פרוטקשן הוא טרור: על המדינה לפצות בעלי עסקים שנפגעו

רגע לפני היציאה לפגרת הקיץ אושרה בכנסת הצעת חוק שנועדה להילחם בתופעה הכאובה של גביית דמי החסות ("פרוטקשן"), אותה למרבה הצער מכירים לא מעט בעלי עסקים. לפי החוק החדש, יוגדר עונש מאסר מינימלי של שלוש שנות מאסר על מי שיורשע בביצוע עבירה של גביית דמי חסות שלא כדין ובית המשפט יוכל אף לגזור מאסר של עד תשע שנים על אותן עבירות.

החוק החדש אמנם יחמיר את הענישה ואמור להגביר את ההרתעה, וזה בהחלט צעד בכיוון הנכון – אם כי מעט מדי ומאוחר מידי לאור התפשטותה של התופעה והפיכתה ל"מכת מדינה". עם זאת, החוק אינו עוסק בהשלכות הפרוטקשן או נותן מענה ראוי להפסדים הכלכליים הכבדים שנגרמים לעסקים שאף הובילו עד לכדי סגירת העסק. החוק החדש לבדו אינו מספיק כדי לטפל בתופעה המצערת שהגיעה לממדים בלתי מידתיים; וגם אם ישפיע, יהיה זה רק על הנעשה בעתיד – כאשר העסקים זקוקים לעזרה מיידית כדי לצאת מהסחרור הכלכלי שאליו נקלעו בעל כורחם. לכן, עד שתמוגר התופעה, המדינה צריכה לקחת אחריות ולפצות עסקים שניזוקו מהתופעה של תשלום פרוטקשן.

מדובר במכת מדינה שבמשך שנים רבות עברה מתחת לרדאר התקשורתי והציבורי והלכה והתעצמה עד שהגיעה למימדיה הנוכחיים. אירועי פשיעה ועבריינות כמו גניבות, תשלום דמי חסות, הצתות, התנכלויות, איומים, סחיטות ואף ירי בנשק חי הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום של עסקים רבים בישראל, ומסבים להם נזקים כבדים. המשטרה, מערכת המשפט ויתר הגופים שאמורים לתת מענה לתופעה אינם מצליחים להשתלט עליה. בעלי העסקים כמובן רואים זאת ומתוסכלים מכך, מבינים שלשלטונות אין ממש פתרונות ומביאים אותם להיכנע לסחיטה ולא להסתכן בהגשת תלונה.

חשוב להבין כי לא מדובר בתופעה זניחה. אין כמובן נתונים מסודרים לגבי הסכומים הנגבים בישראל במסגרת גביית דמי החסות, אך ההערכות מדברות על "ענף" שמוציא מהעוסקים השונים כחצי מיליארד דולר בשנה, שסביר להניח שאינו מדווח לרשויות המס ובכלל. בהשוואה לתקציב המדינה זה נשמע אולי סכום לא גבוה, אך כאשר מסתכלים על עסקים קטנים ובינוניים – מדובר בסכומים שיכולים לגרום לסחרור כלכלי עד לכדי קריסה עסקית וכניסה להליכי חדלות פירעון. אין כמעט ענף או מגזר עסקי בישראל שמוגן מפני התופעה; סחיטת דמי חסות נמצאת היום בתחומי המסעדנות, החקלאות, המלונאות, הביגוד וההנעלה, הבנייה, התעשייה, הייצור וכו', כאשר כל עסק משלם לאלו הסוחטים אותו לעיתים סכומי עתק מידי חודש.

אם כך, מה אפשר לעשות? הגיעה השעה שמדינת ישראל לא רק תצהיר כלפי חוץ כי מדובר ב"מכת מדינה" שהעונשים לאותם גובי דמי החסות יהיו כואבים יותר, אם כי תתייחס לכך גם בהיבט הכלכלי שהוא לא פחות מהותי מאותם עסקים שנפגעו, בעיקר כאשר מי שתרם לכך זו גם אוזלת היד של המדינה. יש להבין שתופעת הפרוטקשן גובלת בטרור כלכלי - ולעיתים אף מעבר לכלכלי כאשר נעשה שימוש בנשק חם ופגיעה בגוף או ברכוש של אזרחים תמימים. לכן, עד שהמדינה לא תמגר את התופעה לחלוטין, הצעתי שעסק אשר יוכיח שנפגע וניזוק מתשלום דמי חסות יקבל פיצוי באופן זהה לעסק שנפגע מפעולת טרור. אותה קרן פיצויים של המדינה שאחראית לפצות עסקים ופרטיים עבור נזקים שנגרמו להכנסה ורכוש כתוצאה ממעשי איבה, כולל תקיפות גזעניות או לאומניות ופעולות מלחמה, בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תפצה גם את בעלי העסקים הנפגעים.

ללא פיצוי הולם מצד המדינה ו"כניסתה לאירוע", לא יהיה שינוי אמיתי עבור העסקים הנפגעים בישראל, שחלקם גם כך מתמודדים עם קשיים כלכליים וצריכים להתמודד במקביל גם עם התשלומים המשולמים על ידם כ"דמי חסות" כדי שלכל הפחות עסקם ימשיך לפעול מבלי שיאונה להם כל רע.

עו"ד תמיר קלדרון הוא שותף ומנהל מחלקת צווארון לבן וליטיגציית מיסים במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'