נפט מעל לכל: קודם פלט הבטחות ירוקות, כעת יפלוט פחמן

פרויקט נפט אמריקאי שנוי במחלוקת מאיים על היכולת של ארצות הברית לעמוד ביעדי האקלים המוצהרים שלה. למרות ההצהרות הרבות של הנשיא ג'ו ביידן על כוונתו להוביל את המאבק העולמי במשבר האקלים, השבוע אישר הממשל האמריקאי לקדם פרויקט קידוח נפט נוסף באלסקה, שמומחי סביבה מעריכים אותו כ"פצצת פחמן", שתייצר פי שניים פליטות יותר ממה שמיזמי אנרגיה מתחדשת יחסכו בארצות הברית עד 2030. וכמובן – הקידוח הזה יפגע בחיות הבר המתגוררות באזור הרגיש מבחינה סביבתית.

מתחת לקרקע של שמורת הנפט הלאומית באלסקה, המשתרעת על 23 מיליון דונם, שוכן פוטנציאל הפקה של כ־180 אלף חביות נפט ביום, כלומר כ־576 מיליון חביות נפט במשך 30 שנה, ולפוטנציאל הכלכלי הזה לוטשות עיניים חברות הדלקים זה שנים ארוכות.

את אישור הקידוח הזה סיפק הנשיא הקודם דונלד טרמפ ב־24 השעות האחרונות לכהונתו, למרות ההתנגדויות הרמות שנשמעו מצד ארגוני סביבה ותחזיות האקלים הקודרות. כשביידן התיישב על כס הנשיאות ב־2020 הוא בלם את ההחלטה, ובתקופת מועמדותו לנשיאות אף הבטיח ש"לא יהיו יותר קידוחים על אדמות פדרליות, נקודה". אך כעת ההצהרה הזאת נותרה בעיקר הבטחת בחירות.

לאחר בחינה שערך הממשל בנושא בחודשים האחרונים, שכללה סקר סביבתי, ובדיקה משפטית של האפשרות לבטל את הפרויקט, הוחלט ביום שני השבוע לאפשר את פרויקט ווילו של חברת קונוקו פיליפס (ConocoPhillips) לקידוח נפט במדרון הצפוני באלסקה, שיכלול קידוחי נפט וגז בשלושה אתרים במשך עשורים מרובים. בסך הכל הפרויקט צפוי לייצר כ־260 מיליון טון של גזי חממה לאורך חייו, מקביל ליצירת כ־70 תחנות כוח פחמיות גדולות חדשות.

הלשכה לניהול קרקעות של משרד הפנים בארה"ב הסבירה כי האישור "מאוזן" שכן הוא מאפשר לקונקו פיליפס להשתמש בחוזי החכירה הוותיקים שלה באזור הארקטי, תוך הגבלת הקידוח לשלושה אתרים, ולא לחמישה כפי שהחברה דרשה, כלומר החברה תוכל להפיק כ־70% מכמות הנפט שהיא ציפתה לה.

האישור פורסם במקביל להצהרת משרד הפנים כי הוא עומד לאסור כל קידוח עתידי של נפט וגז באוקיינוס הארקטי בארה"ב, ולהגן על מיליוני דונם באלסקה, שקהילות ילידיות מתגוררות בה.

"כאוס אקלימי"

ביום שישי אמר סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור ל"גרדיאן" כי פרויקטים מסוג זה הם "חסרי אחריות באופן פזיז" וכי התרתם תגרום ל"כאוס אקלימי". אלסקה נמצאת בחזית משבר האקלים, הנגרם משריפת דלקים מאובנים. קהילות באזור, המוקפות היום בקידוחי נפט וגז, סובלות מאיכות אוויר ומים ירודה, הידללות של מקורות המזון בשל הסתמכות על כלכלה ימית ושירותי בריאות ירודים. ראש עיריית נויקסוט, רוזמרי אהטואנגארואק, שקהילתה כוללת כ־525 איש והיא הקרובה ביותר לאזור המועד לפיתוח – מתנגדת להחלטה וכינתה את הפרויקט "אסון אקלים שמחכה לקרות", וישפיע לרעה על פרנסתם ובריאותם של חברי הקהילה. מנגד, דחפו בשנה האחרונה סנאטורים רפובליקנים מאלסקה ונציג הקונגרס הדמוקרטי של המדינה את קידום הקידוחים. לדבריהם, הפרויקט יחזק את כלכלת המדינה ויספק פרנסה לקהילות המקומיות באלסקה.

לפי הערכות הממשל האמריקאי, הפרויקט יפיק מספיק נפט כדי לשחרר 9.2 מיליון טון פחמן בשנה, שווה ערך להוספת 2 מיליון מכוניות מונעות בדלק לכבישים. הפרויקט עורר התקוממות ציבורית: כמיליון מכתבים נשלחו לבית הלבן במחאה על הפרויקט, עצומה נגד הפרויקט שעליה חתמו 3 מיליון איש, קמפיינים ברשתות חברתיות שזכו לכ־200 מיליון צפיות.

