מטה גוגל מאונטיין וויו קליפורניה | צילום: youtube
דו"ח טכנולוגי
מהו חלקן של ענקיות הטכנולוגיה במאבק במשבר האקלים?
ברבעון השני של השנה גרפו מיקרוסופט, אפל, אמזון, גוגל ופייסבוק רווחים של כ-74 מיליארד דולר. הן לא יכולות להרוויח ממשבר האקלים, להחביא את הרווחים הללו במקלטי מס, ולא לשלם את החשבון כשהוא מוגש לפתחן. זו גם בעיה שלהן, הן חייבות להיות חלק מהפתרון
הדו"חות הרבעוניים שפרסמו בשבוע שעבר ענקיות הטכנולוגיה שבו והדגישו עד כמה החברות האלו מכניסות ורווחיות, יותר מכל חברה פרטית אחרת בהיסטוריה, במקרים רבים הודות לשליטה כמעט מוחלטת בשווקים שבהם הן פועלות. ברבעון השני של 2021 הכניסו חמש הענקיות – מיקרוסופט, אפל, אמזון, גוגל ופייסבוק – סכום משותף של 325.06 מיליארד דולר ורשמו רווח נקי כולל של 74.3 מיליארד דולר. יש להן הרבה כסף, יותר ממה שמדינה קטנה צריכה במשך שנים רבוות, והערימה רק הולכת וגודלת. ואתה גם השאלה: מה בדיוק הן צריכות לעשות עם הכסף הזה.
הכוונה כאן לא רק מבחינה עסקית – איך להשקיע אותו במחקר ופיתוח, גיוס עובדים, שיווק ועוד – אלא גם מבחינה מוסרית. מה החובה של חברות ענק כאלו, שעשירות כמו מדינות, להשקיע את הכסף שלהן בחזרה בעולם ובקהילה שמסביבן. ולאחרונה, השאלה הזו עולה יותר ויותר בהקשרים של משבר האקלים. לא בהכרח בתמונה הגדולה של צמצום פליטות גזי חממה, שם דווקא יש לענקיות הטכנולוגיה תוכניות מרשימות בשלב יישום מתקדמים לצמצום פליטות, אלא בתמונה המקומית יותר של הכנות והערכות להשפעות משבר האקלים. ובפרט, סכנת הצפות ושיטפונות שמאיימת על יישובים רבים באזור מפרץ סן פרנסיסקו, מקום משכנן של חברות טכנולוגיה רבות.
גוגל, למשל, קנתה בחמש השנים האחרונות בלבד יתר מ-70 נכסים בסאניוויל והקמפוס שלה שם שווה כבר כמעט 3 מיליארד דולר. קצת צפונה יותר, בפאלו אלטו, פייסבוק הקימה קמפוס בשווי 2.5 מיליארד דולר. בעשורים הקרובים, גובה פני המים באזור צפוי לעלות בכ-60 ס"מ, ולהביא להצפות קבועות בעת סופות גשמים. עד סוף המאה, מדובר כבר על עלייה של כ-1.5 מטר עם סכנות הצפות תכופות ומשמעותיות יותר.
בסיכון נמצאים לא רק המטות של חברות הטכנולוגיה והיישובים המבוססים יחסית שבהן הם ממוקמים, אלא גם עיירות וקהילות במדרג הכנסה נמוך, כמו איסט פאלו אלטו ובל הייבן. פרויקטי תשתית יכולים למתן את סכנת ההצפות או להעלים אותן כליל, אבל אלו יקרים מאוד עם עלויות ארוכות טווח של מיליארדי דולרים רבים, גדולות בהרבה מיכולת המימון של ממשלים מקומיים.
"פרויקטי פיתוח חדשים צריכים לשלם את חלקם"
סיוע פדרלי הוא דרך אחת להתמודד עם קשיי התקצוב, אך יותר ויותר ממשלים מקומיים מתחרים על עוגה מוגבלת לא בטוח שניתן להתפיח. "זה יעלה טריליוני דולרים, רק בארה"ב, אמר ל-NPR פרופ' מארק לובל, מומחה לסביבה ומדיניות סביבתית מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. "גם אם נחבר את כל הכסף שיש למדינות ולממשל הפדרלי, המחיר עדיין יהיה גדול מדי".
