מדוע יש כל כך מעט נשים בצמרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל?

תחת הכותרת "הפירמידה המשפטית: נשים בעולם המשפט - חזון אל מול מציאות מאתגרת" נערך החודש מפגש פסגה בו השתתפו כמה מעורכות הדין המובילות בישראל ונציגות מצד הצמרת המשפטית במדינה. המפגש נערך ביוזמת פורום המשפטניות של שדולת הנשים בישראל מתוך מטרה לפעול לתיקון העיוות הקיים במקצוע עריכת הדין, במגזר הפרטי, שעל אף היותו שוויוני ברמה המגדרית בנקודות הפתיחה, הרי שככל שעולים במעלה הפירמידה, במיוחד בצמרת המשרדים המובילים ישנו רוב מובהק של עורכי דין גברים. "יש מעט נשים שמחזיקות במשרות בכירות מאד הנמצאות בראש משרדי עורכי דין בישראל, במיוחד בתחום המסחרי" אומרת עו"ד ברוריה לקנר, "אחת המטרות המרכזיות של הכנס הייתה להציף את הבעיות, להבין את המגמות, ולמצוא דרכים להתמודד עם חוסר השוויון הקיים בין גברים ונשים, בצמרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל"

הנתונים לא משקרים

ואכן, חוסר השוויון זועק. לפי נתוני דן אנד ברדסטריט אחוז השותפות הממוצע מסך כלל השותפים ב-25 המשרדים המובילים הגיע השנה לשיא של עשור עם 33%. כלומר, נשים עדיין נמצאות בתת ייצוג מובהק בתפקידי ההנהלה הבכירים במשרדים המובילים. העיוות המספרי בא לידי ביטוי בתחומים כמו ליטיגציה מסחרית שבו 90% מהשותפים הינם גברים, בדיני נזיקין ורשלנות רפואית שבו 81% מהשותפים הינם גברים, משפט פלילי שבו 80% מהשותפים הינם גברים, ותחום הצווארון הלבן שבו 76% מהשותפים הינם גברים. נתונים דומים ניתן למצוא גם בתחום שוק ההון והנדל"ן. לעומת זאת, בתחום דיני עבודה (50% מהשותפות הן נשים) ודיני משפחה וירושה (57% משותפות הן נשים) ישנו ייצוג נשי בולט, "בכניסה לשערי עולם המשפט, עוד בהיותם סטודנטים וסטודנטיות, החלוקה היא ש 50% מעורכי הדין החדשים הינן נשים, ו – 50% הינם גברים, אולם ככל שבוחנים את איוש תפקידי ההנהלה הבכירים והשותפים אנחנו רואים שיש פחות נשים בצמרת. ב - 25 המשרדים הגדולים כשליש מסך כלל השותפים היו שותפות, עליה בהשוואה לשנת 2011 אז רק רבע מהשותפים היו שותפות, אבל זה אומר שכיום עדיין שני שליש מהשותפים במשרדי עורכי הדין הגדולים הינם גברים, למרות שבכל הקשור לכישורים ויכולות, אין סיבה שתמונת המציאות תהיה לא שוויונית", מסבירה אפרת שגב, סמנ"כלית דאטה ואנליזה בחברת דן אנד ברדסטריט שלקחה חלק בפורום והשתתפה בפאנל המרכזי של האירוע, "במהלך בחינת הנתונים לגבי ייצוג נשים בעולם עריכת הדין גילינו תופעה מעניינת הקשורה לעולם הצווארון הלבן. רבות מהשותפות במשרדים מגיעות מהמגזר הציבורי. הסיבה לכך היא שבמגזר הציבורי יש דגשים לשוויון מגזרי במכרזים ושמים דגש על קריטריונים של שוויון באחוזי גברים ונשים בתפקידים מסוימים, כולל תפקידים בכירים. בנוסף, במגזר הציבורי ישנם תנאים נוחים יותר עבור הורים, כך שהם יכולים לשלב עבודה וקריירה, וזאת בניגוד למשרדים במגזר העסקי שברבים מהם עובדים מסביב לשעון בשעות מאוחרות. בהינתן מצב שבו נשים עדיין מעורבות יותר בניהול ענייני הבית והילדים, מרגע שמעניקים להן תנאים המאפשרים איזון בין בית ועבודה, אנחנו רואים נסיקה בקריירה של נשים רבות שלאחר מכן פורשות מהשירות הציבורי ומקימות משרדים מובילים בתחומן, או מצטרפות כשותפות בכירות למשרדים קיימים".

