מימין: שר הבריאות ניצן הורוביץ וראש הממשלה נפתלי בנט | צילום: יואב דודקביץ, אלכס קולומויסקי
גל קורונה חמישי בלי אסטרטגיה כוללת, עם תקצוב חסר לבריאות
רה”מ מצהיר שיש לצלוח את הגל הנוכחי תוך המשך פעילות הכלכלה והמשק, אך ההגבלות שיזם לא מאפשרות זאת. באוצר מודאגים מהפגיעה בצמיחה, ובמערכת הבריאות מתקשים להבין כיצד הופסק תקצוב הקורונה דווקא כעת
1. "הגל החמישי החל" הכריז שלשום ראש הממשלה נפתלי בנט תוך שהוא מפציר במעסיקים לעבור למתכונת בית, שולח מחצית מעובדי המגזר הציבורי לעבוד מהבית (עם יותר שעות), ומתעקש כי הפתרון טמון בחיסון הילדים. בד בבד הציב מטרה: "לצלוח את הגל הזה תוך המשך פעילות הכלכלה, המשק והחינוך, ככל שנוכל".
האם אכן אנו בגל חמישי? הבעיה הגדולה עם זן האומיקרון היא כי רב הנסתר על הגלוי ומה שכבר גלוי – אינו בקונצנזוס (למשל מידת האלימות שלו). המספרים היבשים מראים כי מספר הנדבקים ל־1 מיליון איש בשבוע האחרון (נכון ל־19 בדצמבר) עומד על כ־81.1 בישראל לעומת 391 בארה"ב, 454 בגרמניה, 828 בהולנד (שנכנסה אתמול לסגר הדוק), ו־1,137 מקרים למיליון איש בבריטניה (בלונדון הגיע האומיקרון לכ־100% מכלל ההדבקות). כדאי לזכור: בדיוק לפני שלושה חודשים – בגל הרביעי, גל הדלתא – מספר הנדבקים בשבוע היה 1,186 למיליון איש – פי 14.6 לעומת היום. משקל האומיקרון מכלל הנדבקים היה חד־ספרתי עד אתמול (סביב ה־4% אך עולה). ובכל זאת, לפי תחזיות של פרופ’ ערן סגל, מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן, בתוך שבועיים–שלושה מספר הנדבקים בישראל יהיה הגבוה ביותר מאז פרוץ המגפה.
קראו עוד בכלכליסט:
השאלה שמטרידה רבים היא האם הזן הזה אלים יותר, שכן בהתאם להצהרות החוזרות ונשנות של בנט עצמו כי יש "לחיות לצד הקורונה" ואחרי שנתיים כמעט מאז פרוץ המגפה, מה שאמור להטריד את הממשלה הנוכחית הם שיעורי התחלואה הקשה (131 מאושפזים, כ־37% קל ובינוני) והתמותה. אלא שיש הסכמה כי עדיין לא עבר מספיק זמן כדי להבין את גודל האירוע ובעוד שבועיים–שלושה, כאשר הכל יתבהר, זה עלול להיות מאוחר מדי ולכן הממשלה מחליטה על מגבלות כבר עתה.
2. הרושם של השבועות האחרונים הוא כי נוצר פער די משמעותי בין “בנט המנהיג” המתמודד עם האומיקרון לבין “בנט הסופר” שכתב בשנה שעברה “איך לנצח מגפה” והבחין בין שימוש ב“פינצטה”, לבין השימוש ב”פטיש” (את הפטיש אנו רואים). אין ספק כי הממשלה הזו מטפלת טוב יותר בנושא יחסית לקודמתה (שקיבלה החלטות לפי גחמה של איש אחד ולפי שיקולים פוליטיים מפלגתיים צרים), אבל קשה לראות את האסטרטגיה הכוללת, ואת ה”שינוי” מעבר לעובדה שלא קבוצות פוליטיות מצומצמות מנהלות את האירוע.
"הממשלה הזו מקבלת ציון יותר גבוה מהממשלה הקודמת בטיפול במגפה", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', יו''ר פורום בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית (הר"י). הוא מחדד את הביקורת על מה שנעשה בתקופה האחרונה מאז התפרצות האומיקרון לחיינו: "להכניס אנשים לפאניקה לא עוזר. איכוני השב"כ היו טעות. האופן שבו קידמו את התו הירוק בקניונים לא נעשה באופן מושכל ואם כבר היתה החלטה ללכת על זה, הנסיגה ממנה אחרי כמה שעות יצרה חוסר אמון. הסגירה המוקדמת של השמיים היתה מהלך נכון אך חשוב לזכור שאתה יכול לעשות זאת לפרק זמן כדי לעכב כניסה של האומיקרון ואז להרוויח זמן להכנות אך לא ניתן לעשות זאת לצמיתות. בעוד כמה שבועות כדאי לשקול לפתוח אותו שוב. אתה לא יכול לסגור את המדינה לזרים לנצח בייחוד כשהתועלת כבר לא שווה את הנזק", הוא מסביר.
