שני הדו"חות שיחזירו את נזקי ההפיכה המשטרית לקדמת הבמה

שני אירועים בעלי חשיבות גבוהה עבור המשק הישראלי והעומדים בראשו יתרחשו לקראת סוף השבוע: תחילה יתפרסם דו"ח ראשוני של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על כלכלת ישראל, וכמה שעות אחריו יוצג הדו"ח של חברת הדירוג S&P, שיכלול גם התייחסות לתחזית דירוג האשראי של ישראל ולדירוג עצמו.

מדובר בשני אירועים שהשלכותיהם צפויות להיות מרחיקות לכת עבור המשק שנמצא בצומת קריטי: כיוונה של ההפיכה המשטרית אינו ברור והיא בגדר איום מרחף, ואילו השפעותיה כבר חלחלו וגרמו בין היתר לחברת הדירוג מודי'ס להוריד את תחזית הדירוג של ישראל ול־OECD לבטל ברגע האחרון ובלי הסברים את אירוע ההשקה החגיגי של הדו"ח השנתי.

מי שמבין היטב את החשיבות של שני הדו"חות המתקרבים הוא לא אחר מראש הממשלה בנימין נתניהו. אחרי שהתרסק בסקרים בקרב הקהל הישראלי, שכבר אינו רואה בו את המועמד בעל ההתאמה הגבוהה ביותר לראשות הממשלה, מכוון נתניהו את המאמץ התקשורתי שלו כלפי חוץ. התיאוריה שלו, כפי שמסביר מקורב, היא ש"בארץ, רוב האנשים לא ממש מבינים את הרפורמה. אז בטוח שבחו"ל לא מבינים ורק שומעים את ההפחדות על 'ישראל לא דמוקרטית'. את זה הוא מנסה לשבור. זה גם לא נכון בעליל וגם מהווה פגיעה בנראות של ישראל בעולם".

אבל הטענה שהישראלים לא מבינים את הרפורמה נבובה: הייתכן כי ראשי ההייטק, האקדמיה, המשפט, הביטחון והכלכלה, אלו שמובילים את ישראל והפכו אותה לאחת הכלכלות המוצלחות בעולם, לא מבינים? האם נותרו שאלות פתוחות לגבי כוונותיהם של נתניהו ושותפיו בנוגע למטרות ההפיכה אחרי הדברים הברורים שאמר שר המשפטים יריב לוין לערוץ 14, שלפיהם הרפורמה שהציג לא יכולה להתקיים במדינה דמוקרטית?

הבעיה הגדולה של ראש הממשלה כעת היא שהמגישים הבכירים ברשתות הגדולות בעולם כבר לא נופלים לדמגוגיה שלו. כך היה בראיון האחרון שלו ל־CNN מול פריד זקריה, הפרשן הפוליטי של הרשת הבינלאומית, שהבהיר לנתניהו כי פגיעה במערכת המשפט תהפוך את ישראל ללא דמוקרטית, למורת רוחו של נתניהו שנראה נרגז וחסר סבלנות מול הידע שהפגין זקריה.

נתניהו גם משתמש בטיעון נוסף: מכיוון שיש אנשים שלא מבינים את הרפורמה ומוציאים את הכסף מישראל, האנשים החכמים שכן מבינים, משקיעים היום בישראל והם צפויים להרוויח בענק. אלא שההשקעות בישראל לא גדלות ורחוק מכך, וזה גם בגלל השינוי הדרמטי בסביבת הריבית הבינלאומית שבה הכסף התייקר ללא הכר אחרי יותר מעשור של "כסף חינם".

עבור נתניהו העיתוי קריטי: מאז סוף חג הפסח ניכר כי הוא מבקש להסיט את תשומת הלב הציבורית מההפיכה, שהוקפאה "על תנאי", ולהתרכז בנושאים כלכליים־אזרחיים. אלא שגם כאן הוא לא נוחל הצלחה גדולה. לכן הורדת דירוג או תחזית דירוג על ידי S&P, או דו"ח קשה ולא מפרגן של קרן המטבע, יחזירו את הדיון לנזקים שגורמת ממשלתו של נתניהו. הם גם יפגעו בו עוד יותר בסקרים שנערכים, ויחלישו אותו מול האיום הפנימי שמציב מולו שר המשפטים יריב לוין.