שגב מביאה דוגמה נוספת מעולם ההייטק שבו עושים מאמצים רבים כדי להגדיל את כמות הנשים בחברות בכלל, ובתפקידי הנהלה בכירים בפרט. בנוסף, נעשה מאמץ מצד חברות מובילות להשוות את תנאי השכר, ובכלל, לטפח את נושא הגיוון וההכללה הכולל בתוכו שוויון מגדרי, "התחרות על כוח האדם גרמה לחברות ההייטק לחפש פתרונות לגיוון מקורות הגיוס שלהם. הם עשו זאת כדי לנסות להבין איך מגיעים לעוד אוכלוסיות. חברות חושבות איך למצוא עובדים טובים כמו למשל באוכלוסיות בתת ייצוג. וכך, חברות משקיעות כיום מאמצים בקידום נשים לעמדות ניהול על מנת להפוך את החברות לאטרקטיביות עבורן ולגרום לנשים נוספות לרצות להצטרף אל חברות ההייטק. מינוי נשים לתפקידי הנהלה גורם לנשים אחרות לראות אופק. בנוסף, מתוך הבנת המציאות, חברות ההייטק משקיעות במציאת האיזון בהיבט המשמעותי של 'בית ועבודה'. חברות גם מבינות את החשיבות להיתפס כמקום טוב להורים כחלק מהמיתוג שלהם כמקום עבודה נחשק. נכון להיום, למרות הטלטלה שעוברת על ענף ההייטק, הוא עדיין משקיע בעובדים שלו יותר מכל ענף אחר ומעניק תנאים טובים יחסית, שכר גבוה, ומהווה סמן ימני כמעסיק טוב להורים. עולם המשפט הפרטי שכבר אימץ כמה מהאלמנטים המאפיינים את עולם ההייטק כדי למנוע זליגת עורכי דין וטאלנטים לעולם ההייטק, צריך לאמץ את המודלים הללו כדי להביא אליו ולשמר נשים עובדות שיכולות להצעיד קדימה את המשרד".

ברוריה לקנר אפרת שגב | צילום: יפעת יפה

תמונה משקפת מציאות

אחת הסיבות לדיון בכנס סבבה סביב תמונת הסיום המסורתית של פורום Duns 100 לבכירי תחום הליטיגציה המסחרית שבו ניתן היה לצפות בברור עד כמה השליטה הגברית בצמרת המשרדים בתחום בולטת. לאור כך נבנתה תכנית כנס שעסקה בחוסר השוויון הבולט בצמרת המשרדים המסחריים, שהציעה רעיונות שיקדמו פתרונות בשטח אשר יובילו לשוויון המבוקש. הכנס נפתח בראיון "אחת על אחת" בהובלת עו"ד ברוריה לקנר, יו"ר פורום המשפטניות, עם מירב כהן, השרה לשעבר לשוויון חברתי. לאחר השיחה הפתוחה נערך פאנל בנושא - "הפירמידה המשפטית: נשים בעולם המשפט – חזון אל מול מציאות מאתגרת" בהנחיית עו"ד צפנת דרורי, מנכ"לית משרד 'פישר'.

