ביקורת מצד משפטנים: "ניסוח חוקה אינו יכול להתנהל כמו"מ פרלמנטרי כוחני"

"הליך ניסוח חוקתי אינו יכול להתנהל כמשא ומתן פרלמנטרי רגיל וכמקח כוחני בין קבוצות רוב ומיעוט פורום", כך טוען פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה בנייר עמדה שהוא עומד לפרסם היום (ד'). הפורום מונה כ-140 מומחי משפט ואת המסמך כתבו ד״ר רונית לוין-שנור מאוניברסיטת רייכמן וד״ר אורי אהרונסון מאוניברסיטת בר-אילן.

המסמך מתייחס לשיחות בית הנשיא (שמתנהלות במלון ולדורף אסטוריה) בין נציגי הקואליציה ונציגי חלק מהאופוזיציה. "קיום משא ומתן ללא שעוגנה עצירת החקיקה באופן מחייב מאפשר לממשלה להוסיף ולקדם חקיקה ככל שתחפוץ – ולכך אין להסכים. יש בכך כדי לפגוע בסימטריות של המשא ומתן שצריך להתנהל ללא כל איום". הפורום טוען שמשא ומתן כזה לוקה בשני פגמים. ראשית, הוא מתקיים תחת איום של חקיקה שעדיין מונחת כאקדח על השולחן באופן שאינו מעגן משפטית את השהיית החקיקה. שנית, הוא מתקיים "באופן חסוי, ללא שקיפות, ללא ייצוגיות הולמת למגוון הקולות באופוזיציה (ובפרט לציבור הערבי), ומבלי שהעקרונות עליהם הדיון נסמך, מטרותיו, סדר היום, תוכנית העבודה, ומגבלות הדיון ידועים ברבים".

הרציונל לאופן החסוי של הדיונים מנומק בשמירת המסגרת והקטנת הסיכון לפירוק השיחות במידה ותינתן להן פומביות. כמו שאמר מישהו – שיחות השלום במדריד התפוצצו בגלל שהיו פומביים, תהליך אוסלו הצליח בגלל החשאיות. ובכל זאת יש הבדל, כי כאן לא מדובר על משא ומתן פוליטי שמתקיים בין אויבים. כאן המטרה אמורה להיות משותפת – כינון דמוקרטיה איתנה יותר מזו שנכנסנו אליה בתחילת האירוע. לכן, נכתב במסמך "הליך ניסוח חוקתי אינו יכול להתנהל כמשא ומתן פרלמנטרי רגיל וכמקח כוחני בין קבוצות רוב ומיעוט. עליו להתבצע בהתאם לכללי דיון ייחודיים, שאף אחד מהם אינו מתקיים במשא ומתן המתנהל כיום: ייצוגיות, שקיפות ופומביות, שיתוף הציבור, משא ומתן סימטרי, כוללניות וגיבושה של הסכמה רחבה".

כפי שפורסם, הנושאים שעלו על השולחן בשיחות בית הנשיא הם כרגע מעמדם של חוקי היסוד והליך חקיקתם, מודל הביקורת השיפוטית, הליכי בחירת שופטים ועצמאות הייעוץ המשפטי. "הדיווחים השונים המגיעים מבית הנשיא אודות הרפורמה החוקתית", נכתב במסמך, "מקבלים אופי של משא ומתן בין סיעות המייצגות אינטרסים פוליטיים מידיים, ולא דיון עקרוני על מבנה הדמוקרטיה הישראלית, אף שזו אמנם מונחת על הכף".

עולה מהמסמך שהמרצים והמרצות לא סומכים על נציגי האופוזיציה שיידעו ו/או יוכלו לייצג נאמנה את האינטרס הדמוקרטי במיוחד במשא ומתן חשאי שהלחץ להגיע בו לפשרה גדול ועלול לפגוע בליבת ההסדרים שיכוננו את הדמוקרטיה הישראלית מכאן והלאה. "אנו סבורים", מסכמים המרצים והמרצות, "כי 'משא ומתן' המתנהל בבית הנשיא בתנאים אלה אינו ראוי, וכי לא ראוי שיימשך בלא שיינקטו צעדים כמפורט להלן", ואלה הם:

ייצוגיות – יש להבטיח השתתפות וייצוג הולם של נציגי כל הקבוצות והקהילות במדינה.

שקיפות ופומביות – יש להבטיח כי ההליך מתקיים באופן שקוף ופומבי.

שיתוף הציבור – כדי שתושג הסכמה חוקתית מיטבית ובעלת לגיטימציה מירבית יש לאפשר לציבור לבחון את ההסכמות המושגות, לבטא את עמדותיו ביחס אליהן.

משא ומתן סימטרי – הליך ניסוח חוקתי אינו יכול להתנהל כמשא ומתן פרלמנטרי רגיל וכמקח כוחני בין קבוצות רוב ומיעוט. עליו לשקף שאיפה משותפת של כל המשתתפים המייצגים את הציבור בכללותו להשגת הסדר חוקתי מאוזן והראוי ביותר עבור הכלל.

כוללניות – מעצם טיבו משא ומתן חוקתי עוסק במכלול של היבטים חוקתיים ומשטריים. פיצולו של המשא ומתן תוך השארת הכוח בידי הממשלה להוסיף ולשנות רכיבים מסוימים בשיטה בהמשך פוגם באיכותו של ההליך ובאמינות של התוצר המתקבל ממנו.

קיומה של הסכמה רחבה – כל הסדר חוקתי, וקל וחומר הסדר חוקתי כוללני העוסק ביסודות המשטר נדרש להתקבל בהסכמה רחבה של חלקי החברה ובפרט המיעוטים בקרבה. יש לכן לעמוד על כך שתוקפו של כל הסדר שיושג יותנה בקיומה של הסכמה רחבה סביבו.