פסולת בניין. מזהמת קרקע ומקורות מים | צילום: יובל חן
נשארים בשטח: 13% מפסולת הבניין אינם מגיעים לאתרי מיחזור מוסדרים
לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2021 יוצרו 6.85 מיליון טונות פסולת בנייה, אך מתוכם רק 5.9 מיליון טונות נקלטו באתרים מוסדרים, ולגבי היתר קיים חשש כי טופלו באופן לא חוקי או הושלכו בשטחים פתוחים
כ־900 אלף טון פסולת בנייה, המהווים כ־13% מפסולת הבנייה השנתית, אינם מגיעים לאתרי מיחזור מוסדרים, כך עולה מהערכות של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021.
לפי הערכות, בשנה זו יוצרו 6.85 מיליון טונות פסולת בנייה, אך מתוכם רק 5.9 מיליון טונות נקלטו באתרים מוסדרים (אתרי מיחזור ומטמנות), ולגבי היתר קיים חשש כי טופלו באופן לא חוקי או הושלכו בשטחים פתוחים. מתוך הפסולת שנקלטה באתרים המוסדרים כ־3.9 מיליון טונות (כ־66%) הועברו לתהליכי מיחזור, ומתוכם כ־3.6 מיליון טונות (61% מסך פסולת הבנייה שנקלטה באותם אתרים) שווקו כחומרי בנייה ממוחזרים. יתר הפסולת הועבר להטמנה (כ־900 אלף טונות המהווים כ־17%) או ממתין לטיפול באתרים השונים.
השלכת פסולת בנייה גורמת לפגיעה בשטחים הפתוחים ולזיהום קרקעות ומקורות מים, ועלות הטיפול למדינה מוערכת בכ־100 מיליון שקל בשנה. טיפול מקיף בפינוי פסולת הבנייה בכלל המדינה מוערך בכ־5 מיליארד שקל.
המדינה מנסה לקדם כבר חמש שנים ללא הצלחה את חוק פסולת הבנייה, שיחייב קבלנים להתקשר ישירות עם אתר קצה שאושר והוכר על ידי המדינה. כעת מנסים במשרד להגנת הסביבה לקדם שוב את החקיקה והיא עברה בקריאה ראשונה בחוק ההסדרים.