אחרי אי־סדרים בדו"חות, קרדיט סוויס חושף שנה גרועה במיוחד

קרדיט סוויס, אולי הבנק הגדול הבעייתי בעולם, הודיע כי זיהה "חולשות חמורות" בדיווחים הפיננסיים ל־2021־2022 וכי הוא פועל לביצוע תוכנית תיקון. בשנתיים הללו "הבקרה הפנימית של הקבוצה על הדיווחים הכספיים לא הייתה אפקטיבית", נכתב בדו"ח השנתי של קרדיט סוויס, שפורסם היום (ג'). למרות הפגמים הודיע הבנק כי הדו"חות "מציגים בצורה הוגנת מכל הבחינות המהותיות את המצב הפיננסי המאוחד של הקבוצה".

האירועים המדאיגים האחרונים הנקשרים בענק הבנקאות השוויצרי החלו כאשר רשות ני"ע האמריקאית פנתה אליו בסדרת שאלות הנוגעות לדיווח תזרים המזומנים. קרדיט סוויס, בצעד חריג, דחה את פרסומי הדו"חות השנתיים מיום חמישי האחרון. את השאלות שצפו, העיכוב בפרסום התוצאות הפיננסיות והממצאים יוצאי הדופן כינה "עניין טכני".

"עיכבנו את הדו"חות כדי להתמודד עם השאלות שעלו מרשות ני"ע", כך לפי המנכ"ל אולריך קרנר, שאמר את הדברים אתמול בראיון לסוכנות בלומברג. "הכרנו בחולשה המהותית בנושא ואנו מתייחסים לכך ברצינות". על צניחת המניה אמר: "איש לא מרוצה מההתפתחויות במחיר המניה, אבל אנחנו עושים כל שביכולתנו, יש לנו תוכנית רחבת היקף, ובעלי המניות שלנו מודעים לכך". עוד ציין קרנר, כי על רקע קריסת SVB זוהתה בימים האחרונים כניסת כספים לקרדיט סוויס.

בה בעת, הדו"חות ציירו תמונה קודרת. ב־2022 צנחו הכנסות קרדיט סוויס ב־34%, פיקדונות בשווי 111 מיליארד פרנק שוויצרי ברחו, ונרשם הפסד עתק של 7.2 מיליארד פרנק. בעקבות הביצועים הירודים, יו"ר הבנק אקסל ליהמן, כמו גם שאר המנהלים הבכירים, לא יקבלו בונוס עבור 2022, כאשר עבור ליהמן מדובר על אובדן הטבה בשווי 1.7 מיליון פרנק. זו השנה המלאה הראשונה שלו בתפקיד, והגרועה ביותר בתולדות הבנק מאז המשבר הפיננסי של 2008, אז רשם הפסד של 8.2 מיליארד פרנק שוויצרי.

בעקבות הדו"חות צנחה מניית הבנק לשפל כל הזמנים ונסחרה היום תמורת 2.2 פרנק, לאחר שצנחה בשנה החולפת ב־66.7%. לפי פרסומי הבנק, היקף שיא של כספים — כ־100 מיליארד פרנק — זלג ממנו בשבועיים הראשונים של אוקטובר. חטיבת העושר לבדה ספגה ב־2022 פידיונות עתק שחתכו את היקף הנכסים המנוהלים ב־30%, ואילו בחטיבת בנקאות ההשקעות נפלו הרווחים ב־54%.

קרדיט סוויס הוא אחד מ־13 המלווים האירופיים הנמצאים ברשימת הבנקים הגלובליים החשובים למערכת. משיכות העתק והודעת הבנק באוקטובר כי אחת או יותר מחטיבותיו הפרה את דרישות הנזילות בשל המשיכות הגדולות, הביאו גורמים בתעשייה להעריך כי המוסד הפיננסי הוותיק סובל ממשבר מימון. באותה עת אמר קרנר במזכר לעובדים: "אני סומך על כך שאינכם מבלבלים בין ביצועי המניה היומיומיים שלנו לבסיס ההון החזק ומצב הנזילות של הבנק". זמן לא רב אחר כך פרסם הבנק נתונים על זליגת הכספים בציינו כי "בשבועיים הראשונים של אוקטובר 2022, בעקבות סיקור שלילי בעיתונות ובמדיה החברתית על סמך שמועות מוטעות, קרדיט סוויס חווה רמה משמעותית של יציאת נכסים מנוהלים".

