"קשה למצוא שתי מדינות שונות יותר מישראל ויפן, יש לנו הרבה מה ללמוד זה מזה"

"לממשלה ולעסקים ביפן יש צורך חזק לקדם רוח יזמית, ונשמח ללמוד את זה מישראל. למדו אותנו איך להיות שונים ואיך להסכים שלא להסכים" – כך אמרה יומיקו מוראקמי, שותפת כללית בקרן MPower Partners, בוועידת העסקים ישראל-יפן של "כלכליסט" בטוקיו. בדבריה, התרכזה מוראקמי בהבדלים בין התרבות הישראלית ליפנית. "קשה למצוא שתי מדינות שונות יותר מישראל ויפן", היא אמרה. "יפן היא מדינה גדולה מאוד, בעלת 125 מיליון תושבים, ואילו ישראל קטנה, קצת יותר מ-9 מיליון. ההבדל בגודל מייצר דרך חשיבה אחרת מבחינת שוק פוטנציאלי כשמקימים חברה. ביפן, השוק שלך הוא שם, זו כלכלה די גדולה. בישראל אם אתה מקים חברה אתה מסתכל מעבר לגבולות המדינה. זה הבדל גדול במנטליות.

"ליפן יש היסטוריה ארוכה כמדינה עצמאית, החל מ-330 לפנה"ס. ישראל היא תינוקת, מדינה צעירה. גם העם היפני זקן מאוד, בגיל ממוצע של 49. בישראל הגיל הממוצע הוא 30. החברה היפנית היא המזדקנת ביותר בעולם, ובישראל שיעור הילודה גבוה כמעט פי 3 מיפן. יש ליפן אתגר דמוגרפי גדול, וזה מייצר הזדמנויות עסקיות מעניינות. ליפן שוק עבודה נוקשה מאוד, אבל זה מתחיל להשתנות בצורה גלויה מאוד בשנים האחרונות. יותר צעירים מחליפים משרות בתדירות גבוהה יותר, וזה מייצר הזדמנויות ועסקים חדשים.

"מסורתית יש ליפן תעשייה חזקה ותחרותית ברמה עולמית. ישראל ידועה כאומת הסטארט-אפ. אלו שני מבנים כלכליים שונים, שגם מסבירים שתי תרבויות שונות מאוד מבחינת מנטליות וצורת חשיבה. החברה ביפן מעריכה עקביו והומוגניות. יש הרבה כבוד להרמוניה. ישראל מעודדת להיות שונה, אחד מסוגו. זו חברה שמעודד ויכוח, דעות שונות הן חלק מהתרבות. מעודדים דעות מנוגדות, זה טוב להיות שונה, ולאנשים אין בעיה לערער לפעמים על סמכות, דבר שקשה מאוד לעשות ביפן. "האם זה אומר שלשתי התרבויות קשה לעבוד יחד? לא. זה זמן נהדר בעבור שתי התרבויות לעבוד ביחד. גיוון עושה אותנו חזקים, ויש לנו הרבה מה ללמוד זה מזה".