מכיוון שלדו"ח של S&P יש השלכות קונקרטיות, עדכון דירוג האשראי של ישראל הקובע את רמת הסיכון של החוב ממשלתי, הוא מרכז יותר עניין. הצוות של S&P, בראשות מקסים ריבניקוב, שכלל כארבעה אנשים, סיים את הביקור בישראל ושב למטה בלונדון כדי לחבר את הדו"ח ולתת דגשים אחרונים. האחראי לקביעת הלו"ז לפגישות עמם היה מנהל החוב באגף החשב הכללי, גיל כהן.

צוותי חברות הדירוג נוהגים להגיע ארצה פעמיים בשנה. ראש הצוות נושא לרוב בתואר ד"ר לכלכלה כאשר עבודה בסוכנות דירוג, לרבות דירוג מדינות, נחשבת לאחד התפקידים הנחשקים עבור כלכלני מאקרו. אותם מדרגים חייבים להיות בקיאים ברמה הגבוהה ביותר בענייני הפנים של אותה מדינה שהם מדרגים. לכן הטענה הנבובה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלפיה אותם כלכלנים אינם מבינים את החברה הישראלית או את הכלכלה הישראלית, נובעת מחוסר הבנה מוחלט ויכולה רק לפגוע במשק הישראלי.

"הם לא באמת חייבים לשאול כל דבר כי הם חשופים לכל התהליכים והם יודעים כל מה שקורה כאן", אמר ל"כלכליסט" פקיד כלכלי בכיר. מי שעקב אחר מסיבת העיתונאים שערכה קתרין מוהלברונר, המדרגת הראשית של ישראל מטעם סוכנות הדירוג מודי'ס, היה יכול להשתכנע ללא עוררין כי היא בקיאה בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה הישראלית הרבה יותר מרוב הישראלים.

הפגישות בישראל של נציגי חברות הדירוג נערכות עם פקידים בכירים לרבות נגיד בנק ישראל ובכירי החטיבות הכלכליות העיקריות (בעיקר חטיבת המחקר), בכירי האוצר, אך גם עם בכירים בשוק ההון לרבות בסקטור הבנקאי, אקדמיה, סקטור עסקי ולעתים הם מבקשים להיפגש גם עם עיתונאים בכירים.

המפגשים נראים די דומה: הגוף או הגורם שנפגש עימם מציג מצגת על כלכלת ישראל בהתאם לנקודת הראות שלו ותוך הדגשת ההיבטים שחשובים לו וצוותי סוכנויות הדירוג שואלים את השאלות. דווקא כיוון השאלות מעניק הרבה מידע לגבי מה שמטריד אותם, במילים פשוטות "לאן נושבת הרוח".

"מתוך השאלות אתה יכול להבין מאיפה הם באים. הדגשים שהיו עם אנשי מודי'ס לפני כמה שבועות היו שונים מאלו של S&P: מודי'ס מלכתחילה באו עם גישה ביקורתית ויותר שלילית. דווקא עם S&P השיחה היתה יותר חיובית במובן הזה שהם פחות הדגישו את הרצון לשמוע את הסיכונים, לעומת מודי'ס שרצו לשמוע בעיקר על הסיכונים והתמקדו בהם", מספר ל"כלכליסט" גורם בכיר שנפגש עימם.

לדבריו, "הגישה של S&P נראתה יותר 'מאוזנת' אם כי בשאלות שהם היפנו הם כן לחצו ורצו לשמוע על תרחישים חלופיים, נקרא להם תרחישי קיצון. כלומר הם רצו להבין מה יכולים להיות הטריגרים לתרחיש קיצון, איזו השתלשלות אירועים עלולה להביא להרעה משמעותית במשק". הוא הוסיף כי "S&P התעניינו גם במדיניות שער החליפין, האם בנק ישראל יתערב או לא. הם רצו לשמוע גם על ענפים מסוכנים במשק לרבות נדל"ן אך כמובן גם שאלו על ההייטק ועל איך הריבית והאווירה העולמית משפיעים עליו. הם שאלו שאלות ברמת הסקטורים: ביקשו פירוט לגבי סחורות ושירותים בנפרד ולגבי חומרה ותוכנה בנפרד".

