פגרת קיץ? בליץ החקיקה הדתית לא עוצר

החלטתה בסוף השבוע של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לבלום את יוזמת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (ליכוד) להקצאת שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים במעיינות רשות הטבע וגנים, הקפיצה את יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) להודיע שהצעת החוק שהגיש בעניין תקודם. על פי הצעת החוק, לפחות 15% מזמן הפתיחה של אתרי רחצה בשמורות הטבע והגנים הלאומיים יהיו נפרדים, שזה אומר יותר מיום בשבוע.

החקיקה הדתית, הן בכנסת והן בממשלה באמצעות נהלים, נמשכת במלוא הכוח. גם בימי הפגרה וביתר שאת בפתח כנס החורף צפוי גל של חקיקה דתית ראשית ומשנית. את חוק הגיוס דורשים החרדים להעביר עוד לפני קידום חוקי ההפיכה המשטרית. לפעמים נקבעות עובדות ללא חקיקה כלל, כמו לגבי הרכבת הקלה.

מאז כינון הכנסת ה־25, באמצע נובמבר 2022, הלכו החרדים אחרי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין בקידום מהלכי החקיקה של ההפיכה המשטרית. הם הסתפקו בחוק החמץ שנחקק במהירות המאפשר למנהלי בתי החולים לקבוע את מדיניותם בעניין. כך הקדישו את עיקר המשאבים הפוליטיים שלהן להעברת התקציב שבו הגדלות ענק חסרות תקדים של תקציבי הישיבות והמוסדות החרדיים.

כמו כן התחילו לקדם את חוק הרבנים - להוספת 1,000 רבנים למועצות הדתיות. על הדרך דחו בחקיקה בחצי שנה עד אביב 2024 את בחירתם של הרבנים הראשיים לישראל כדי לחלק את השלל: משרת הרב הספרדי הראשי ליהודה דרעי אחיו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, והרב הספרדי הראשי לירושלים לרב דוד יוסף, האח של הרב הספרדי הראשי יצחק יוסף והבן של מייסד ש"ס הרב עובדיה יוסף.

תשעה חודשים לאחר הקמת הקואליציה, חברי הכנסת החרדים דורשים מנתניהו לפתור את בעיית חוק הגיוס — בטרם יקודמו חוקי ההפיכה המשטרית. נתניהו, שכבר הכריז כמה פעמים באחרונה על כוונתו לקדם את החוק לשינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, מבין היטב שתחילה עליו לספק את הסחורה לחרדים. כלכליסט ערך מיפוי של החוקים והמהלכים הדתיים חרדיים המרכזיים שמעסיקים את הכנסת והקואליציה.

חוק הגיוס החדש וההשתמטות

החוק הנפיץ הראשון במסגרת החקיקה החרדית שיועלה לדיון במהלך נובמבר הוא חוק הגיוס, לאחר שפג תוקפו של החוק הקודם, ולמעשה אין כרגע שום בסיס חוקי להענקת דחיית השירות לחרדים. הצעת החוק המתוכננת מאפשרת המשך ההשתמטות ההמונית משירות צבאי של תלמידי הישיבות, ואת הורדת גיל הפטור מ־26 ל־23-21 כדי שהחרדים יוכלו להשתלב בשוק העבודה.

חברי אופוזיציה בוועדת חוץ וביטחון, בהובלת ח״כ תא״ל (מיל׳) שרון ניר (ישראל ביתנו), הגישו אתמול בקשה דחופה לכינוס בפגרה של הוועדה כדי לדון בהשלכות של חוק הגיוס המסתמן והחקיקה המשפטית על כשירות ולכידות הצבא. מאחר שמשכן הכנסת יהיה סגור פיזית מסוף השבוע עד תחילת ספטמבר - הדיון יערך לכל המוקדם רק בעוד כשלושה שבועות. ניר אמרה כי ״העברת חוק ההשתמטות ופטור גורף מחובה אזרחית למגזר שלם פירושה אי־שוויון, העמקת הקרע בעם, פגיעה ב־DNA של צה״ל כצבא העם ופוטנציאל לפגיעה במוטיבציה לשירות משמעותי״.

בינתיים, במקביל לחוק הגיוס תובע שר הביטחון יואב גלנט לחוקק את "חוק יוקרת השירות" שיבטיח תגמול נכבד בצה"ל, למשרתים שירות משמעותי בסדיר ובמילואים. החוק מגדיל את השכר הקבוע ומעניק הטבות במענקי שחרור, לימודים אקדמאיים, דיור ועוד. עלותו של החוק נאמדת בכ־8 מיליארד שקל בשנה. באוצר אומרים כי אין מקור למימון את העלות הגבוהה זו.

