במגזר הערבי הבינו את מגבלות הכוח

האספה הכללית של ועד ראשי הרשויות הערביות אתמול בנצרת הסתיימה בהחלטה לדחות את השבתת הרשויות ומערכת החינוך הערבית. ההחלטה הזו מעידה על הבנה כואבת של מגבלות הכוח. בקואליציה הנוכחית איש אינו סופר את המגזר הערבי. לכן, שביתה כללית היא כמעט הנשק היחיד שיש לחברה הערבית והנפגעים העיקריים של מהלך זה יהיו הציבור הערבי עצמו.

בשבוע האחרון הממשלה פיזרה שורה ארוכה של הבטחות לתקציבים ולמלחמה בפשע המאורגן, חלקן מעורפלות מאוד. לפיכך, נראה היה לפני הישיבה אתמול שהנטייה היא לתת לממשלה – עוינת ככל שתהיה – הזדמנות לממש את הבטחותיה. את התמיכה בדחיית השביתה הוביל יו"ר הוועד וראש המועצה המקומית ערערה מודר יונס.

בישיבה היו גם שתמכו בדרישה לשבות החל מה־3 בספטמבר ללא הגבלת זמן, ביניהם ראש עיריית טמרה סוהיל דיאב, שרק שלשום היו יריות של עבריינים לעבר ביתו, לצד ראש המועצה האזורית אלקסום סלאמה אל אטרש. אחרי כל כך הרבה אלימות נגד אזרחים בכלל ונגד הרשויות המקומיות בפרט, אפשר להבין את מי שחושבים שחייבים לעשות צעד מרחיק לכת.

הבעיה היא שגם בוועד ראשי הרשויות הערביות מבינים שייקח זמן ליישם את כל דרישותיהם וקשה לשבות כל כך הרבה זמן.

ביום שלישי בחרה ועדת איתור בראשות מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי לפרויקטור לטיפול בפשיעה בחברה הערבית את איש הפרקליטות רואי כחלון, שנחשב מומחה בפשיעה כלכלית ובין היתר טיפל בתיקי אולמרט ובפרשיות שחיתות במערכת הביטחון.

מבחינת אנשי המגזר הערבי, השאלה הגדולה היא אילו סמכויות יהיו לו והאם יוכל להניע את המשרד לביטחון לאומי בראשות איתמר בן גביר לפעולה. כיוון שזה ייקח חודשים סביר שההתנגשויות הבאות יהיו על העברת התקציבים.

בראשית השבוע הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הפשרת 200 מיליון שקל (מיליארד בחישוב חמש שנתי), שהרשויות הערביות מקבלות כפיצוי על הקיפוח שלהן בנוסחת מענקי האיזון, אחרי שעצר את העברתם בטענה שאלו מגיעים לפשיעה המאורגנת במגזר. סמוטריץ' התנה את העברת הכספים בכך שיועברו עם אמצעי פיקוח נוספים. אלא שהכסף הזה משמש להוצאות שוטפות של הרשויות, כמו שכר, וממילא לא ברור איך לטענת סמוטריץ' הוא מגיע לפשע המאורגן וגם לא ברור איזה אמצעי פיקוח נוספים הוא רוצה להנהיג.

הרשויות הערביות לא יסכימו לפיקוח מיוחד שיתייחס רק אליהן וספק אם מרכז השלטון המקומי יסכים להוספת פיקוח על כל הרשויות, כך שפוטנציאל הפיצוץ בין הצדדים ברור, וכנראה יתממש בתוך כשבועיים.

יש תחום אחד שבו כולם, כולל ראשי הרשויות הערביות, מסכימים – צריך להגביר את הפיקוח על התקציב של 670 מיליון שקל למטרות פיתוח ברשויות המקומיות. פיתוח מחייב מכרזים לקבלנים, שהם התחום החשוף ביותר לפעילות של הפשע המאורגן.

העניין הוא שמדברים על הוספת פיקוח כבר מימי שרת הפנים הקודמת איילת שקד, אך מתווה טרם גובש. ראשי הרשויות עדיין מחכים למסמך שיסביר איך בדיוק הפיקוח יתבצע. סביר שהממשלה תשאף לפתרונות של ביצוע המכרזים באמצעות גורמים מחוץ לרשות המקומית, פתרון שראשי הרשויות יתקשו לאשר.

פגישה מאוד חיובית מבחינת ראשי המגזר הערבי היתה ביום שלישי עם שר החינוך יואב קיש, שבשבוע האחרון החל לפעול קצת באיחור למנוע את השביתות במערכת, זו של המורים בתיכונים וזו בחברה הערבית. קיש נענה לכל הדרישות שלהם, הצנועות יחסית, שעסקו בעיקר בהסרת חסמים. מדובר באישור מיידי של בקשות לבניית 260 כיתות, העברת כל התקציבים המיועדים השנה לחינוך הערבי במסגרת תוכנית החומש 550 בהיקף של 200 מיליון שקל והסכמה שהנושא השנתי בחינוך הערבי לא יהיה לכידות אלא המאבק בפשיעה.

יום גורלי במלחמה בפשע המאורגן בחברה הערבית יהיה ביום הבחירות לרשויות המקומיות בסוף אוקטובר. האינטרס שמשותף לכל הצדדים הוא חסימת מועמדים שנתמכים על ידי הפשע המאורגן. רק זה חסר – שמשפחות הפשע יכנסו לרשויות. במאבק הזה אפילו השב"כ יהיה מעורב מתוקף תפקידו להגן על "סדרי המשטר הדמוקרטי".

אלא שכרגע הממשלה עושה הכל כדי להבהיר למועמדים אפשריים שלצד ההתמודדות עם הפשע המאורגן מצד אחד יהיה עליהם להתמודד גם עם ממשלה עוינת מצד שני. וזה כנראה לא יעזור להשיג את המועמדים המוכשרים וההגונים ביותר.