בינה מלאכותית, תגידי: איך עושים ממך כסף?

כלי הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) של OpenAI כבר הפכו לתופעה תרבותית ונמצאים בעיצומו של מהלך לשיבוש תעשיות שלמות. פלטפורמת יצירת התמונות Dall-E משנה את הדרך שבה יוצרים דימויים חזותיים ואת התפיסה לגבי מיהו אמן, והאם בכלל צריך אמן בעל יכולת יצירה גרפית.

הצ'טבוט ChatGPT כבר יצר משבר במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה לאור יכולתו לייצר עבודות אקדמיות איכותיות למראה, ומאיים לייתר מקצועות בתחום הכתיבה (כולל הבטים מסוימים של עבודה עיתונאית. האם אתם יכולים להיות בטוחים לחלוטין שטקסט זה לא נכתב על ידי AI?) והתכנות, ויש כבר חוקרים שמזהירים שהוא יכול להפוך לכלי לשיבוש משטרים דמוקרטיים, על ידי זיהוי נקודות חולשה במערכת קבלת ההחלטות.

ברור שמשהו גדול קורה כאן, אולי אירוע של פעם ברבע מאה, ומי שהבין את זה עושה כל מה שאפשר כדי לא להישאר מאחור. מיקרוסופט, שמאז שפספסה את האירוע הגדול הקודם — מהפכת הסמארטפון — לא לוקחת סיכונים, כבר במגעים להשקיע 10 מיליארד דולר ב־OpenAI (שתצטרף להשקעה קודמת של מיליארד דולר), לפי שווי של 29 מיליארד דולר. כחלק מהעסקה, מיקרוסופט תקבל 75% מהרוווחים של OpenAI עד שתחזיר את השקעתה. אבל מאחורי העסקה המורכבת הזומתחבאת שאלה מהותית אחת: איך בדיוק עושים כסף מהיכולות האלו?

נכון להיום, OpenAI לא הציגה מודל עסקי פורץ דרך ורווחי שיתווה את הדרך להיוון משמעותי של השירותים שלה. היא גובה תשלום על יצירת שאילתות ל־Dall-E (מעבר לכמה שאילתות חינמיות שניתנות בחודש), וב־ChatGPT ניתן להצטרף לרשימת המתנה למסלול בתשלום שמבטיח זמינות גדולה יותר וזמני המתנה קצרים יותר. אם שואלים את הבוט עצמו איך אפשר להרוויח ממנו כסף יש לו כמה רעיונות מעניינים (ראו מסגרת). אבל משהו קונקרטי ופורץ דרך מבחינה עסקית — אין.

"אנחנו לא ממש יודעים במה ChatGPT יהיה מעולה", אמר למגזין "וויירד" ג'יימס צ'ם, שותף בקרן ההשקעות Bloomberg Beta, שעדיין מעריך שהטכנולוגיה תשתלם בגדול. "המצב הנוכחי דומה לימים הראשונים של האינטרנט, כשכמה דמואים לא ברורים אבל מגרי דימיון בישרו שינוי מהותי בעולם הטכנולוגיה ובחברה. "היו לנו עשורים מעולים של מערכות AI, אבל ChatGPT הוא הראשון שנותנים אותו למישהו והוא ממש מתרגש מהאפשרויות".

יש שמזהירים מכך שחוסר האמינות של ChatGPT — פעילותו מבוססת על ניתוח סטטיסטי של דפוסים, מה שמוביל בשיעור די גבוה להצגת נתונים מסולפים או למענה שגוי לשאלות — יקשה על פיתוח יישומים מסחריים רחבים שיתבססו על הטכנולוגיה. ואולם, משקיע ההון סיכון נתן בנאייך מ־Air Street Capital, סבור שההשקעה של מיקרוסופט יכולה להשתלם לה מאוד, שכן יש מקומות רבים שבהם הטכנולוגיה יכולה לשפר את מוצריה. כבר עכשיו עושה החברה שימוש בטכנולוגיה שבבסיס ChatGPT כדי לייצר קטעי קוד במוצרי הפיתוח שלה למתכנתים, והיא החלה לבחון את השילוב שלה במנוע החיפוש בינג ובמוצרי אופיס. "מרחב היישומים האפשריים שיש למיקרוסופט רחב מאוד", הוא אמר ל"וויירד". "בשביל חברה בשווי 1.7 טרילין דולר, 10 מיליארד דולר הם לא סכום כזה גדול בהתחשב בהחזרים האפשריים".

פרופ' דייוויד יופי מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד הוסיף שההשקעה יכולה לסייע למיקרוסופט לסגור את הפער שלה בתחום הבינה המלאכותית מול חברות כמו גוגל. "דרושה עוד עבודה על הטכנולוגיה, ולכן דרושה עוד השקעה. הכסף שהם משקיעים יכול להאיץ את היכולת של OpenAI ולמסחר אותה".