לא בכדי כתב אתמול מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, ויקטור בהר, כי סביר ש"S&P בניגוד למודי'ס יציינו בדו"ח גם את הסיכונים הכלכליים ואת ההרעה במצב הפיסקלי, ואולי ידגישו פחות את סיכון הרפורמה, לאור המשא ומתן המתנהל". כלומר, הדו"ח של S&P צפוי להיות יותר מוטה־כלכלה גרידא.

האם S&P יילכו בדרכה של מודי'ס ויבצעו אף הם פעולה דירוגית שלילית בדמות הורדת התחזית? ישנם סימנים לכאן ולכאן. "הצוות של S&P דיברו הרבה פחות על ההפיכה המשטרית ונתנו לה משקל הרבה יותר קטן לעומת מודי'ס", טען הבכיר. לדבריו, "ייתכן שזה קשור גם לעיתוי, בעיצומן של ההפגנות והחקיקה. S&P נתנו הרבה פחות דגש על פוליטיקה ועל הנושא הביטחוני". הוא מדגיש כי "מה שכן, נושא הרכב הממשלה שחלקיו נוטים לחיכוך (ימין קיצוני, א.פ.) כן עלה. הם לא התעמקו במיוחד בהפיכה המשטרית אבל כן התעמקו בסיכונים כלפי מטה".

יתרה מזו, אסור לשכוח כי הפרמטרים המאקרו־כלכליים קצרי הטווח של ישראל (צמיחה, אינפלציה, אבטלה, חשבון שוטף, שער חליפין, יחס חוב תוצר וגירעון) נראים במצב טוב: ההשלכות ההרסניות של משטרים אוטוריטרים פופוליסטים הן ארוכות טווח והממשלה הקודמת השאירה את ישראל במצב מצוין כך שיקח זמן להרוס את מה שנבנה כאן במשך 30 שנה.

מנגד, ריבניקוב היה הראשון שהזהיר את ישראל מהחלשה מוסדית בעקבות ההפיכה המשטרית בראיון שהעניק בתחילת ינואר ל"כלכליסט". S&P סיפקו את תחזית הצמיחה הפסימית ביותר באוקטובר האחרון (כ־2% צמיחה) כאשר אז הקונצנזוס היה סביב 3% ומעלה והחשוב ביותר: דירוג האשראי של S&P הוא גבוה בציון אחד (-AA) לעומת עמיתיה (פיץ' על +A ומודי'ס על A1 שזה מקביל ל־+A).

בדומה למודי'ס, תחזית הדירוג של ישראל לפי S&P עומדת כעת על "יציבה". מה שברור כעת הוא כי אם S&P לא תבצע אף פעולה דירוגית לרבות הורדת תחזית לשלילית (אין בכלל צפי להעלאת התחזית), הדבר ייחשב כהצלחה של נתניהו והוא צפוי שוב "לחבק" את אותם ארגונים בינלאומיים שזכו ממנו לכתף קרה אחרי שנהג לסגוד להם בעבר ולהתגאות בכל העלאה שהם ביצעו וגם לקחת עליה קרדיט.

הורדת דירוג שתשווה אותה לדירוג של שאר המתחרות תיחשב לקטסטרופה של ממש. אך מדובר בתרחיש פחות סביר שכן אם היתה כוונה כזו, היה מצופה מ־S&P להוציא "הערת מנפיק" כפי שביצעה מודי'ס ערב החלטתה על הורדת תחזית הדירוג. התרחיש הסביר הוא הורדת תחזית, אך נתניהו עושה את כל המאמצים כדי למנוע תרחיש כזה שיפגע בכלכלת ישראל ובעיקר בו.

