אולי פעם הייתי מרגיש רגשות אשם שלא יצאתי מהארון בגיל צעיר יותר (יצאתי בגיל 25), אבל היום אני מבין שזה מה שהיה צריך לקרות".

מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?

"אפקט האדווה שהשירים שלי יצרו. אני כותב שירים כבר 20 שנה ועדיין תופס את עצמי מדי פעם נדהם — איך רעיונות שעלו לי במוח, הפכו לשירים, יצאו לעולם, נכנסו לפסקול של אנשים שאני לא מכיר וחוזרים אליי בכמויות של אהבה, אושר ופרנסה".

מה הכי חסר לך בחיים?

"פרטנר שבא לו שנחיה יחד חיים מלאי השראה וחוויות והפתעות".

מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?

"מערכת האינסטינקטים שלי, ראיית העולם שלי, נקודת ההשקפה שלי, יכולת הניתוח שלי, הרגישות שלי, כל הסיסטם הפנימי שלי שהופך אותי לסקרן, ידען, רגיש, חכם ומאוד אקטיבי על החיים שלי".

מי האמנים שהשפיעו על יצירתך?

“זו רשימה אינסופית. המשמעותיים מכולם הם מדונה, ריטה, ביורק, וויטני יוסטון, סלבדור דאלי, אוהד נהרין ורקדני להקת בת שבע. באמצע יש רבים אחרים והאחד שאיתו אסיים את הרשימה: דויד ביסבל, זמר ספרדי יפה תואר עם קול לא מהעולם הזה, שהתמודד ב’כוכב נולד’ הספרדי, בזכותו התאהבתי במוזיקה ספרדית והתחלתי לתרגם שירים לעברית והפכתי לכותב שירים. ובזכותו התגלגלתי לעבוד ב’כוכב נולד’ הישראלי".

אם לא היית כותב שירים מה היית עושה?

“רקדן בלהקת בת שבע. ‘אחד מי יודע’ מסביב לשעון”.