האם המלחמה עלולה להצדיק הפרת התחייבויות חוזיות בענף הנדל"ן?

המלחמה מעלה סוגיות משפטיות רבות בענף הנדל"ן, במיוחד כשמדובר בהתחייבויות חוזיות.

עו"ד קרן כהן בלחרסקי, בעלים של משרד עו"ד קרן כהן בלחרסקי ושות', מסבירה שהבסיס המשפטי נעוץ בטענת סיכול לפי סעיף 18 א' לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) שכבר במלחמות קודמות או בקורונה גרמה לסיכול חוזים רבים.

על מנת שהפרת חוזה תחשב חוקית, נדרש להוכיח תנאים מצטברים - לדוגמה שלא ניתן היה לחזות נסיבות קיצוניות. השאלה האם המלחמה היא מצב שאדם פשוט שחתם על הסכם שכירות יכול היה לחזות מראש, כאשר אפילו בכירי המודיעין ובכירים בדרג המדיני לא צפו? לדבריה, טענת הסיכול מורכבת וקשה להוכחה בפועל.

עוד היא אומרת שהחקיקות המקודמות כיום, כמו חוק דחיית חיובים ב-30 יום למפונים ופצועי מלחמה, או דחייה בהגשת מכרזים או תשלום שוברים ברמ"י – הן חקיקות מינוריות שלא מספקות פתרון יעיל.

איזו חקיקה כן יכולה לספק וודאות? בלחרסקי מצפה שתינתן חקיקה בכל הקשור לעיכובי מסירת דירות חדשות. כיום יזם נדרש לשלם בגין איחור רכיב עונשי, מעבר לדמי שכירות מלאים. לדעתה נכון למחוקק להגדיר תקופה מסוימת של לחימה, במהלכה ניתן לוותר על אותו פיצוי עונשי, מהלך שיוריד לחץ מהמעורבים.

לגבי כל אותם יזמים שעם פרוץ המלחמה הוציאו מכתבים המתריעים כי לא יוכלו לספק את הדירות בתאריך אליו התחייבו – במקרים אלו מומלץ לכנס את בעלי הדירות, להסביר להם את הסיטואציה, ולנסות לשכנעם לוותר על רכיב עונשי על מנת לא להזיק ליזמים, כי רק בתקשורת רציפה ונכונה מול בעלי הדירות אפשר למלא את הוואקום שיצרה המלחמה. במקביל, אפשר לקדם תהליכים אחרים כמו למשל תהליכי היתר, מאחר והוועדות עדיין מתכנסות בימים אלו.

בלחרסקי מציינת מצבים נוספים בהם אתם עלולים להימצא בהפרת חוזה ומציעה פתרונות פרקטיים לטובת כל הצדדים.אז כל מה כמעט פספסתם ואיזה מזל שלא: הפתרונות שיכולים לחסוך לכם המון זמן וכסף, בכתבה המלאה.

לפרטים נוספים>>