נתוני החברה החרדית: עלייה בשיעור התעסוקה וירידה בעוני

שיעור התעסוקה של גברים ונשים חרדיות שברו השנה שיאים. שיעור התעסוקה של גברים חרדים (גילאי העבודה העיקריים - 64-25) הגיע בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה ל-55%. מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז 1995. זאת לאחר שבין השנים 2021-2015 הוא דשדש סביב ה-50% וב-2022 עלה ל-53%. עם זאת, עדיין לא ברור כיצד ישפיע הרבעון הרביעי של השנה, שכמעט כולו עבר במלחמה, על התוצאה הסופית. כך עולה משנתון החברה החרדית לשנת 2023 של המכון הישראלי לדמוקרטיה שעורכים ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, המתפרסם היום (ראשון)

שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות העובדות בגילאי העבודה העיקריים חצה לראשונה את רף ה-80% והגיע ל-81%, כמעט כמו נשים יהודיות לא חרדיות (83%). העלייה בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות מביאה לשיפור ברמת החיים. בשנים 2021-2015 חלה ירידה בתחולת העוני בקרב משפחות חרדיות - מ־39% ל־34%. אבל זה עדיין יותר מכפול מתחולת העוני בקרב יהודים לא חרדים שעומדת על 15%.

עוד עולה מהנתונים כי בין השנים 2015 ל־2021 נרשמה עלייה של 19% בהכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי מ־12,600 שקל ל-15,000 שקל. זאת מול עלייה מתונה יותר של 5% אצל האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית. עם זאת, ההכנסה של משק בית חרדי עדיין מהווה שני שלישים בלבד מההכנסה למשק בית יהודי לא חרדי (22 אלף שקל). זאת, למרות שבמשקי הבית החרדים יש הרבה יותר נפשות.

העלייה בהכנסה הממוצעת למשק בית חרדי נרשמה למרות שההכנסה הממוצעת לגבר חרדי צנחה מ-76% מההכנסה הממוצעת של גברים יהודים לא חרדים בשנת 2003 ל-50% בשנת 2021. היא עמדה ב-2021 על 9,700 שקל לעומת 19,300 שקל בקרב גברים יהודים לא־חרדים. הנשים החרדיות השתכרו באותה שנה 67% מההכנסה הממוצעת של נשים יהודיות לא־חרדיות. סיבה מרכזית כנראה לירידה בשכר הממוצע לגבר חרדי היא שככל שיש יותר עובדים חדשים בשכר התחלתי הדבר מוריד את ממוצע השכר. סיבות נוספות הן כישורי עבודה נמוכים ומספר שעות עבודה נמוך.

במקביל, מספר תלמידי הישיבות ואברכי ה"כולל" החרדים הגיע ל-156 אלף. אחרי שנה (2021) שבה הואט הגידול במספר בחורי הישיבות והאברכים ל-2.5%, בשנת 2022 שבסופה שבו המפלגות החרדיות לקואליציה הוא גדל שוב ב-4.1%. אחת השאלות שמעלים נתוני השנתון היא איך עולה מספר האברכים במקביל לעלייה במספר האנשים העובדים - שני נתונים שלכאורה אמורים לקזז אחד את השני. מלאך סבור שהדבר מעיד על תופעה מתרחבת של אברכים העובדים חלקית.

ל־81% מהאברכים (אברך – תלמיד ישיבה נשוי) יש פטור משירות בצה"ל. מנתון זה אפשר ללמוד שהמשך הלימודים בכולל אינו רק חלופה לשירות הצבאי אלא גם תוצאה משולבת של מוטיבציות דתיות, תרבותיות וחברתיות. 54% מהאברכים הם מעל גיל 31 (58 אלף במספרים מוחלטים), מה שאומר שהמדינה ממשיכה לממן אותם באמצעות קצבאות והטבות רבות ושונות לאורך תקופה ממושכת מאוד.

ההוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה — מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות — עומדת בממוצע על כ-40% מההוצאה של משקי הבית הלא־חרדים (1,550 שקל לעומת 3,850 שקל). חשוב לזכור שהחישוב לפי משק בית מטעה במידה מסוימת בשל המשפחות הגדולות. חישוב לנפש היה מניב פערים גדולים בהרבה.