דוידוביץ’, אחד המועמדים המובילים של שר הבריאות ניצן הורוביץ לתפקיד מנכ”ל המשרד, סבור בדומה למשרד הבריאות ולממשלה, שהכלי המרכזי הוא החיסונים, לרבות של ילדים: "חבל שלא התחלנו לחסן בבתי ספר באופן מסיבי יותר מוקדם יותר", הוא אומר. עם זאת הוא מזהיר כי "חיסונים לעולם לא יפתרו את כל הבעיות. הם חיוניים וחשובים והם מסבירים את ההצלחה שלנו בגל הרביעי, אבל לא יפתרו את הבעיות הנפשיות והחברתיות כתוצאה מהמגפה לכן אי אפשר לבסס אסטרטגיה שלמה רק על חיסונים. אנו חייבים צעדים נוספים כמו מסיכות, אוורור חללים סגורים כגון בכיתות ומניעת התקהלויות".
הוא מדגיש גם את הצעדים לטווח הארוך: "כדאי תמיד – וללא קשר לקורונה – לחזק את הפנימיות בבתי החולים וגם את רפואת הקהילה וזו היתה גם הזדמנות נהדרת להקטין את מספר התלמידים בכיתה". ומה לגבי האומיקרון? המסר של דוידוביץ’ חד־משמעי: “גם אם זה יהיה גרוע ‘בחצי’, העובדה שהוא מתפשט ומדבק פי 4, משמעה כי יהיה עומס על המערכת. קצב ההדבקה גובר על הכל".
יו''ר איגוד בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, מציג גישה הרבה יותר לעומתית לממשלה ומכנה חלק מהצעדים שהיא נקטה בהם "כוחניים". לטענתו, חלק מהצעדים הם חסרי הגיון אפידמיולוגי או בעלי תועלת אפידמיולוגית מפוקפקת. פרופ’ שושי אלטוביה מהאוניברסיטה העברית, מומחית למיקרוביולוגיה, תוהה בנוגע ל"חיסון ילדים שרובם ככולם אם יחלו, יחוו מחלה קלה בלבד, כנגד ואריאנט שכנראה אינו גורם למחלה קשה – האם זו התשובה לעצירת המגפה". היא מוסיפה כי "אולי סוף סוף ייקלט שאין דרך לעצור התפשטות של נגיף נשימתי, בוודאי שלא עם חיסון שאינו מונע הדבקה". אבל היא קוראת "כמו תמיד, לציבור מבוגר וזה שהוא בסיכון – לכו להתחסן!". לפי נתוני מטה הקורונה, בארבעת הימים האחרונים מספר הילדים המאושפזים מקורונה עמד על 7 מתוכם רק אחד קשה.
3. דבר אחד כבר ברור: הן במשרד האוצר והן במשרד ראש הממשלה (מנכ"ל משרד רה"מ, יאיר פינס, הוא בוגר אגף התקציבים) יש התנגדות גורפת ועקבית למתן פיצויים למעט לשתי תעשיות שחוו נזק מוכח: תיירות ותעופה. בהקשר זה חשוב להבהיר כי למרות שהמשרדים "עובדים" ו"מגבשים" מתווה סיוע ופיצוי, מאז הפסקת הסיוע הרשמי באמצע השנה, התיירנים לא קיבלו דבר. העובדה שהממשלה החליטה לפתוח את נתב"ג לתיירים החל מנובמבר הרגיעה רבים בענף אך אחרי כמה שבועות היא החליטה שוב על סגירתו לזרים כך שהכל ירד לטימיון תוך גרימת נזקים בלתי הפיכים. כעת יהיה מאוד קשה לאושש את התיירות הנכנסת שהפכה לסקטור "מת", כאשר ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם והשקל הוא המטבע החזק בעולם.
