הפגישה הקרירה של סמוטריץ' ובר דוד מלמדת שהפיצוץ בלתי נמנע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד נפגשו היום בפעם הראשונה, זאת אחרי שהצטברו לא מעט משקעים בין השניים. רק בסוף השבוע האחרון העניק בר דוד ראיון מיליטנטי לידיעות אחרונות ובו הצהיר כי הוא מוכן "להילחם בכל הכוח באג'נדות ימניות קיצוניות של פורום קהלת".

הפגישה עצמה התקיימה בארבע עיניים, והתיאור היחיד שנתנו השניים לפגישה היא שהיא התקיימה "ברוח טובה" - לא "סיכמו על שיתוף פעולה למען כלכלת ישראל והעובדים", לא "איחל הצלחה לשר בכניסתו לתפקיד". הנוסח האנמי כל כך מעלה תהיות בנוגע לטיבה של ה"רוח הטובה" ששררה בין השניים.

דווקא בשל העובדה שהפגישה לא כללה בשורה משמעותית על קביעת מתווה לעבודה משותפת או על הקמת "שולחן עגול" עם המעסיקים, ההסתדרות והממשלה, קל יותר לנתח את הצפוי לנו בגזרת שר האוצר-הסתדרות באופן קר יחסית, בגישה המכונה "ריאל פוליטיק". המטרה העיקרית של שר האוצר בפגישה הזו היא "להרדים" את יושב ראש ההסתדרות. הוא מעוניין לדחות ככל הניתן את ההכרזה על סכסוך העבודה ואת השביתות, הוא ישמח מאוד אם כאב הראש של ההסתדרות יחכה ל'אחרי התקציב'.

אסטרטגיית "ההרדמה" היא אסטרטגיה מרכזית בניהול מאבקי שכר במגזר הציבורי. ביטוי לאותה אסטרטגיה ניתן למצוא בהצהרה המשותפת "סמוטריץ' ובר דוד סיכמו להיפגש שוב" - סמוטריץ' מקווה כי ההבטחה לפגישה נוספת תקנה לו עוד מעט זמן של שקט.

מנגד, ארנון בר דוד מגיע לסבב המו"מ הזה כשהוא לא באמת יכול להפסיד בו. לבר דוד אין אפשרות לחזור לעובדים ולהגיד ששר האוצר הסביר לו שכעת יש אתגרים כלכליים ואינפלציה והוא החליט לוותר על דרישות השכר לאחרי התקציב.

בר דוד חוזר מעל כל במה על כך שבתקופת הקורונה הוא גילה גמישות והסכים להקפאת השכר, ואף זכה לרוח גבית מהנגיד, פרופ' אמיר ירון, שאמר בנובמבר האחרון "האחריות שגילה ארנון בתקופת הקורונה היתה מרכיב חיוני ביכולתו של המשק להתמודד בהצלחה המשבר". הנגיד לא עצר בזה, והציג שקף שמלמד כי השכר במגזר הציבורי עלה באופן מתון לעומת השכר במגזר העסקי (לא כולל הייטק). עם זאת, הוא הזהיר כי יש לוודא שהעלאות השכר מתבצעות בזהירות, מבלי ללבות את האינפלציה.

אחד הלקחים שבר דוד הפיק מהסכם המורים הוא העובדה שאם המו"מ על ההסכם מתקיים באמצע השנה, עשויים במשרד האוצר להגיד ש"אין כסף" ושלא לקחו את ההסכם בחשבון כשבנו את התקציב, על אף שעצם ההסכם היה ידוע כבר בעת בניית התקציב.

המטרה העיקרית של בר דוד בפגישה הזו היתה בעיקר להכשיר את הקרקע לקראת הכרזה על סכסוך עבודה. אין לו ברירה אחרת - אם סמוטריץ' לא ירגיש לחץ, הוא ידחה את הסכם השכר לאחרי התקציב.

עם זאת, הנעלם הגדול בתוך הסכם השכר הזה הוא מה שנוגע ל"התייעלות במגזר הציבורי" ול"רפורמות במבנה השכר". באופן מסורתי ולא מפתיע, הדיונים על הסכמי שכר בסוף מתנקזים בעיקר לכסף. בשנים האחרונות, ניסה אגף הממונה על השכר להזיז את המטוטלת ולהציג כי המטרה היא "הסכם שכר חכם עם רפורמות" ולא בהכרח "ההסכם הזול ביותר".

ההתבטאויות של סמוטריץ' עד כה מלמדות כי גם הוא קרוב בעמדותיו לאגף השכר - בכל הקשור להסכמי שכר, נדמה שהוא מעוניין בשינויים מבניים הרבה יותר מאשר להשיג "הסכם שכר זול". בר דוד נמצא כמובן בצד ההפוך, אך הוא גילה גמישות מסוימת בנוגע למבני שכר, והצהיר כי הוא בעצמו ערך בהסתדרות "הסכם שכר מודרני". לכן, ייתכן כי המסלול להסכמה בין הצדדים תהיה הרבה כסף תמורת רפורמות מבניות.