אז עתה, לפי דיווח של NPR, קהילות רבות פונות לחברות הטכנולוגיה בבקשה להשתתף בתשלום החשבון, שכרוך לא רק בהגנה ישירה על הקמפוסים שלהן אלא גם על הקהילות והיישובים סביבן.
דוגמה בולטת היא פרויקט לשחזור בריכות מלח ישנות, שסמוכות למטה פייסבוק, והשבתן למצבן הקודם כביצות שישמשו מחסום טבעי נגד שיטפונות וכן בית לציפורים נודדות ובעלי חיים אחרים. העלות מוערכת במאות מיליוני דולרים, ותקצוב התקבל מהממשל הפדרלי, מדינת קליפורניה וממקורות מקומיים, אך הפרויקט עדיין לא גייס את כל הסכום הדרוש. אז, לפני כמה שנים, התחילו מנהליו לנהל שיחות עם חברות שנמצאות בסמוך, דוגמת פייסבוק, בבקשה שגם הן יישאו בנטל.
"תמיד התקבלנו בנחמדות", אמר ל-NPR מנהל הפרויקט באותה עת, ג'ון בורג'ייס. "אבל כשניסינו לתרגם את זה למימון ישיר, העניינים התחילו להתסבך". פייסבוק סרבה לתרום לפרויקט. וכדי לקזז את ההשפעה הסביבתית של גשר הולכי רגל שהקימה מעל לבריכת המלח היא תרמה לשיפור כמה שבילי טיולים.
פרויקט אחר הוא הקמת סוללה נגד שיטפונות בגובה של כ-5 מטרים ובאורך של כ-10 ק"מ, שתהיה מסוגלת להגן מפני עלייה של כמטר בגובה פני הים. סוללה זו, צפויה להגן על מטה פייסבוק מהצפות תכופות בעתיד, וכן על איסט פאלו אלטו, עיירה שמחצית משטחה פגיע להצפות, וששכונות רבות בה הן מעין אי של הכנסה נמוכה בים של מחירי נדל"ן מאמירים.
הממשל הפדרלי משתתף במימון הפרויקט בסכום של 50 מיליון דולר. עיריית איסט פאלו אלטו הצליחה להקצות 5.5 מיליון דולר, כ-13% מתקציבה השנתי. פייסבוק, בינתיים, תומכת בפרויקט ב-7.8 מיליון דולר, 0.009% מהכנסותיה ב-2021.
אבל הרציונל לדרוש מחברות כמו פייסבוק להשתתף בפרויקטים מסוג זה לא מבוסס רק על הכנסות הענק והיכולת שלהן לעשות זאת. "פרויקטי פיתוח חדשים צריכים לשלם את חלקם", אמר ל-NPR ראש העיר איסט פאלו אלטו, קרלוס רומרו. "אין סיבה שתושבים או הציבור יסבסדו את ההטבות שהתאגידים האלו מקבלים".
כלומר, אם תאגידים רוצים להקים מטות מפוארים במקומות שידועים כמועדים להצפות ושדורשים השקעה ניכרת בתשתיות, הם צריכים לקחת חלק מהותי בעלות ההקמה של תשתיות אלו, ולא להסתמך על הקהילות שמסביבם לספק את התקציב שיאפשר להם להמשיך ולייצר הכנסות של מאות מיליארדי דולרים.
פייסבוק ואיסט פאלו אלטו יתרמו סכומים דומים לפרויקט, כאשר הסכום של פייסבוק יכסה רק חלק משטח הקמפוס שלה, בעוד משלמי המסים יתקצבו את שאר הפרויקט. והם ממש לא מרוצים מכך. לפי NPR, באסיפות שעוסקות בפרויקט דורשים תושבי העיר לדעת למה חלקה של פייסבוק לא גדול יותר, במיוחד מכיוון שפתיחת המטה של החברה גרמה לעלייה במחירי הנדל"ן ולעומסי תנועה בסביבתם. "הם יותר קרובים למים מאתנו", אמרה אחת התושבות.