בפאנל השתתפו יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אבי חימי, עו"ד מעיין שניר, עו"ד איל רוזובסקי ממשרד 'מיתר' ואפרת שגב סמנכ"לית דאטה ואנליזה בחברת דן אנד ברדסטריט, "פורום המשפטניות של השדולה הוקם במטרה לתרום לקידום נשים במקצועות המשפט, לקדם ולפתח את השיח המשפטי המגדרי, ליצור רשת של ידע, קשרים וניסיון בתחומי המשפט, המגדר והממשקים ביניהם", מסבירה עו"ד ברוריה לקנר, אחת הנשים היחידות בישראל אשר מובילה משרד בתחום הליטיגציה המסחרית, "את הפאנל פתחנו בשאלה מדוע יש מעט נשים בכירות מאד בראש משרדי עורכי הדין בישראל, במיוחד בתחום הליטיגציה המסחרית, דיברנו על החסמים הקיימים להתקדמות נשים בפירמידה המשפטית. מצאנו שאופן חיוב המשרדים המסחריים את לקוחותיהם בשכר טרחה לפי "שעת עבודה" מעניק יתרון לעורכי דין גברים, שכן גבר יכול לבצע יותר 'חיובי שעות' במשרד, לעומת נשים. הצבענו על המציאות הרווחת, ברב הבתים בישראל, לפיה מטלות הבית והילדים עדיין נופלות על נשים יותר מאשר על גברים, באופן שגורע אותן משולחן העבודה ומצמצם את "שעות החיוב" הפוטנציאליות. במקביל הבחנו שבמשרדים בהם גובים שכר טרחה לפי תפוקות או לפי ניהול תיק, נשים נהנות מייצוג שוויוני מול גברים, גם במשרות הבכירות. בנוסף, במיוחד בכל הקשור לזירה המסחרית, נמצא שמדובר בזירה הנגועה בהטיות מגדריות משום שבעמדות הניהול הבכירות, שם מתקבלות ההחלטות העסקיות המשמעותיות, ישנו רוב גברי מובהק, המהווה חסם לנשים. זה לא סוד שבהנהלות החברות המסחריות הגדולות ובדירקטוריונים שלהם מכהנים בעיקר גברים ואלה ממנים את חבריהם, עורכי דין גברים, לטפל בענייניהם. ליטיגציה מסחרית זו זירה גברית מובהקת. אחת הסיבות לכך, היא הנטוורקינג הגברי שמתחיל בצבא ומשמר ו"מחלק" בין חבריו את הכח ואת ההשפעה גם בהמשך. לגברים יש קהילה טבעית, שמאפשרת להם לגייס לקוחות למשרד וכך לקדם את עצמם במעלה הפירמידה לצמרת המשרד. נשים צריכות להקים רשת חברתית משלהן, שתספק ניסיון, קשרים ותמיכה הדדית. נדרש כאן שינוי רב שכבתי".

לדברי לקנר, הייצוג הנשי הבולט במגזר הציבורי מראה את הפוטנציאל הגבוה הקיים לנשים ואת היכולות המוכחות שלהן, בהינתן תנאים מאפשרים, "דווקא בשירות הציבורי המשפטניות נוסקות לתפקידים בכירים: נשיאות בית משפט עליון, נשיאות בית הדין הארצי לעבודה, נשיאות בתי משפט מחוזי ושלום, פרקליטות מדינה, פרקליטות מחוז, מנהלות אגף בכירות. לעומת זאת, במגזר הפרטי כמעט שאין נשים מובילות בצמרת המשרדים המסחריים. נשים הלכו למגזר הציבורי כי תנאי העבודה שם הם גמישים יותר והמבחן הוא תפוקה ולא "שעות חיוב" ללקוח. מכאן, שהשוויון המגדרי המלא במגזר הפרטי יושג כשיהיה שוויון בגידול הילדים ובהתחייבויות המשפחתיות. כשיהיה ברור מאליו שהנטל הזה מתחלק בין שני הצדדים באופן שווה, יהיה לנשים קל יותר להתקדם גם בצמרת המשרדים, במגזר הפרטי",

ישנן מספר דרכים שניתן דרכן לקדם את השוויון באופן אקטיבי, כאשר לעולם המשפט, כמו גם לפורום עצמו, יש תפקיד ומשמעות בהבאת השינוי המיוחל, גם אם הדבר ייקח עוד זמן, "החזון של פורום המשפטניות", אומרת לקנר, "הוא לקדם את רעיון השוויון הכולל ייצוג שוויוני גם בעמדות הניהול הבכירות. יש לחנך את הבנות מינקות שהן יכולות בדיוק כמו הבנים, לגרום להן להאמין ביכולתן, ובה בעת, לקדם מדיניות שתאפשר להן לממש אותה. בפורום המשפטניות, הקמנו רשת חברתית שתספק ניסיון, קשרים, מֶנְטוֹרִינְג, תמיכה הדדית תוך קידום מדיניות הכוללת יציאה לחופשת לידה לגבר, גמישות בעבודה, שינוי שיטת החיוב השעתי והמרתו לחיוב לפי תפוקה, ומהלכים רבים נוספים, וזאת כדי לשנות את המציאות. אנחנו מנסות להטמיע דרכי פעולה שיטמיעו חשיבה וחתירה לשוויון מגדרי. ייקח זמן עד שנגיע לשוויון מלא, נראה שיעברו דורות עד שנגיע לשם, אבל ככל שנפעל יותר, כך נקדם את הגשמת המטרה", מסבירה לקנר, ומסכמת, "כבר השנה הוכחנו שהנתיב המשפטי הוא כלי עוצמתי מאד בשינוי המציאות. כמנטוריות ומנהיגות המקצועיות של עולם המשפט, הצלחנו השנה בשורה של פעילויות להפוך את ישראל לשוויונית, הוגנת וצודקת יותר, אף אם עוד ארוכה הדרך"

d&b – לדעת להחליט