בקרדיט סוויס אולי מכנים זאת סיקור שלילי, אך ייתכן ופשוט מדובר בסיקור מסחרר של שרשרת שערוריות. אלה כוללות, בין השאר, תשלום של 234 מיליון דולר כדי ליישב תיק הונאת מס בצרפת, קנס בגובה 475 מיליון דולר על שערוריית שחיתות שכללה את תעשיית דיג הטונה של מוזמביק והכניסה את המדינה למשבר חובות, כמו גם התחייבות של הבנק למחוק חוב של 200 מיליון דולר שנחשב "נגוע בשחיתות".

שערוריות נוספות כללו קנס בגובה 2 מיליון דולר על הלבנת כספים הקשורה לסחר בקוקאין ולמאפיה הבולגרית (הבנק מכחיש כל קשר) וביקורת ציבורית בעקבות תחקיר עיתונאי לפיו שירת לקוחות המעורבים בעינויים, סחר בבני אדם, הלבנת הון, שחיתות, סמים ופשעים חמורים אחרים, במשך עשרות שנים.

בנוסף, הבנק ספג הפסד בגובה 5.5 מיליארד דולר בעקבות קריסת הפמילי אופיס Archgos — ההפסד הבודד הגדול ביותר בוול סטריט שנקשר לנפילתו של עסק אחד. לכך התווספו תשלום של 680 מיליון דולר בתביעה אזרחית על חלקו במשבר הסאב־פריים, מחיקת 450 מיליון דולר מהשקעה בחברת ניהול הנכסים יורק קפיטל, חשיפה לפיה הבנק ביצע מעקבים לא חוקיים אחר עובדיו וסגירת ארבע קרנות השקעה בהפסד של 140 מיליון דולר עם קריסת חברת הפינטק גרינסיל. קרדיט סוויס סיפק את המימון העיקרי לעסקי רישום החשבוניות המפוקפקים שלו.

אין זה פלא שהחברה דיווחה על הוצאות משפטיות מפעימות בגובה כ־1.4 מיליארד דולר ב־2022 - השנה השלישית ברציפות שבה רשם הוצאות משפטיות גבוהות מ־1.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, ב־2019 הסתכמה הוצאה זו ב־427 מיליון דולר.

"קרדיט סוויס החדש בהחלט יהיה רווחי מ־2024 ואילך", בישר קרנר בראיון לבלומברג עוד בדצמבר. קרנר מונה לתפקיד ביולי האחרון והוא המנכ"ל השלישי של הבנק בחמש השנים האחרונות. "אנחנו לא רוצים להפריז בהבטחה ולקיים פחות, אנחנו רוצים לעשות זאת הפוך", הדגיש. הדברים הללו נאמרו במקביל להודעת ליהמן בראיון ל"פייננשל טיימס", כי מגמת זליגת המזומנים "התהפכה חלקית". בראיון לבלומברג יום אחר כך ציין כי הזרימה "נעצרה", ולמחרת זינקה המניה ב־9%.

גם השתלשלות האירועים הזו הטילה צל על קרדיט סוויס. בחודש פברואר האחרון חשפה סוכנות רויטרס, כי הרשות השוויצרית לפיקוח על השוק הפיננסי ((Finma החלה לחקור, האם כאשר בישר ליהמן על עצירת הזליגה, הוא ידע כי לקוחות עדיין מושכים כספים. החשדות שהביאו לפתיחת החקירה צפו בעקבות הודעת הבנק כי 85% מזליגת הכספים ברבעון הרביעי אירעו באוקטובר ונובמבר, מה שהביא למסקנה כי כ־15% התרחשו בדצמבר.

עוד לפני פרסום "השמועות המוטעות", כביכול, לגבי משבר מימוני, פרסם הבנק תוכנית נרחבת לחיזוק בסיס ההון ופעילותו. זו כללה שתי הנפקות, אחת פרטית להגדלת האחזקה של הבנק הלאומי הסעודי (SNB), והנפקה נוספת לבעלי המניות הקיימים. באותה עת הוצגה גם תוכנית אסטרטגית משודרגת, השלישית במספר בשנים האחרונות. זו כללה התמקדות בחטיבת ניהול הסיכונים עבור לקוחות עשירים, צמצום פעילות בנקאות ההשקעות וקיצוץ עלויות של 15%, בין השאר על ידי פיטורי 9,000 מתוך 50 אלף עובדי הבנק. כל זאת בשאיפה לרשום רווח ב־2024 אחרי שנתיים הפסדיות.

המהלכים לא סייעו להרגעת הרוחות, ולפחות משקיע אחד בולט התייאש. דיוויד הרו, שהחזיק בעבר 10% ממניות הבנק, הודיע החודש כי חיסל את כל אחזקותיו, בין השאר בשל זליגת המזומנים האדירה שהטילה צל, לדבריו, על עתיד המוסד הפיננסי.