כמשקל נגד לחוק הגיוס, יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ וח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) פועלים לקדם את "חוק שירות ישראלי" שיקדם מתווה של שירות צבא או חברתי לכלל אזרחי המדינה החייבים בגיוס לשירות חובה. כך שישרתו את המדינה החברה והקהילה בשני מסלולים: שירות של שנתיים בצה"ל או במערכות אזרחיות אחרות (יד שרה, מד"א ועוד). בקרב החרדים הובעה התנגדות לכפייה של השירות האזרחי המוצע. האוצר ממילא רואה תמיד בשירות אזרחי בזבוז כסף, כך שהרבה לא יצא מזה.

החשש מכך שחוק הגיוס, או נכון יותר חוק ההשתמטות, יפסל שוב בבג"ץ הביא לשורת הצעות חוקתיות להגן עליו: פסקת התגברות כללית, פסקת התגברות ספציפית וכן העברת חוק יסוד: לימוד התורה, שיקנה ללומדים בישיבות זכויות וחובות שווים למשרתים בצבא. ההצעות האלו הביאו להכרה בחוגים הליברליים שחוק הגיוס הוא אחת הסיבות העיקריות להפיכה המשטרית והביאו לכך שהוא הפך למוקד מרכזי של המחאה. בקואליציה ערים לכך, שחוק הגיוס יתדלק את המחאה, ועל כן, מנסים למצוא פתרונות פשרה שנכון לעכשיו לא הושגו.

בצוות שבו משתתפים סגני השרים אורי מקלב ומאיר פרוש (יהדות התרה), השר לשעבר אריאל אטיאס (ש"ס), מזכיר הממשלה יוסי פוקס והמשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון נדונות הצעות לשילוב החרדים בשוק העבודה. לימון מוכן לקבל את עיקרון התעסוקה ושאל מתי יורגש השינוי. לאחר שנמסר לו שהשינוי יתחולל בעיקר לאחר 10 שנים דרש לחוקק את חוק הגיוס כהוראת שעה ל־10 שנים. דרישתו זו זכתה להתנגדות גורפת של החרדים, מהחשש שבעוד עשור החוק שיחוקק עלול להיפסל על ידי בג"ץ.

בפועל בלי הגנה חוקתית סביר שהחוק יפסל בכל מקרה. בהסכם הקואליציוני נקבע שיועבר חוק יסוד: לימוד התורה. בסוף כנס הקיץ הגישו ח"כ משה רוט ויתר חברי סיעת יהדות התורה את הצעת החוק שקובעת כי לימוד תורה יחשב ל"שירות משמעותי" שמקנה זכויות וחובות כל משרתים אחרים. הוא אמור להחליף את "חוק פסקת ההתגברות" כאמצעי להגן על חוק דחיית השירות ההמוני לתלמידי הישיבות מפני פסילתו על ידי בג"ץ. הליכוד הודיע בסוף יולי שלא יחוקק את יסוד לימוד התורה. לחלופין דורשים החרדים לחוקק גם את "חוק פסקת ההתגברות" שיאפשר לכנסת לחוקק מחדש את חוק הגיוס וחוקים נוספים אם יפסלו שוב על ידי בג"ץ. בליכוד מוכנים לחוקק חוק פסקת התגברות שיחול רק על חוק הגיוס וזאת רק אם ולאחר שבג"ץ יפסול אותו.

אתמול לאחר פגישה עם שר הביטחון והרמטכ"ל שיקף ראש הממשלה בנימין נתניהו לחרדים את המצב בצה"ל וביקש מהם להתרכך. גורמים ביהדות התורה הביעו זעם ואמרו שהדבר מעוגן בהסכם הקואליציוני והם את חלקם כבר סיפקו בתמיכה בחוקי ההפיכה המשטרית.

רחצה נפרדת והגדלת מספר הרבנים

לאחר חקיקת חוק הגיוס יתפנו הח"כים לקדם את יתר החקיקה הדתית. כאמור, גפני מתכוון לקדם את הצעת חוק להנהגת רחצה נפרדת וההערכה היא שהיא תחוקק בכנס החורף. הצעת החוק הזו שהגיש קובעת כי 15% משעות הרחצה המותרות במעיינות יוקצו לרחצה נפרדת לגברים ונשים. במשרד המשפטים הסבירו כי ניתן לשקול את המתווה של סילמן כי הוא מצומצם בהיקפו, אך ורק בשלב ראשון לקראת הסדרה חוקית. הממשלה לא חייבת לקדם חקיקה ממשלתית בעניין, אלא, לתמוך ולקדם את הצעתו של גפני. אגב, ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) שאף הוא חתום על הצעת החוק, הגדיל לעשות כשמצא עילה נוספת להדחתה של בהרב־מיארה עקב כך שפסלה את המתווה של סילמן.

