שנה וחצי אחרי שיצא מהכלא: דוד אדרי חוזר לשוק ההון

שנה וחצי אחרי שהשתחרר ממאסר של 23 חודשים בפועל בגין תרמית בניירות ערך, חוזר דוד אדרי לשוק ההון.

לכלכליסט נודע שאדרי ישמש כיועץ לקרן גידור חדשה בשם פונטיפקס אופורטיוינטי והוא גם יהיה המשקיע הגדול בה. הקרן גייסה 100 מיליון שקל מגורמים פרטיים בלבד ולפי ההערכות אדרי השקיע אישית 20% מהסכום. כלומר, כ־20 מיליון שקל. המשקיע השני בגודלו בקרן הוא רן נוסבאום, אחד משני המייסדים של חברת הקרנות פונטיפקס, שהשקיע סכום גדול גם כן בקרן הגידור החדשה, אך נמוך משל אדרי.

פונטיפקס (Pontifax Venture Capital), שאתה הקים נוסבאום עם תומר קריב ב־2004, היא חברה שמתמחה בניהול קרנות שממוקדות בתחום הביומד והביוטק. עד היום החברה גייסה כ־1.2 מיליארד דולר לשש קרנות אקוויטי שמתמחות בהשקעות בתחום זה. בנוסף, פונטיפקס גייסה 150 מיליון דולר לקרן שמתמחה בחוב ו־180 מיליון דולר לקרן אג־טק. כלומר, קרן שמתמחה בהשקעות בטכנולוגיות לחקלאות. כמו כן, פונטיפקס הקימה מעל ל־26 חברות ממשבצת היזם. לאורך השנים השקיעו בקרנות השונות של פונטיפקס גופים מוסדיים גדולים דוגמת אלטשולר שחם, מנורה־מבטחים, כלל ביטוח, הראל ביטוח, הפניקס, וכן משפחת ארקין בראשות מורי ארקין, שעשתה את הונה המשמעותי בתחום הפארמה.

פונטיפקס אופורטיוניטי היא קרן הגידור הראשונה שמקימה פונטיפקס, והיא תשקיע בין היתר, בניירות ערך סחירים מסוגים שונים (מניות, אג"ח וכו'). אדרי, שלו עבר עשיר בשוק ההון, ייעץ לה. הקרן הוגדרה כסגורה, וכאמור, היא לא גייסה כספים ממוסדיים, אלא מגורמים פרטיים בלבד. קרן סגורה היא קרן שפועלת באמצעות ההון הראשוני שהיא מגייסת, בעוד קרן פתוחה היא כזו שבכל עת ניתן להשקיע בה כספים או למשוך ממנה כספים בנקודות יציאה מוגדרות מראש. מרבית קרנות הגידור בישראל הן קרנות פתוחות.

מי שינהל את הקרן החדשה הוא שי אזולאי, שניהל את כספי הנוסטרו של בית ההשקעות מיטב במשך מספר שנים. אזולאי הוא סוחר נוסטרו במשך למעלה מ־20 שנים. אדרי לא מחזיק בהסכם ניהול מול הקרן וגם לא הסכם שותפות, אך בשל הניסיון שלו בשוק ההון הוא צפוי להיות מעורב למדי בפעילות של הקרן, לצד אזולאי.

על אדרי חלות מגבלות שונות בכל הנוגע לפעילות שלו בשוק ההון, כמו למשל האיסור לכהן כנושא משרה בחברה ציבורית. זאת משום שהורשע בעבירות של תרמית בני"ע שאותה ביצע בעת שהיה סמנכ"ל ברוקראז' בבית ההשקעות פסגות, בתקופה שבה הוא נשלט על ידי קרן אייפקס ונוהל על ידי רועי ורמוס (שכיום עומד בראש קרן הגידור נוקד, שאותה הקים יחד עם שי יצחקי ושלומי ברכה). אדרי הורשע בתרמית בני"ע ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות יחד עם שי בן־דוד, מי שניהל את חדר הברוקראז' בפסגות.

המעשים שבגינם הורשעו התבצעו ב־2007 וזכו לכינוי הכולל פרשת פסגות. מדובר למעשה על שני אירועים מרכזיים. באחד מהם הורשעו השניים בכך שפעלו במשותף על מנת להשפיע על שערי אג"ח ממשלתיות בימים שקדמו למכרז החלף (Swap) שביצע משרד האוצר. מדובר על מכרז שבו המדינה רכשה אג"ח שהנפיקה טרם מועד הפירעון הסופי שלהן משיקולים של תזרימי מזומנים. אדרי ובן־דוד ביצעו עסקאות רבות בהיקפים גדולים באג"ח שהשתתפו במכרז כדי להשפיע על השער שלהן ולהגדיל את התמורה של פסגות במכרז.

השניים הורשעו גם בכך שבסמוך לכך הם ביצעו עסקאות שנועדו להעלות באופן מלאכותי את השער של אג"ח שהנפיקה דלק נדל"ן, שהייתה אז בשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה, במטרה ליצור רווחים עבור תיק הנוסטרו של פסגות. אדרי הורשע גם בפעולות תרמיתיות שנועדו להשפיע על אג"ח אחרות שבהן סחר באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות, וזאת מתוך מטרה לגרוף רווחים אישיים, מאחר שהחזיק במקביל באותן אג"ח בחשבונו הפרטי.

ב־2017 הורשע אדרי ונגזר עליו עונש מאסר של 4.5 שנים ותשלום קנס בגובה של 4.5 מיליון שקל, ועל בן־דוד נגזר עונש מאסר של שנתיים וחצי ותשלום קנס של 1.75 מיליון שקל.

השניים עתרו לבית המשפט העליון, ובמרכז הערעור עמדה הטענה שלהם שבבסיס פעולות המסחר השונות שביצעו עמד רציונל כלכלי ולא רצון להשפיע באופן תרמיתי על שערי ניירות הערך באמצעות ביצוע פעולות מסחר בהיקפים חריגים. אולם הרשעתם המקורית התבססה לא מעט על הקלטות של שיחות שקיימו השניים שעה שביצעו את הפעולות האלו, והן הוכיחו את הכוונה שלהם. השיחות הוקלטו בהתאם לכלליים שחייבו זאת.

ביולי 2019 דחה העליון את העתירה. השופטים שדנו בעתירה היו עוזי פוגלמן, נועם סולברג ויעל וילנר. עם זאת, השופטים קיצרו את העונש של השניים. העונש של אדרי קוצר בשנה ל־3.5 שנות מאסר ומאסרו של בן־דוד קוצר בשמונה חודשים ל־22 חודשי מאסר.

בפועל קוצר עונשו של אדרי עוד יותר והוא שוחרר ביולי 2021 לאחר 23 חודשי מאסר. הוא שוחרר למאסר בית של שנה וחצי. ועדת השחרורים שהחליטה על כך קבעה כי "הגענו למסקנה שהאסיר ראוי לשחרור וכי מסוכנותו לשלום הציבור פחתה. האסיר קיבל אחריות על מעשיו ואף שילם את הקנס הגבוה שהוטל עליו בסמוך לאחר הרשעתו".