במשרד האוצר מסתכלים על המתרחש בדאגה ותוהים גם שם האם מדובר באותו בנט שדיבר על התנהלות לצד המגפה, קל וחומר אחרי עידן החיסונים (ישראל שיאנית עולמית בבוסטר אחרי צ'ילה) וכאשר רשויות תרופות החלו לאשר תרופות לקורונה. שם מקווים ומצפים לשינוי גישה ומבינים כי אם אכן המשק ידרדר לסגרים, המשך הגבלות או החרפתן, המשק ירגיש זאת ותהליך ההתאוששות יואט. אין ארוחות חינם: סגר חלקי או מלא, סגירת בתי ספר, עבודה מהבית במתכונת מורחבת יותר – יפגעו בצריכה, בשעות העבודה, בפריון ולפיכך בתוצר וצמיחתו. לא בכדי בבנק ישראל ביקשו להבהיר כי תחזית הצמיחה ל־2022 היא 5.5% ללא מגבלות אך שם מעריכים ש”התפתחות גלי תחלואה משמעותיים תגרע מהצמיחה ב־2022 כנקודת אחוז". כלומר, הצמיחה תעמוד על 4.5% – וזה עלול לעלות 13.4 מיליארד שקל (הפער בין התחזיות).
4. מי שלא ערוכה לגל שטרם התחיל להתבטא במספרים היא לא אחרת מאשר מערכת הבריאות. רוב הטיפול היום בנדבקי קורונה נעשה על ידי קופות החולים (קהילה) שכן 98.6% מהנדבקים הפעילים נמצאים כעת בבית. מנהלי הקופות זועמים על כך שהאוצר הפסיק כבר בסוף אוקטובר להעביר תקציבים עבור "תפעול קורונה" (הוצאה קבועה של הקופות המיועדת למימון מוקדי שירות, אפליקציות, ניידות וציוד נוסף). בנוסף, האוצר תקצב את הקופות על "דיגום וחיסון קורונה" עד סוף דצמבר כך שבקופות לא יודעים מה יקרה החל מעוד עשרה ימים. וחמור מכך: עדיין לא אושרו לקופות "מבחני חורף" (תקציבים יעודיים להתמודדות עם אתגרי החורף – שפעת וקורונה יחד) למרות שהשפעת כבר כאן ובעוצמה דומה לזו שלפני התפרצות הקורונה ואחרי הפוגה ב־2020.
לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות שדווחו השבוע, מתחילת העונה (ספטמבר), היו 565 חולים מאושפזים כתוצאה משפעת – מהם 239 מאושפזים במחלקות ילדים ועוד 39 נשים הרות ויולדות. מנכ”ל באחת הקופות הגדיר את העיכוב בהעברת התקציבים כ"שערוריה" ומנכ"ל נוסף פירט את הבעייתיות: "אנו מתוקצבים לפי ‘אינטרבאלים’ וזה הגיוני. הם מתקצבים אותנו לפי רמות תחלואה לתקופה מגודרת ואז מפסיקים ובוחנים מה קורה. ברור שבסוף הם יתקצבו, אבל יש שוב את אותה בעיה של חוסר ודאות והעובדה שאנו צריכים לטפל בעניין התקציב לצד כל האתגרים".
בנוסף, אותו מנכ"ל חושף כי "האוצר מוריד את הסכומים (תקציב). כל פעם הם נותנים פחות. יש דברים שהם הגיוניים: אם תוקצבת על פיתוח אפליקציה, אתה לא מפתח אותה כל חודשיים. אבל הרוב לא משתנה והם פשוט נותנים פחות".
גם המצב בבתי החולים אינו טוב יותר: "לצערנו לא ניצלנו את העובדה שהיינו בין גלים כדי לשפר את היכולות ואת העמידות בבתי החולים כפי שראש הממשלה היתווה בתחילת הגל הרביעי. מנגד, המערכת עוסקת עתה בצמצום וב’החזר’ משונה של השקעות שנאלצו לתת בשיא הגלים הקודמים", מסביר פרופ’ מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם ויו''ר פורום בתי החולים הממשלתיים. לדבריו, "אנחנו שנתיים אל תוך האירוע ואנו נמצאים במדרגת מוכנות נמוכה יותר לעומת הגל הרביעי, בעיקר בכל הקשור למשאב האנושי שכן המערכת שחוקה, עייפה וללא חזון. היה ניתן לעשות אחרת".
נראה כי כמו שאר הציבור, גם במשרד האוצר עייפים מהקורונה ומעדיפים להשכיח אותה. שר הבריאות הורוביץ אמר אתמול בטקס השקת מטבע ההוקרה לצוותי הרפואה בבנק ישראל כי “לקראת האומיקרון מערכת הבריאות זקוקה גם לכסף ממש”. זה הזמן שהוא ידרוש אותו.