במשך כל פגרת הקיץ מתקיים בוועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן מרתון דיונים על חוק הרבנים של רוטמן וש"ס. החוק אמור ליצור מהפכה מוחלטת בנוף הדתי בארץ באמצעות הכפלת מספר הרבנים במועצות הדתיות פי שלושה. מדובר לא רק בהענקת סמכות לשר לשירותי דת לכפות בחירת 35 רבנים ערי נוספים במשכורות עתק, חלקן בערים חילוניות שלא מעוניינות ברבנים. בנוסף תוסדר האפשרות למנות כאלף רבני שכונות ורבני יישובים. יצוין שמינוי רבני השכונות הופסק ב־15 השנים האחרונות בין היתר משום שלא היה ברור כלל מה אמור הנושא בתפקיד הזה לעשות. החוק יוצר אם כן מכונת ג'ובים חסרת תקדים במימון ממשלתי למאות בוגרי ישיבות.

בנוסף, המפלגות החרדיות והממשלה מקדמות שתי הצעות להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. אחת מהם קובעת שהן יוכלו לדון בסכסוכים אזרחיים כבוררים ולא רק בענייני גירושין ומשפחה. הבעיה העיקרית עם הצעת החוק הזו היא הערבוב של מוסד המשמש כבית משפט רשמי של המדינה עם מוסד בוררות. יש הרואים בכך גם בניית תשתית לבתי משפט אזרחיים של מדינת הלכה. בהסכמים הקואליציוניים נקבע שתוחזר לבתי הדין הרבניים הסמכות לכהן כבוררים. היבט מדאיג במיוחד בדברי ההסבר להצעת החוק הוא שבדיונים בוועדת חוקה תישקל להקנות לבתי הדין הרבניים אפשרות לדיון "סמכות שיפוט", שהיא מרחיקת לכת בהרבה מסמכות של בוררים.

עדיפות ברורה בסיוע למשפחות חרדיות

הצעת חוק נוספת מרחיבה את סמכויות בתי הדין הרבניים בתחומי הגירושים וקובעת שיוכלו לעסוק גם במזונות ילדים ולא רק במזונות אישה. הדבר עלול להגביר את מרוץ הסמכויות בין גברים שמעדיפים התדיינות בבתי דין רבניים לנשים שמעדיפות את בתי המשפט למשפחה. בסך הכל הכוונה לחזק מאוד מערכת משפט שמפלה נשים פעמיים: הן בחוקי ההלכה שלפיהן היא פועלת והן בכך שכל השופטים גברים.

זאת ועוד: במשך מספר שבועות נראה היה שש"ס מסכימה להתפשר חלקית בנושא כרטיסי המזון שיזם אריה דרעי שהיא מבקשת לחלק דרך משרד הפנים ולא הרווחה ולהוסיף אוכלוסיות דוגמת נכים ניצולי שואה נשים מקבלות מזונות מהביטוח הלאומי ו־50% מהקצבה למשפחות מקבלות הבטחת הכנסה. זאת, בנוסף לשתי האוכלוסיות שקיבלו בפעם שעברה: מקבלי הנחה 70% בארנונה קריטריון שמענקי עדיפות ברורה למשפחות חרדיות ומקבלי קצבת השלמת הכנסה לקשישים.

אלא שבקריטריונים שהעביר משרד הפנים בשבוע שעבר התברר שהוא נסוג משורה של סיכומים: 12 אלף מתון 15 אלף הנכים ניצולי השואה לא יקבלו כלל תמיכה או שיקבלו 50%. מקבלי הבטחת הכנסה או מזונות מהביטוח הלאומי לא יקבלו תמיכה עבור הילדים. זאת בעוד משפחות חרדיות יוכלו לקבל עבור עד 8 ילדים. ש"ס מבקשת כנראה לזרז את חלוקת הכרטיסים לפני ראש השנה אבל האפליה הבוטה שהיא יוצרת עלולה דווקא לגרום לעיכובים משפטיים שימשכו אף הרבה אחרי החגים.

"נתניהו יודע שבלעדי החרדים אין לו קואליציה. לאחר ההישגים שבהם מתפארים יו"ר הציונות הדתית ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר עוצמה יהודית השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - הוא צריך לתת גם לחרדים הישגים ואת זה נראה בכנס החורף", סיכם גורם חרדי בכיר בכנסת.