מייק וולפי, שותף ב־Index Ventures, היה יותר סקפטי לגבי ההזדמנויות העסקיות. "OpenAI עשתה עבודה מצוינת בשיווק את הטכנולוגיה וביצירת דמואים", אמר. "שאלה אחת היא עד כמה ייחודיים המודלים של OpenAI; שאלה אחרת היא האם ניתן לפתור את הבעיה של מודלים שמתנהגים באופן לא עקבי".

החששות שמעלה וולפי בהחלט תקפים, אבל צריך להיזהר מלבלבל בין מחלות ילדות של טכנולוגיה חדשה לבין הפוטנציאל העתידי שלה. קשיים קיימים אפשר לפתור, אם לא בעוד שנה אז בעוד חמש שנים. וטכנולוגיה, בוודאי כזו שיש לה ביקוש בקרב צרכנים, צפויה להשתפר בקצב אקספוננציאלי ולצבור את היכולות שמאפשרות לה לייצר פעילות עסקית משמעותית. האייפון הראשון, שהושק ב־2007, היה שונה מאוד ומוגבל הרבה ביכולותיו מדגמי האייפון עדכניים, אך הוא עצמו היה זינוק לעומת כל מה שהיה לפניו. בחינה של טכנולוגיה, בוודאי חדשה, דרך הפרספקטיבה של הבעיות הקיימות בה היא כמעט תמיד טעות. ומי שמבטל את הפוטנציאל העתידי שלה דינו להישאר מאחור.

זו הסיבה גם שנטייה להתעלם מהשלכות אפשריות של ChatGPT בגלל קשיים נקודתיים — כמו טקסטים גנריים או רצופי טעויות — היא שגיאה. כמו כל מודל AI, מדובר במערכת לומדת שמשתפרת עם כל שימוש בה, והקשיים של היום לא יהיו כאן מחר.

אולם המודל העסקי הוא עדיין תעלומה. לכל מי שלא מזלזל בטכנולוגיה ברור שיש כאן פוטנציאל אדיר, השאלה היא רק איך להוציא אותו לפועל. לאף אחד אין ממש תשובה ברורה כרגע, וזה לגמרי בסדר.

גם כשיצא האייפון הראשון לא ידעו כולם איך לממש את הפוטנציאל שלו. עברה שנה שלמה עד שהגיעה חנות האפליקציות, האפסטור ב־2008, ואיתה מודל עסקי חדש לאפל ומגרש משחקים ענק שהוליד אינספור מודלים עסקיים חדשים — מחברות כמו וולט ואובר, דרך שוק גיימינג חדש למובייל ועד פלטפורמות מדיה חברתית כמו טיקטוק.

בלוח הזמנים של ChatGPT, אנחנו עוד לא במקבילה של 2008. לא בטוח אפילו שאנחנו במקבילה של 2007, שנת השקת האייפון.

יכול להיות שאנחנו בכלל בשלב מוקדם הרבה יותר, איפשהו בסוף שנות ה־90 של המאה הקודמת, תחילת עידן הבלקברי, הסמארטפון הראשון שזכה להצלחה מסחרית. הטכנולוגיה עדיין בחיתוליה ורק מגששת את דרכה למלוא הפוטנציאל שלה. אבל ההתלהבות הראשונית ממנה, ההשלכות שכבר יש לה על שווקים ותעשיות, מצביעים על כך שהיא בדרך לצמיחה והשתכללות, כנראה בהליך אבולוציוני מהיר יותר מזה של הסמארטפון.

המודלים העסקיים אולי עוד לא שם, אבל עם התפתחות הטכנולוגיה והתרחבות השימוש הם בוודאי יגיעו, ויהיו מופרעים יותר, מפתיעים יותר ורווחיים יותר אפילו מכפי ש־ChatGPT בעצמו מסוגל לדמיין. מי שמשקיע עכשיו, כמו מיקרוסופט, יהיה הראשון לקצור את הפירות כשיגיע היום זה. מי שמזלזל ומהסס, עלול לגמור כמו נוקיה. ואם אתם לא זוכרים אותה — יש לכך סיבה טובה.

שאלנו את ChatGPT איך חברת OpenAI תפיק ממנו כסף? זה מה שענה:

רישוי

חברות וארגונים יכולים לשלם כדי להשתמש במודל ליישומים ספציפיים, כמו שירות לקוחות, יצירת תוכן או תרגום שפה

ייעוץ

OpenAI יכולה לספק שירותי ייעוץ לחברות כדי לשלב את ChatGPT במערכות ובתהליכים הקיימים שלהן.

תיוג מידע

OpenAI יכולה למכור לחברות אחרות שרוצות לאמן מודלי שפה משלהן גישה למידע מתויג שנעשה בו שימוש כדי לאמן את ChatGPT

פיתוח מוצר

OpenAI תפתח מוצרים שמבוססים על הטכנולוגיה של ChatGPT, כמו צ'טבוט או עוזר וירטואלי