"סמכויות הנשיאות של ביידן מאפשרות לו לדחות את כל פרויקטי דלק המאובנים החדשים, ולהכריז על מצב חירום אקלימי שיבטיח את הישרדות הקהילות שלנו והכוכב שלנו", מסרה קואליציית "אנשים נגד דלקי מאובנים", המאגדת כ־1,200 ארגוני סביבה. "במקום זאת הוא בוחר להשמין את ארנקיהם של מנכ"לי חברות הנפט על ידי הרחבת תשתית שתדחק אותנו לכאוס האקלימי. האישור לקידוחים הוא הכחשת מדע האקלים. עלינו להפסיק את הרחבת קידוחי דלק המאובנים אם אנו מתכוונים להימנע מהרס אקלים בלתי הפיך. אישור קידוח נפט חדש כה מסיבי חותם את עתידנו".

פעילי הסביבה צפויים לערער על הפרויקט בבית המשפט, ולטעון כי אף שמדובר בפרויקט הנמצא על המדף לאורך שנים ארוכות, לממשל ביידן הסמכות וההכרח להגן על משאבים באדמות הציבוריות של אלסקה, ולנקוט צעדים להפחתת פליטות האחראיות למשבר האקלים.

ממשל ביידן ההתחייב לצמצם את פליטות גזי החממה בארה"ב בכמחצית עד סוף העשור. כל אישור של פרויקט לקידוח נפט או גז מהווה מקלות בגלגלי ההליך ומעמיד בסיכון את הצלחתו. לפני כשנתיים סוכנות האנרגיה הבינלאומית הצהירה שאם העולם רוצה להגביל את עליית הטמפרטורות העולמיות למתחת ל־1.5 מעלות צלזיוס ובכך לממש את ההתחייבויות האקלימיות, שום קידוח נפט או גז חדש לא יוכל לצאת לדרך.

פלישת רוסיה לאוקראינה הובילה גם את ביידן להחליש את הרטוריקה האקלימית לטובת ריסון מחירי האנרגיה הגואים. בשנה שעברה קרא ביידן להגברת תפוקת הנפט העולמית כדי לשחרר את העולם מהתלות בדלקים בהפקת רוסיה ולהפחית את המחירים לצרכנים. בהוראתו אף אישר הבית הלבן לשחרר מיליוני חביות ממאגר הנפט האסטרטגי כדי לצנן את המחירים לצרכן.

"צליפת שוט של מזג אוויר"

פחם, נפט וגז הם התורמים העיקריים למשבר האקלים. בעת הפקתם ושריפתם הם משחררים כמויות גדולות של גזי חממה, ואלו מצטברים באטמוספרה ומובילים להתחממות כדור הארץ ולשינויי אקלים קיצוניים. לכן מדענים ברחבי העולם מדגישים כי צמצום משמעותי של השימוש בדלקים הללו הוא קריטי לבלימת ההידרדרות האקלימית.

מאז העידן הטרום־תעשייתי התחמם כדור הארץ ב־1.1 מעלות צלזיוס, והוא עוד יוסיף להתחמם בשל הצטברות גזי החממה באטמוספרה. לצרוך בלימת ההתחממות עד מעלה וחצי - סף הנחשב לבטוח עבור המשך תפקודן של המערכות עליהן נסמכת החברה האנושית - על מדינות העולם להפחית את פליטות גזי החממה בכמחצית עד סוף העשור ולאפסן עד אמצע המאה.

מחקר חדש שפורסם השבוע בכתב העת Nature Water, המבוסס על ניתוח לוויינים, חושף את השלכות שינויי האקלים על כדור הארץ כבר בעידן הנוכחי. עוצמת הבצורת והגשמים הקיצוניים עלתה "בחדות" במהלך 20 השנים האחרונות, והובילה לדילול ביבול החקלאי, נזקים לתשתיות ואפילו למשברים הומניטריים.

החוקרים בדקו 1,056 אירועים בין השנים 2021-2002 באמצעות אלגוריתם חדש המזהה היכן האדמה לחה או יבשה הרבה יותר מהרגיל. תנודה דרסטית בין בצורת קיצונית לשיטפונות חסרי תקדים, המכונה "צליפת שוט של מזג אוויר", הופכת נפוצה וגובה מחירים. לפי המחקר, אירועי הקיצון הולכים ומתרבים, בעוד שתשתיות כמו שדות תעופה ומפעלי טיהור שפכים שתוכננו לעמוד באירועים של פעם ב־100 שנה נדרשים לכך לעתים קרובות יותר ובעוצמה רבה יותר.

לפי החוקרים, הנתונים מאשרים שגם התדירות וגם עוצמת הגשמים והבצורת גוברים עקב שריפת דלקים מאובנים ופעילות אנושית אחרת המשחררת גזי חממה לאטמוספרה, שכן עוצמת האירועים גוברת בקצב התחממות כדור הארץ. משמעות הדבר היא שההתחממות הגלובלית המתמשכת תוביל ליותר בצורות וסופות גשמים, שהן גרועות יותר לפי אמצעים רבים - תכופים יותר, חמורים יותר, ארוכים יותר וגדולים יותר.