ראש העיר רומרו ציין עוד שפרויקטים מסוג זה צפויים להגדיל את ערך נכסי הנדל"ן של חברות כמו פייסבוק, צידוק נוסף להשתתפות משמעותית שלהן בפרויקט. "כולנו חייבים לתרום. ואנחנו צריכים למצוא דרך שבה תאגידים, שמרוויחים מיליארדי דולרים, תורמים באופן משמעותי כי עצם הפרנסה שלהם מאויימת", אמר.
מדובר בבעיה שגם ערים גדולים ומבוססות, כמו סן פרנסיסקו ומיאמי, מתקשות להתמודד אתה. סן פרנסיסקו צריכה 5 מיליארד דולר כדי להגן רק על חלק מהאזורים בעיר שסמוכים למים, מיאמי 4 מיליארד דולר. פרויקטים כמו הנפקת אגרות חוב סיפקו רק כמה מאות מיליוני דולרים, וגם הן פונות עתה לחברות פרטיות בבקשה לסייע בתקציבים.
פרופ' לובל הוסיף שהאחריות של החברות רחבה יותר מהשתתפות בהגנה על הקמפוסים שלהן: "יש להן עובדים שמגיעים מכל האזור. וכדי להגן על כוח העבודה שלהן, הן חייבות להשקיע. יש להן הרבה כסף לעשות את זה בקנה מידה גדול הרבה יותר".
גוגל מוכנה להשתתף, אבל בתנאי
דרומית למטה פייסבוק, בסאניוויל, גוגל מתעדת להרחיב את הקמפוס הקיים שלה לאורך חוף המפרץ, אזור שעלול להיות מוצף כולו במים בתוך עשורים. העלות של סוללה חדשה (ללא הסוללה הקיימת האזור כבר היה מוצף, אך היא לא מספקת לטווח הארוך) מוערכת ב-2 מיליארד דולר, ובעירייה מתלבטים עתה האם לאפשר פרויקטי נדל"ן חדשים באזור לפני השלמת הסוללה.
על מנת לקדם את הרחבת הקמפוס שלה, גוגל הסכימה להשתתף במימון הפרויקט, אם עסקים אחרים באזור יתרמו גם הם. במקביל, החברה ובעלי נכסים נוספים באזור שוקלים לממן הקמת סוללה פרטית משלהם, כדי לספק הגנה מוקדם יותר מאשר הפרויקט הממשלי. סוללה זו, כמובן, תגן רק על הפארק העסקי שבו ממוקמת גוגל, ולא על כלל אזורי המגורים והמחייה שבסכנת הצפה.
משבר האקלים מזמן לנו, לצערנו, אתגרים שונים ומגוונים ומציב לנו דילמות כלכליות, מוסריות, אישיות ואחרות שלא ניתן לפתור בקלות. חברות טכנולוגיה, בהקשר זה, רוצות ליהנות מכל העולמות: לשלם מסים נמוכים עד אפסיים על רווחי העתק שלהן, להגדיל את הרווחים האלו, בין השאר בזכות משבר האקלים, להקים קמפוסים מפוארים ויקרים באזורים נחשבים אך מסוכנים, ולבסוף להשתתף כמה שפחות, ישירות או בעקיפין, ביצירת התשתיות שיאפשרו להגן על הקמפוסים האלו מנזקי משבר האקלים.
זה לא צריך לעבוד ככה. הן לא יכולות להרוויח ממשבר האקלים, להחביא את הרווחים הללו במקלטי מס, ולא לשלם את החשבון כשהוא מוגש לפתחן. זו גם בעיה שלהן, הן חייבות להיות חלק מהפתרון.
תגובה אחת לכתיבת תגובה