“מתרחשת מהפכת בריאות בימים אלה"

“התובנה הבולטת היא כי אנו שונים אחד מהשני, והשאלה היא איזו תרופה מתאימה לך. לצורך כך נצטרך להשתמש בכלים טכנולוגיים”, כך אמר ד”ר צחון בנטואיץ’, מייסד־שותף ומנכ”ל Quris, בפאנל “Health Tech” במסגרת שבוע החדשנות של כלכליסט. בפאנל השתתפו גם ד’’ר איריס אדלר, ראש תחום Health Tech ב־Start-Up Nation Central, ודניאל טל־מור, מייסד־שותף ומנכ”ל Lumen.

“ישראל מובילה בעולם בתחום שימוש במידע רפואי לצורך שיפור הבריאות הציבור”, אמרה אדלר מ־SNC. “אין הרבה מדינות בעולם שנהנות ממאגרי מידע דיגיטליים לגמרי עם מידע של 25 שנים אחורה. לזה תוסיף את הביג דאטה ואת ה־AI שמאפשרות להשתמש בכל המידע הזה בצורה חכמה, מהירה, מדויקת ובהיקפים הרבה יותר גדולים. יש כאן שיתוף של מידע ושליפת מידע - זאת מהפכה של ממש שמתרחשת בימים אלה. זה ישפר את המחקר הקליני ואת הטיפול”.

מטרת הטכנולוגיה, הבהירה אדלר, איננה להחליף את הצוותים הרפואיים אלא לסייע בקבלת אבחנות מדויקות יותר ובהתאמת הטיפול למטופל - משום שהרפואה נעשית אישית יותר. "הקהילה הרפואית מבינה זאת היטב, ואנו רואים תהליך הטמעה של טכנולוגיות במערכת הבריאות. ב־SNC אנחנו ממפים את כל הטכנולוגיות האלה”. כך, למשל, רופאים יכולים לזהות מוקדם יותר מחלות ואז גם לקבל החלטות מהירות יותר מבעבר.

בקיוריס משתמשים בבינה מלאכותית כדי לפתח תרופות בצורה בטוחה ויעילה יותר. זאת, באמצעות "חולה/מטופל על שבב" (איבר זעיר) - כלומר לב, כבד ואפילו מוח אנושיים זעירים. “כמובן שזה לא מוח חושב מחשבות”, הסביר בנטואיץ’, “אבל אלה איברים שאפשר לבדוק באמצעותם תרופות, ובעיקר לחסוך ניסוי בבעלי חיים - סוגיה שעוברת כעת מהפכה ואנו תורמים לה. בינה מלאכותית משנה את חיינו בכל היבט: מכוניות, פיננסים, ועכשיו הגיע תור הזהב של הבריאות. חברות פארמה AI כבר הביאו לשיפור וייעלו תהליך אך נותרה הבעיה של ניסוי בבעלי חיים, שהטרידה אותי גם כרופא. איך משפרים את היעילות ואת הבטיחות בתהליך של בדיקת תרופות? התובנה העיקרית היא כי חיות הן פרדיקטורים מאוד מאוד לא יעילים, מעבר לבעיה המוסרית: יש 110 מיליון חיות בשנה שמתות בתהליך של ניסוי ו־50 אלף כלבי ביגל. אלו מספרים עצומים”. בנטואיץ’ הוסיף: “אנו בחזית של ה־AI על מנת לערוך ניסוי בתרופה ולבדוק לא רק אם היא מתאימה, אלא אם היא מתאימה ‘לך’”.

לדבריו, "רופאים הם המגע האישי והנוכחות האנושית מול המטופל, והטכנולוגיות באות להעצים את מה שהרופא יכול לתת. איפה הטכנולוגיה שלנו עושה פלאות? במקום שיש מידע שעין אנושית לא מסוגלת להבחין בו. במשך 84 שנה השתמשו בנסייני תרופות, ואנו כבר יודעים הרבה מאוד שנים שהדבר הזה לא מחזיק מים. הנה קוריוז: אם פניצילין היה צריך לעבור היום ניסוי בבעל חיים לא היו מאשרים אותו, כי הוא רעיל לחולדות. פיתוח תרופות שעולה היום 2.5 מיליארד דולר - חלק מהעלות העצומה נובעת מאי־יעילות של התהליך“.

דניאל טל־מור, מייסד־שותף ומנכ"ל Lumen, הוא יזם שהמציא משאף שמאפשר למדוד כמעט בנשימה אחת את המטבוליזם של הגוף. “אנו עוזרים להסביר לקהל מה לעשות עם הידע, לרבות איך לשפר את הבריאות שלהם”, הציג טל־מור את פעילות החברה. “אנו יושבים על התפר בין Health Tech ל־Wellness — המידע עובר לטלפון וזמין באמצעות אפליקציה והחברה שלנו משתמשת במידע כדי לשנות התנהגות. לא לוקחים את המידע כדי להגיד ‘עשה ואל תעשה’, אלא כדי להוביל את הלקוח להתנהגות כללית יותר בריאה, שמונעת את הכניסה של הלקוח למחלה. אני מדבר על התנהגויות שטובות לכל אחד ואחד מהלקוחות, כלומר: מה יותר טוב לך”.

לדברי טל־מור, “תפקידה של הטכנולוגיה הוא לאפשר למומחים ורופאים להבין דברים שלפני עשר שנים לא היה מובנים. ללוּמן יש היום 35 מיליון מדידות מטבוליות. לפני לומן לא היו מיליון, כי זאת מדידה מורכבת עם ציוד יקר. האפשרות למדוד בכל מקום ולהוסיף קונטקסט מסייעת למחקר על בריאות וחיים טובים. בהתחלה היתה הרבה סקפטיות בקהילה המדעית, כי היא זזה לאט ובצדק, אבל מי שישכיל להשתמש בזה, ירוויח. הטכנולוגיה הזאת כבר מאפשרת להגיע למסקנות ולתובנות פרסונליות - והרבה יותר מורכבות מבעבר”.

אדריאן פילוט

דניאל טל־מור, Lumen:

אנו לא לוקחים את המידע כדי להגיד ‘עשה ואל תעשה’, אלא כדי להוביל את הלקוח להתנהגות כללית יותר בריאה”

מימין: אדריאן פילוט, “כלכליסט”; ד”ר צחון בנטואיץ’, מייסד־שותף ומנכ”ל Quris; דניאל טל־מור, מייסד־שותף ומנכ”ל Lumen; ד’’ר איריס אדלר, ראש תחום Health Tech ב־Start-Up Nation Central