"אוי ואבוי אם יתרות המט"ח שהיו לנו בפתיחת המלחמה היו כמו ב-2007"

"תקציב 2024 פחות גרוע ממה שחששנו ממנו, אבל פחות טוב ממה שקיווינו. המסגרת של הגירעון סבירה. יש שני דברים שהיה צריך לעשות אחרת- את העלאות המס היה צריך להכניס כבר בשנת 2024, שכן יש חשש האם אכן המיסים יעלו ב-2025. בנוסף הרכב התקציב לא עונה על האתגרים של המשק הישראלי. צריך לקצץ בסעיפים שלא עוזרים לצמיחה, ולחזק את הסעיפים שיעזרו לצמיחה אחרי המלחמה", כך אמר אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, במסגרת שיחה עם גולן פרידנפלד מכלכליסט בכנס כלכלת המחר של כלכליסט בשיתוף בנק ירושלים ו-BDO.

נתוני המאקרו שצפויים בישראל ב-2024 לא יהיו פשוטים. השאלה מה יהיה ב-2025: ריבאונד כמו בקורונה או תרחיש כמו באינתיפאדה של 2002 של התאוששות איטית?

"אנחנו באמצע אירוע ביטחוני הכי משמעותי מאז 1973. צריך לקחת בחשבון גם את מצב הרוח, אנחנו בטראומה, ויש לכך גם השפעות כלכליות. עם זאת המשק הישראלי ב-6 באוקטובר היה שונה לעומת מצבו טרום פתיחת מלחמות קודמות. אנחנו היום כלכלה הרבה יותר חזקה, וזה יאפשר לנו לצמוח טוב יותר אחרי המלחמה.

האבטלה כאן הייתה הכי נמוכה אי פעם, יחס חוב לתוצר של 60%- זה לא סתם מספר. המספר הזה אפשר לממשלה להרחיב את התקציב ולממן את הוצאות המלחמה. לכן חשוב לחזור לנתון של-60%.

בנוסף אנחנו בעודף בחשבון השוטף כבר הרבה זמן, אנחנו עם יתרות מט"ח של 200 מיליארד. אוי ואבוי אם היינו נכנסים למלחמה עם יתרות מט"ח כשם שהיו לנו בשנת 2007 של כמה עשרות מיליארדי דולרים. יתרות המט"ח הגבוהות אפשרו לנו לצאת בתחילת המלחמה עם תכנית מכירת מט"ח, ששידרה יציבות לשווקים".

מה באמת התרחישים שראיתם ב-7 באוקטובר שגרמו לכם לצאת את תכנית למכירת מט"ח וייצוב השווקים?

"בפרוץ האירועים, הנגיד היה בירושלים, אני הייתי במרוקו בועידה של קרן המטבע, וניהלנו דיונים מה המענה שניתן לפתיחת המסחר. אסור היה לשדר פאניקה ולסגור את השווקים. מיד עם פתיחת המסחר יצאנו עם תכנית להתערבות בשוק המט"ח, בסכום של 30 מיליארד דולר, לא היה מודל מאחורי המספר, אלא ידענו שצריך סכום משמעותי שישפיע על השווקים.

כאשר השוק נפתח, ראינו בשעות הלילה בישראל, שהיו כבר שעות המסחר באוסטרליה, איך שער החליפין קופץ ל-4 שקלים, אבל כבר ידענו שנצא עם תכנית לייצוב השווקים, כדי להחזיר את השווקים לשגרה.

יצאנו עם תכנית נזילות לשווקים כדי להרגיע את השוק. נכון שהיו ירידות בשוק, לא ניסינו ללכת נגד המגמה, אבל רצינו לתת ביטחון שבנק ישראל שם, כדי שלא תהיה פאניקה. ואכן, אני חושב שהשוק התנהג בבגרות באירוע הזה".

האירוע המשמעותי שצפוי זה עניין דירוג המדינה, איך צריך להיערך לאירוע של הורדת דירוג?

"אני לא יודע אם תהיה הורדת דירוג, אבל השווקים כבר מתמחרים זאת. כאשר רואים את פרמיית הסיכון של ישראל, אנחנו מתנהלים כאילו הדירוג כאן הוא כבר BBB, ולא AA"

יש לכלכלה שלנו סיכוי להיראות טוב בעשור הקרוב?

"השנה-שנתיים הקרובות יושפעו מהמלחמה. זה תלוי מה אורך המלחמה. בהנחה שהמלחמה לא תתרחב בצפון, המשק יתאושש, ורואים זאת כבר בנתוני כרטיסי אשראי שחזרו פחות או יותר לרמות מלפני המלחמה. עם זאת הייתי נזהר בדבר אחד- יש את מי שאומרים 'אין מה לדאוג, הגירעון יחזור לעודף כמו שהיה אחרי משבר הקורונה'. זה לא המצב- הקורונה הייתה מקרה מיוחד עולמי שכל העולם התאושש ביחד. לא נהיה באותו תרחיש, כי העולם לא באותו מצב כמו בשנת 2021, העולם במצב של צמיחה איטית. אולי לא נהיה במיתון, אבל בודאי לא בצמיחה חדה.

באשר להסתכלות קדימה- המודל העסקי של ישראל ב-20 שנים האחרונות היה מוצלח. המשק עבר מייצוא מוצרים של סחר חוץ, לייצוא שירותים, שזה בעצם ההייטק. ענף ההייטק עזר לכל המשק לצמוח, ועזר לנו לממן את כל הוצאות החינוך והביטחון.

לעומת זאת, כשמסתכלים 20 שנה קדימה, אני פחות אופטימי. כשמשווים הון אנושי של ישראל לעולם, אז נכון ש-20% מההון האנושי שצפוי פה יהיה טוב לעומת הממוצע בעולם, אבל 30% מהעובדים יהיו כישורים פחות טובים לעומת מדינות ה-OECD והם במגמת צמיחה. זה לא רק החברה החרדית. גם במערכת החינוך החילונית אנחנו לא מכשירים מספיק טוב את הילדים שלנו לעולם של המאה ה-21. וגם לגבי 20% שטובים יותר לעומת הממוצע העולמי, הם כ"כ טובים שאין להם בעיה לעבור לחו"ל. החשש הוא שהם לא ימהרו לסרב להצעה כזו בעוד 5 שנים, כמו שהיו מסרבים לפני 5 שנים".

אתה משנת 1987 בבנק ישראל, עשית שורה של תפקידים, מה יהיה התפקיד הבא- הנגיד?

"התפקיד הבא שלי זה שלושת הנכדים שלי, ואני הולך לבלות איתם".