מרימים את המוזיאון: מתחברים לקהל הצעיר

מוזיאון תל אביב מקיים בשנים האחרונות שיתופי פעולה מסקרנים שחורגים מגבולות הפעילות השוטפת עם מוסדות תרבות מובילים מחוץ למיינסטרים כמו “התדר” ומועדון “לבונטין 7”. ללילה אחד פושט המוזיאון את תדמיתו המעונבת וחוקי המשחק משתנים. בחודש שעבר חגג מועדון לבונטין יום הולדת באירוע "לילה לא שקט" שהשתלט על חללי המוזיאון עם מוזיקת אינדי למשך לילה שלם. "החוויה היתה מדהימה", אומר אסיף צחר, מייסד המועדון. "המוזיאון הוא מקום קסום ומאוד מיוחד עם כל העושר האמנותי והתרבותי שבתוכו. הוא ענק עם מלא חללים שלחלקם אנחנו אפילו לא מודעים. השתמשנו כמובן בשני האולמות הגדולים, אבל גם במבואת הכניסה היפהפייה עם הרמפות והעלייה לגלריות, באולם הקולנוע, גינת הפסלים המקסימה, במבואה של אסיה ובגלריות שם עשינו הופעות אקוסטיות קטנות. החוויה היתה מיוחדת גם לקהל שהסתובב במקום וגם לנו. זו הזדמנות נהדרת לשלב בין אמנות פלסטית למוזיקה ולהביא עוד קהל צעיר למוזיאון".

"זה משהו שקורה בכל העולם, המוזיאונים רוצים למשוך אליהם קהלים נוספים ולהתרחב לקהל צעיר יותר, וערב כזה מזמין אליו אנשים שרוצים לרקוד, לשתות, לשמוע מוזיקה, לבקר בגלריות בשעת לילה ולהאזין לשיחות", אומר נדב ברנע, מעצב תאורה, אמן רב־תחומי ומי שמנהל אמנותית את "ניצוצות" שיתקיים ב־29.9 במוזיאון בהפקת ToMix. הערב יעסוק בהשראה אמנותית ויכלול מפגשים עם יוצרים, בהם הבמאי ארי פולמן שידבר על תהליכי יצירה ואנימציה, אתגר קרת וגלעד כהנא בפרפורמנס משותף, שיחה בין היוצרות דנה מודן וטליה לביא, הצצה לסטודיו של מעצב האופנה ויוי בלאיש, ומופע של ערן צור עם טקסטים של משוררות.

"המוזיאון הוא היכל המוזות והיכל ההשראה", מסביר ברנע את הקונספט, "נראה לנו נכון להיכנס למוזיאון דרך הפרספקטיבה של המוזה. זה לא לבוא לראות הופעה או שיחה רגילה, אלא משהו מעבר, סוג של הצצה".

"מוזיאון תל אביב עוד מראשיתו בבית דיזנגוף לא היה רק מוזיאון לאמנות אלא מרכז תרבות", אומרת האוצרת הראשית מירה לפידות. "זה המשיך במשכן הנוכחי עם הקונצרטים וההופעות באודיטוריומים והקולנוע. זה לא סתם השכרת אולם. במובן הזה המוטיבציה אינה כלכלית אלא מחשבה על מקום שפעיל כל הזמן ואם מישהו מגיע לקונצרט, הוא יכול לראות גם את האמנות בחללים הציבוריים ותערוכות פתוחות. התרגלנו לחשוב שלמוזיאון לקונצרטים ולתיאטרון מגיע קהל מבוגר, וכשקורה משהו כמו התדר או לבונטין זה נראה שונה, אבל זו הרחבה של אותו הדבר, רק עם התאמה לקהלים בגילאים אחרים וטעמים תרבותיים אחרים. אנחנו היינו רוצים להיות במצב שאנחנו פונים לכמה שיותר קהלים ולא גילניים בשום צורה. באירועים האלה מסקרן לראות מה יוצרים שפועלים בשדות אחרים ויש להם קהלים שונים, עושים כשהם נכנסים למוזיאון. אף אחד לא משלה את עצמו שמזה אדם ילך ויעשה מינוי או יהפוך לחובב אמנות, אבל גם זה קורה".

אתם לא חוששים שעם כל המסה של האנשים היצירות יושחתו?

"אנחנו חוששים מאוד ועושים מאמצים גדולים למזער סיכונים ונערכים בהתאם אבל זה לא פשוט".

וכבר היו נזקים?

"בני־טיפול".