דווקא הוא: המשרד להגנת הסביבה מעכב חיזוי של נזקי אקלים

האם הממשלה בדרך למסמס את ההחלטה להקים מרכז חישוב אקלימי? ביולי 2022 הוציאה הממשלה לדרך החלטה שהתקבלה ב־2018: הקמה של מרכז חישובים לאומי, שישמש להרצת סימולציות אקלימיות ברזולוציה גבוהה, כמקובל במדינות המערב. הפרויקט נועד לספק לשירות המטאורולוגי תשתית מחשוב שתאפשר לחזות באופן מדעי מדויק שינויי אקלים ובהתאם לכך להיערך למפגעים הסביבתיים העומדים לפתחנו. כיום ההערכות האקלימיות של ישראל מתבססות על מודלים מלפני עשור, שנוגעים לשטחים גדולים מאוד והרזולוציה שלהם גסה.

מימין: עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, ואופיר אקוניס, שר המדע והטכנולוגיה. איפה הכסף? | צילומים: ברוך גרינברג, קובי קואנקס

מרכז החישובים היה אמור לקום עד יוני 2023, אולם מבין כל משרדי הממשלה שהתחייבו למיזם, דווקא משרד הגנת הסביבה ומשרד המדע לא העבירו את כספי התקצוב לשנת 2023. לכן הפרויקט ייצא לדרך באיחור ניכר, ובהיקף פעילות מצומצם.

חיכו ליום האחרון

ההחלטה להקים את מרכז החישובים האקלימי התקבלה לאחר ששישה משרדי ממשלה הסכימו לאגם משאבים ולתקצב את המרכז במשותף בסכום של כ־4 מיליון שקל בשנה בין השנים 2024-2023, כלומר כ־20 מיליון שקל בסך הכל. משרדי המדע, התחבורה והגנת הסביבה התחייבו להעביר כל אחד 900 אלף שקל בשנה, ומשרדי האנרגיה, החקלאות ורשות המים התחייבו להעביר כל אחד 450 אלף שקל בשנה. אלא שהמשרדים שהיו אמורים לדחוף את הפרויקט קדימה, המדע והגנת הסביבה, מסרבים עד כה להעביר את הכסף ל־2023. המשמעות היא שכחצי מהתקציב לא הגיע לשירות המטאורולוגי.

אף שהמשרדים האחרים העבירו את התקציבים אשתקד ללא כל בעיה, במשרדי הגנת הסביבה והמדע מאשימים את משרד האוצר בטענה כי לא העביר להם את הסכום הנדרש. "תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לשנת 2023 צומצם בצורה משמעותית, ולכן טרם הועבר חלקו של המשרד. המשרד פועל מול הגורמים הרלוונטיים בנושא והוא בתיעדוף גבוה לשנת 2024 לביצוע בהקדם האפשרי, בכפוף לתקציב המשרד", נמסר ממשרד המדע. במילים אחרות, משרד המדע מסרב להתחייב כי יעביר תקציב רטרואקטיבית או את התקציב שנדרש ל־2024.

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי ביקשו להעביר את הכסף ביום האחרון של 2023 לאחר עיכובים שנבעו מאי העברת תקציבים למשרד על ידי האוצר, אולם השירות המטאורולוגי סירב לקבלו. יש לציין כי אילו היו מסכימים בשירות המטאורולוגי לקבל את התקציב עם סגירת השנה ללא יכולת להשתמש בו בפועל בלוח זמנים של שעות אחדות – היה הכסף חוזר לקופת האוצר ונותר שם. כך או כך, מאז חלף חודש, והמשרד להגנת הסביבה טרם העביר את התקציב הנדרש לשירות המטאורולוגי.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לכך כי "ההתחייבות להעברת התקציב בהתאם להחלטת הממשלה היא של המשרד להגנת הסביבה מתקציבו, והמשרד ערך במהלך השנה סדר עדיפויות בשימוש בתקציב".

מרכז חישובים אקלימי מסוגל למשל לתת צפי מדויק של עוצמת הגשמים, שעל בסיסו יתוכננו טוב יותר מערכי הניקוז ברחבי הארץ; ולחזות גלי חום ובהתאם לכך את אספקת החשמל שתידרש בעוד כמה עשורים.

במשרד התחבורה (במסגרתו פועל השירות המטאורולוגי) אומרים כי "מדובר בפרויקט ארוך טווח שדורש הרצה של מספר תרחישי מזג אוויר. השירות המטאורולוגי החל את עבודותו בהתאם לתקציב החלקי שהתקבל. במקביל משרדנו פועל מול המשרד להגנת הסביבה ומשרד המדע לשם קבלת תקציב של שנת 2023, וכן את תקציב 2024 במלואו מכל המשרדים".

עוצמת החישוב העומדת כעת לפרויקט בשל התקציב החלקי בלבד היא כמחצית מהמתוכן. בעקבות זאת השירות המטאורולוגי יידרש לקבל החלטה אם להריץ את המודל במשך זמן כפול, להריץ אותו על אזור קטן יותר או להריץ פחות תרחישים. המשמעות היא כמובן פגיעה בתשתית הידע שתעמוד לרשות הממשלה ובפרק הזמן שבו יתקבלו התוצרים. בנוסף לכך השירות המטאורולגי יתקשה להקצות משאבי חישוב למחקרי אקלים עבור האקדמיה, כפי שתוכנן במקור.

"רזולוציה לא טובה"

רק השבוע התוודענו להשפעות המזיקות של החלטות בלתי מבוססות שקיבל המשרד להגנת הסביבה. המשרד השיק את פרויקט מפות הסיכונים, שעלותו עד כה כ־10 מיליון שקל, ומטרתו להציג מידע על איומים כמו הצפות, עומסי חום וסערות קיצוניות באופן נקודתי ברחובות ובערי ישראל. המפות מציגות באופן חלקי וראשוני את הסיכונים כיום, אך תועלתן מוגבלת שכן הן אינן מציגות את המגמות העתידיות באופן שמאפשר לגופי תכנון להבין טוב יותר את הסיכונים העתידיים ולפעול בהתאם.

במשרד להגנת הסביבה הסבירו: "כשיהיו בידי המשרד תחזיות אקלימיות ממרכז החישובים האקלימי הן יעלו באתר והפגיעות תחושב בהתחשב בהן. בשלב זה לא קיימות תחזיות ברזולוציה טובה מספיק".