דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות | צילום: יריב כץ
מנכ"ל רשות החדשנות מתריע: "ישראל בתחתית רשימת ה-OECD בהשקעה ממשלתית במחקר ופיתוח"
לדברי דרור בין, שהשתתף בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, שוק ההייטק הישראלי מתמודד בימים אלה עם לא פחות מארבע סערות בו בזמן. אפשר לשרוד אותן, אבל זה דורש מימון. "זה בדיוק הזמן שבו צריך להגדיל את התקציבים ואת ההשקעות גם בתשתיות"
"ישראל נמצאת היום בתחתית הרשימה ב-OECD בהשקעה במחקר ופיתוח אזרחי", אמר דרור בין, מנכ“ל רשות החדשנות, בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית שהתקיים בבית הספר טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. "אנחנו נמצאים בסוג של סערה שמלכדת ארבע סערות שונות. הראשונה היא הסערה הגלובלית שמביאה ירידה בהשקעות, עלייה באינפלציה ועלייה בריבית, והשנייה היא המשבר הפוליטי בישראל, אבל אני רוצה לדבר דווקא על סערות 3 ו-4.
"הסערה השלישית היא שהמצב של ההייטק הישראלי השתנה. לפני 15-10 שנים חדשנות טכנולוגית התקיימה בעיקר בארה"ב ובישראל. בעשור האחרון קרה משהו דרמטי: כל הכלכלות המפותחות הבינו שחדשנות טכנולוגית היא המפתח לכלכלת העתיד, כולן באו ולמדו את הנס הישראלי, העתיקו ושכללו אותו, והיום אנחנו נמצאים במצב של תחרות. כולם מתחרים על הון ועל יזמים שבוחרים היום איפה להקים את המיזם שלהם ואיפה הם יקבלו את התנאים הטובים ביותר מבחינתם.
"אנשים עוברים היום בין מדינות ועובדים איפה שנראה להם. יש גם תחרות על ידע מחקרי ואקדמי: איפה הוא יתמסחר ואיפה הוא יבוא לידי ביטוי. כל זה הועצם בשנתיים האחרונות. אנחנו רואים עליית מדרגה במשהו שאני קורא לו מרוץ חימוש טכנולוגי. מדינות העולם, ובהן סין ומדינות אירופה, עושות דאבל דאון על ההשקעות במחקר ופיתוח טכנולוגי. כולן מבינות שזה המפתח לעתיד וכולן משקיעות בזה.
"בישראל אנחנו נמצאים במצב מאוד ייחודי. אמנם ישראל היא המקום שבו משקיעים הכי הרבה במחקר ופיתוח כאחוז מהתמ״ג, מעל 5.5%, אבל 10% בלבד מגיעים מממשלת ישראל. רוב הכסף הוא כסף פרטי, ואנחנו היום בתחתית הרשימה ב-OECD בהשקעה במחקר ופיתוח אזרחי. אנחנו נמצאים פה בנקודת סיכון".
הסערה הרביעית, לדברי בין, היא "שינוי מבני בהייטק". "ראינו ב-15-10 השנים האחרונות פרצי חדשנות מטורפים שתודלקו על ידי האינטרנט, המובייל והסושיאל. כשאנחנו מסתכלים קדימה, בשנת 2050 הולכים להיות על פני כדור הארץ כ-10 מיליארד תושבים, ובהם מעל 2 מיליארד מעל גיל 65, ויותר מחצי מיליארד מעל גיל 80, ואתה שואל את עצמך איך הולכים לתת שירותי בריאות לאנשים האלה בצורה קוסט-אפקטיבית? איך אתה הולך להזין את האנשים? איך אנחנו הולכים לנוע ממקום למקום? איך הולכים להוריד פליטה של גזי חממה? הביקושים ופריצות הדרך בטכנולוגיה הם בדיוק במקומות האלה.
"עכשיו, כשמסתכלים לאן ההון סיכון הפרטי הולך בהייטק הישראלי - למשל מתוך נתוני שנת 2022 שהיו מבחינה אבסולוטית מצוינים - רואים ש-75% מהכסף הלכו לעולמות הקלאסיים של ההייטק הישראלי: הפינטק והסייבר והתוכנות הארגוניות. אפשר להסתכל על זה בשתי צורות: 25% הלכו למקומות אחרים וההייטק מתחיל להתגוון, אבל עדיין רוב הכסף הפרטי הולך לשם.
"אתמול בערב הציג פה נגיד בנק ישראל את התמונה של השקעות רשות החדשנות, ואנחנו רואים ממש תמונת ראי. 90% מהכסף שלנו מושקעים במקומות בהם השוק הפרטי ממעט להשקיע או לא משקיע בכלל, ואני מאוד גאה על התמונה הזאת, ולכן בקונטקסט כזה לקצץ את תקציב הרשות במקום להגדיל אותו זו טעות. בהקשר מרוץ חימוש טכנולוגי עולמי, יש תחרות בין האבים, צורך לגוון את ההייטק הישראלי. זה בדיוק הזמן שבו צריך להגדיל את התקציבים ואת ההשקעות גם בתשתיות".
ובכל זאת, בין ביקש לסיים בנימה אופטימית, אותה הוא שואב משילוב אפשרי של אוכלוסיות נוספות בשוק ההייטק הישראלי. "אני מסתובב בכל הארץ ורואה שכל העולמות של בריאות, אנרגיה, חקלאות ומזון לא יקרו בהכרח בתל אביב, ולא בהכרח עם גברים יהודים חילונים", הוא אמר. "אם אתה רוצה לפתח אגרו-טק, אתה עושה את זה דווקא בפריפריה. אם אתה רוצה משהו שקשור לביולוגיה, תמצא נוכחות מאוד גבוהה של נשים וערבים. זו הזדמנות אדירה לגוון את ההייטק, גם במובן התחומי וגם במובן הדמוגרפי. זה רגע מכונן שאם נפעל בו נכון, אפשר לעשות דברים מדהימים. יש דברים נהדרים שקורים, יש פה מיזמים פורצי דרך בכל העולמות החדשים שהזכרתי, ואנחנו חייבים לוודא שיש את ההשקעות הנכונות גם מהצד של הממשלה וגם מהצד של השוק הפרטי".