עיריית תל אביב מקשה על מכירת בית רומנו

ערב מכירת בית רומנו המיתולוגי בדרום תל אביב, ועדת השימור של העירייה בוחנת אמצעים למנוע את הסבתו לבניין דירות, אף שהתב”ע מאפשרת למבנה ייעוד מגורים.

חברת נכסים ובניין (73%) וחמישה שותפים פרטיים העמידו למכירה את המבנה בדרך יפו 9, ויום שני הקרוב הוא המועד האחרון להגשת הצעות. אלא ש”לכלכליסט” נודע כי בעקבות כוונת המכירה התכנסה לדיון ועדת השימור של עיריית תל אביב בניסיון למנוע את הסבתו למגורים.

למהלך כזה משמעויות כלכליות ניכרות, שכן מ”ר מגורים יקר בהרבה ממ”ר למסחר, ודיוני העירייה בנושא הזה מכניסים כעת אי ודאות ומקשים על עסקת המכירה.

המוכרת נכסים ובניין מציגה את הנכס כמיועד למגורים, מה שמעלה את ערכו, אולם העירייה מבקשת לבחון את שימור האופי המסחרי ואת המשך פעילותם של עסקי הבילוי הרבים שנפתחו במקום בשנים האחרונות. אסף הראל, חבר מועצת העיר וחבר בוועדת השימור, מבהיר שהמהלך המקודם כעת נוגע לייעודי הקרקע.

”פגיעה בשווי הנכס”

האדריכל ד”ר ירמי הופמן, ראש מחלקת שימור במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב, מספר שהדיון בבית רומנו הגיע לוועדת השימור העירונית בעקבות פנייה של חבר מועצת העיר אסף הראל: “בעקבות פרסום מכירת הנכס התעורר דיון ציבורי בעיתונות וברשתות החברתיות. הדיון הזה ביטא חשש של הציבור מאובדן מקום שהוא סוג של מרכז תרבות. מה שאנחנו אנשי השימור מגדירים כ’מורשת לא מוחשית’.

“ועדת השימור דנה בסוגיות האלה ומתלבטת. השאלות שעלו בדיון הן עד כמה הרשות יכולה לשמור על פעילויות כאלה. יש קונפליקטים בין מחשבה על שימור המבנה, או שהפתרון יהיה הגדרה של שימושים מסוימים שיתאימו לבניין כחלק מהיתר הבנייה. כמו כן צריך לזכור שפתיחת פארק המסילה והצלחתו מאוד מחדדות את חשיבות השימור המרקמי של המבנים לאורך הפארק”.

בית רומנו. אסף הראל: “התעורר דיון ציבורי שביטא חשש מאובדן מקום שהוא סוג של מרכז תרבות" | צילום: יובל חן

הופמן דוחה את הטענות בנוגע לעיתוי הדיון: “צריך להבהיר שהעירייה לא עוסקת במכירות. זה לא בתחום השיקולים שלנו. הנושא עלה מסיבה כזו או אחרת לדיון ציבורי. חשוב להבין שמסמך המדיניות לאזור כבר קיים. מאחר שיש פה צרכים שונים ומנוגדים, אנחנו זהירים”.

נכסים ובניין ושותפיה שכרו את שירותיו של האדריכל גידי בר אוריין, וניסו לקדם פרויקט של תוספת מגורים למבנה הקיים. שמאי המקרקעין אריה קמיל, שליווה את היוזמה, טוען שהמהלך שהעירייה מקדמת בעייתי מבחינת היתכנות: “שימור התעשיות המסורתיות בעייתי מאוד. התשתיות לא מאפשרות יותר את זה. הרי אין אפשרות לחנות ליד המבנים האלה, המשאיות לא רוצות להיכנס לעיר”.

לדבריו, אם המהלך של העירייה יתממש, יהיה זה אובדן משמעותי ליזמים: “השווי של מסחר בקומות או מלאכות נמוך מאשר מגורים. אם מחיר של מ”ר מגורים עומד על 70,000 שקל, כמו במגדלים, אז תעשייה ומסחר שווים בערך חצי”. עוד אמר כי הדירות שייבנו מעל בית רומנו, אם ישומר במתכונתו הנוכחית, לא יהיו דירות יוקרה: “זה לא יהיה כמו במגדל מגורים. מסחר שפעיל ועובד גם בלילה מפריע למגורים. ועדיין, יהיו אנשים שיהיו מוכנים לשלם כסף טוב כדי לגור באזור זה”.

נציג של אחד היזמים ששוקלים להגיש הצעה לרכישת הנכס אמר ל”כלכליסט”: “חוסר הוודאות שיוצרת עיריית תל אביב ערב הגשת הצעות למכרז גורמת לפגיעה משמעותית בשווי הנכס, כאשר מרכיב אי הוודאות לעניין יכולת ניצול הזכויות והבנייה לפי השימושים המאושרים גדל. משך ביצוע הפרויקט גדל משמעותית בגלל היכולת לקבלת מימון, שנפגעת מאוד במצב זה”.

בית רומנו נבנה בשנת 1947 על שטח של שלושה דונם בדרך המובילה מתל אביב ליפו, לצד מסילת הרכבת הטורקית. הבניין, שתוכנן על ידי האדריכלים מ.הורמן וי.אינציגר, מתנשא לגובה של ארבע קומות, וכולל חצר פנימית מוארכת. במשך שנים רבות המבנה היה מזוהה עם המסחר בטקסטיל, אולם בעשר השנים האחרונות נכנסו אליו עסקי בילוי והוא שינה בהדרגה את אופיו. עם העסקים הפועלים במקום ניתן לציין את “התדר” ומסעדת רומנו של אייל שני.

”הגוש הגבוה”

החזון התכנוני של בית רומנו מוגדר במסמך המדיניות למרחב המסילה, שהוכן כמסמך משלים לתוכנית המתאר, ואושר על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחודש נובמבר 2020.

בית רומנו הוא חלק ממה שמוגדר במסמך כ”גוש הגבוה”, אולם היחס אליו שונה וגם די עמום: “בגוש הגבוה תתאפשר תוספת קומות עד 7 קומות; תוספת זכויות תאפשר את חידושו של בית רומנו; חוץ ממגדל נחושתן הקיים יהיו שני מבנים נוספים הכוללים מגדל”.