צ'אט GPT וקניין רוחני – הסיכונים ופתרונות מוגבלים

לפני מספר חודשים נכנס לחיינו "צ'אט GPT", הצ'טבוט שפותח על ידי חברת OpenAI והכה גלים ברחבי העולם. הבוט הפתיע רבים ביכולת המרשימה שלו לספק, בלחיצת כפתור, תשובות מקיפות לשאלות ברמות קושי שונות ובמגוון עצום של תחומי ידע, לחלוק עם המשתמשים רעיונות ודרכי פעולה בנושאים שונים, להציע פתרונות יצירתיים לבעיות המועלות בפניו, ואף לייצר טקסטים מותאמים אישית משלל סוגים, לרבות חומרים שיווקיים, מאמרים, תסריטים, שירים, ואפילו הסכמים משפטיים וקוד תוכנה. כל זאת, ברהיטות מפתיעה, אנושית להפליא, ובגישה ידידותית להפליא.

אלא שלצד התגובות הנלהבות, ישנם סיכונים לא מבוטלים הכרוכים בשגשוג בלתי מפוקח של טכנולוגיות בינה מלאכותית מעין זו, בפרט כאשר הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר הרבה יותר מהרגולציה ומיכולתם של עסקים לעבד את הסיכונים הרלוונטיים וליישם אמצעים רלוונטיים לצמצומם. להלן נסקור בקצרה מספר סיכונים משמעותיים מעולמות הקניין הרוחני, העשויים לנבוע משימוש בטכנולוגיה זו:

חשיפת מידע סודי/קנייני – היות והקלט המוזן לצ'אט GPT נקבע לפי שיקול דעתו הבלעדי של המשתמש, משתמשים עלולים לחלוק עם הבוט מידע סודי/קנייני של החברה שבה הם מועסקים. מעבר לסיכונים האינהרנטיים הכרוכים בהעלאת מידע כאמור לשירות ענן (ובעיקרם סיכוני דלף, אבטחת מידע ושימוש לרעה במידע), מאחר ו- OpenAI רשאית מכוח תנאי השירות להשתמש בקלט לשיפור ביצועי השירות (וזאת אלא אם כן המשתמש ביטל אפשרות כאמור), מידע זה עשוי להיות משולב בתוצרים המופקים עבור צדדים שלישיים להם OpenAI מעניקה את השירותים. יצוין כי בשל חשש מקרות אירועים מסוג זה, חברת סמסונג אסרה על עובדיה להשתמש בצ'אט לאחר שמתכנתים שיתפו עמו חלקים מהקוד הקנייני של החברה.

עו"ד אלה טבת ותומר לוי ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן ושות' | צילום: נמרוד קפלוטו

הפרות קניין רוחני – בשל אופי השירות, במקרים רבים לא ברור מהו מקור החומרים עליהם מבוססים תוצרי שירות צ'אט GPT והאם תוצרים אלו הם פרי יצירתו המקורית של ה-"בוט" או כוללים חומרים המוגנים בזכויות קניין רוחני (כגון זכויות יוצרים) של צדדים שלישיים. השאלה האם OpenAi עצמה הפרה זכויות קניין רוחני כאשר השתמשה בחומרים אלה לטובת אימון הבוט, היא שאלה משפטית שנויה במחלוקת, אך מכל מקום, חשוב להיות מודעים לכך שלבעל זכויות הקניין הרוחני עשויה לעמוד טענת הפרה גם כנגד משתמשים שיעשו שימוש בתוצרי השירות באופן המפר את זכויותיו. בעיה זו מחריפה כאשר עסקינן בקוד מחשב, אשר במסגרת הפקתו הבוט עשוי להעתיק קטעי קוד ממקורות הזמינים לציבור (למשל מאגר רכיבי קוד פתוח), וכאשר אין הבחנה ברורה ביחס לאיזה חלקים של הקוד שכלול בתוצר שהופק על ידי הבוט הינם חלקים מקוריים ואילו חלקים כפופים למגבלות ותנאי רישיון של צדדים שלישיים.

בעלות בתוצרים - שאלת הבעלות בקניין רוחני פרי יצירת בינה מלאכותית עדיין אינה מוסדרת בחקיקה, אשר ברוב המקרים מוגבלת להגנה על יוצרים בשר ודם. על אף שבמסגרת תנאי השימוש של שירות OpenAI ,ChatGPT ממחה למשתמש את כל זכויותיה בתוצרים שיופקו עבורו, כלל לא ברור האם היא בכלל מחזיקה בזכויות אלה ורשאית להמחותן. בלאו הכי, יובהר כי OpenAi רשאית, על פי תנאי השימוש בשירות, לשתף תוצרים דומים או זהים עם משתמשים אחרים. לפיכך, קיים קושי משמעותי לקבוע את ייחודיות התוצר ולהגן עליו מפני העתקות והפרות של צדדים שלישיים, דבר העשוי לפגוע בערכו הכלכלי והמסחרי ובעסקיהן של חברות העשות שימוש בתוצרים מסוג זה.

לסיכום, עד שתתגבש, אם בכלל, רגולציה מתאימה ביחס לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מומלץ שחברות יחילו באופן וולונטארי מספר כללים שיאומצו במסגרת מדיניות החברה על מנת לצמצם את החשיפה בשימוש בטכנולוגיה כאמור. למשל, מומלץ להחיל איסור מוחלט על שיתוף מידע סודי/קנייני עם הבוט ללא אישור; לוודא שהעובדים לא מתירים להשתמש בתוכן המוזן על ידם לטובת שיפור השירות; להטמיע כלים אוטומטיים לסריקה וזיהוי של רכיבי "קוד פתוח" הכלולים בתוצרי השירות ולהימנע משילוב תוצרי השירות בקניין הרוחני המהותי של החברה.

מאת עו"ד אלה טבת, שותפה ומנהלת את מחלקת קניין רוחני ופרטיות במשרד עו"ד גולדפרב גרוס זליגמן ושות' ועו"ד תומר לוי, עורך דין במחלקה

d&b – לדעת להחליט