לצד זאת, הדו"ח המלווה לעדכון הדירוג הוא קריטי שכן הוא ישפוך הרבה אור לגבי העתיד. אסור לשכוח: סוכנויות הדירוג מנצלות את הסקירות שמתפרסמות באוקטובר ואפריל (או מאי) לבצע פעולה דירוגית אך אין כל חובה להמתין לתאריך פרסום הדו"ח כדי לעשות אחת כזו והן רשאיות לבצע פעולה דירוגית בכל יום בשנה וללא התרעה מוקדמת.

הדו"ח של ה־IMF שונה, מכיוון שכלכלני הקרן לא מבקשים להשיב לשאלה האם לכלכלת ישראל יש יכולת להחזיר חוב אלא מה מצבה של הכלכלה ומה אתגריה ארוכי הטווח.

סוג הבדיקה של הקרן נקרא "Article 4" – ולצורך כך תמיד נשלחים ארבעה כלכלנים בכירים שמגיעים לבחון האם הכלכלה אכן עומדת בקריטריונים מסוימים שמאפשרים לקרן לקיים את יעודה: לפתח מערכת כלכלית־פיננסית בינלאומית יציבה המאפשרת צמיחה ופיתוח כלכלי באמצעות תנועה חופשית של סחורות, שירותים והון (כלכלה פתוחה וליברלית).

לא בכדי קרן המטבע נחשבת לאחד המוסדות שהקימה ארה"ב כדי לקדם את הקפיטליזם בעולם אחרי מלחמת העולם השנייה. השנה עומד בראש המשלחת מיגל סגוביאנו הספרדי, יחד עם פאבלו דרוק (ארגנטינאי) ולוקה מאזונה האיטלקי. הכלכלן הרביעי הוא שאקיל חסן שהיה גם במשלחת הקודמת ולכן יוכל לראות הבדלים משמעותיים בין ינואר 2022 למאי 2023.

מעגל הפגישות שלהם הוא רחב יותר: מעבר לנציגי ממשלה, בנק ישראל, מערכת פיננסית ואקדמיה, הם נועדו גם עם התאחדות התעשיינים ועם ההסתדרות. באופן די חריג הוציאה ההסתדרות הודעה לעיתונות הכוללת את המסרים העיקריים מהפגישה, כאשר יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד תקף בחריפות את ההפיכה המשטרית, ש"החזירה את המדינה אחורה. כחצי שנה שדבר לא מנוהל במדינת ישראל". הוא הדגיש את החשיבות של ההסכמים האחרונים שנחתמו עם הממשלה לרבות הסכם המסגרת.

אחרי 10 ימי ביקור, הצוות מכין דו"ח קצר של 3-4 עמודים, עם התייחסות קצרה המתארת את ההתפתחויות של הפרמטרים המאקרו־כלכליים הבסיסיים – צמיחה, אינפלציה, אבטלה, חשבון שוטף, שער חליפין, יחס חוב תוצר וגירעון – ואיך המדיניות תורמת או לא לשיפור של אותם פרמטרים.

כלכלני הקרן מתייחסים בקצרה גם לאתגרים ארוכי טווח, במקרה של ישראל פיריון נמוך, שילוב של אוכלוסיות שלא משתתפות (חרדים), תחרותיות נמוכה וכו'. צפויה גם מסיבת עיתונאים לקראת סוף השבוע ובתוך חודש המשלחת תגיש את הדו"ח הסופי לרשויות הקרן שצריכות לאשרו ולפרסמו.

"הם בקושי התייסחו, דיברו או שאלו על הרפורמה", מספר גורם שנפגש עימם. לדבריו, "הם התייחסו בעיקר לאתגרים ארוכי טווח: הכשרות מקצועיות, מחסור בכוח אדם בישראל, עתידן של אוכלוסיות ערבים וחרדים בכוח אדם, פריון, ההשקעות במשק, מבנה התחרות בשווקים מסוימים וקיום מונופולים".

לכן גם לגבי דו"ח הקרן יש מקום לפסימיות לנוכח ההזנחה של הממשלה הנוכחית ביחס לאתגרי הטווח הארוך של ישראל.