בן דוד נגד משרד החינוך: "העברת שמות המורים לשב"כ - בושה"

מזכ״לית הסתדרות המורים יפה בן דוד תוקפת בחריפות בדיון בוועדת החינוך את הצעת החוק שתאפשר בדיקת שב"כ לכל המורים ופיטורי מורה בהליך מנהלי. "אני מתביישת בשביל אותם אנשים שעסוקים בהצעות חוק נגד עובדי ההוראה", אמרה.

ההצעה שנחשפה ב"כלככליסט" תחייב בדיקת שב"כ בנושא תמיכה בטרור לכל 200 אלף המורים שבמערכת ובהמשך לכל מורה חדש, והיא תקל מאוד על פיטוריהם על ידי החלטת מנכ"ל וללא הליך נשפטי. מדובר בבדיקת שב"כ, דוגמת הבדיקות שנערכו בעבר במערכת החינוך הערבית ובוטלו ב־2009. עד כה התקיימו שני דיונים בוועדה, וההצעה מקודמת למרות התנגדותו החד־משמעית של השב"כ שקבע שמדובר בבדיקה מיותרת מבחינה ביטחונית.

מדובר בהצעת חוק משולבת של חברי הכנסת עמית הלוי מהליכוד וצביקה פוגל מעוצמה יהודית שכבר עברה בקריאה ראשונה. ועדת החינוך של הכנסת מכינה אותה לקריאה שנייה ושלישית.

בן דוד אמרה בדיון "גם אנחנו נגד תומכי ארגון טרור, אולם מוטב היה לו המדינה היתה משתמשת בכלים העומדים לרשותה, במקום לעסוק בהצעות חוק מיותרות שפוגעות בעובדי הוראה. לא יתכן שמנכ״ל המשרד, פקיד פוליטי בכיר אמנם אבל פוליטי, בין אם מימין או משמאל, הוא זה שיחרוץ גורלות ע"פ השקפת עולמו ושיקול דעתו בשעה שיש מענה בדין הפלילי והמשמעתי".

בן דוד תקפה בחריפות את משרד החינוך ש"טוען שהוא מתנגד לחוק אבל במקביל העביר 265 אלף תעודות זהות של עובדי הוראה לשב״כ. זאת בושה וחרפה. מי יכנס למערכת שככה מתייחסת לעובדי ההוראה שלה"? שאלה בן דוד. לדבריה, "כבר היום אין מספיק עובדי הוראה אתם רוצים שגם מי שישנו יברח".

נציגת השב"כ אמרה בדיון כי "כדי למצוא עובד הוראה עם זיקה לטרור צריך לבצע הליך אבחוני גורף, והסדר רחב כזה משקף פגיעה בלתי מידתית באוכלוסיית המאובחנים. בהיבט התקציבי, אחרי שקלול כלל התהליכים הדרושים, העלות המוערכת הינה מיליוני שקלים".

היא ציינה עד 2009 התקיים בשב"כ תהליך ביטחוני גורף לעובדי משרד החינוך הערבים ש"הושקעו בו משאבים - והתועלות היו אפסיות, כך שהשירות כמעט לא העביר המלצות לפסילת עובדי הוראה. ב-2009 שונה התהליך – שב"כ לא רואה באוכלוסיית המורים סיכון עודף בהשוואה למקצועות אחרים. מתקיים קשר הדדי בין משרד החינוך לשירות, שמקבל ממנו מידע בנוגע למורים שהצטבר בעניינים מידע חדש בנוגע למעורבות בפעילות טרור".

ח"כ עמית הלוי אמר בתגובה ש"משרד החינוך רצה לבדוק אם אין טרוריסטים. ספוילר - הוא מצא. בדיקה ביטחונית תיעשה רק על כאלה ששב"כ יודע שיש עליהם חיווי". הלוי הזכיר את האירוע של ראמי חביבאללה, מורה מעין מאהל שנעצר בשבוע שעבר, בחשד שצילם מתקן ביטחוני כדי לסייע לחמאס: "זאת לא תחושת בטן. 10 שנים הוא חינך בבי"ס לטרור. הוא לקח כסף מהתלמידים ואילץ את ההורים לממן את החמאס".

ח"כ גלעד קריב מהעבודה אמר: "אפשר לעמוד פה ולדבר על בתי ספר בישראל כחממות טרור. אני עדיין ממתין לממסד העובדתי המלא שהוא לא תחושות בטן". ח"כ משה טור פז מיש תעיד אמר ש"הצעת החוק המונחת לפנינו רעה. בנוסח המוצע – עדיף שהחוק ייגנז. רוב הציבור הערבי בישראל, מאז פרוץ המלחמה, ממעט בפעילות אנטי מדינתית ושותף במידה למאמצים המלחמתיים והרוח הזאת חשובה. זה מדגיש את העובדה שיש מקרי קצה שיש לטפל בהם אבל הרוב לא נמצא שם".

ח"כ אחמד טיבי מחד"ש-תע"ל אמר ש"אסור שהחוק יהיה בספר החוקים. זה מקארתיזם. יש עבירות שלא מגיעות לרף הפלילי ואתם רוצים לתת סמכות למנכ"ל המשרד, שכפוף לשר שהוא דמות פוליטית. מותר להביע דיעה אחרת. יש בימ"ש, יש פרקליטות". ח"כ יוסף עטאונה מחד"ש-תע"ל: "זאת גזענות. רוצים לתת למנכ"ל משרד החינוך, שהוא מינוי פוליטי, לשפוט משפט שדה למורים".