עדיף כישלון מפואר: למה ארגונים חייבים ללמוד להיכשל?

מייסד אמזון, ג'ף בזוס, כתב ב-2015 לבעלי המניות כי "כישלון והמצאה הם תאומים בלתי נפרדים. כדי להמציא צריך להתנסות, ואם יודעים מראש שזה יעבוד - זה לא ניסוי". בעולם שבו אנו חיים כיום, הניסיון לחזות ולשלוט הוא משחק אבוד. השבוע השתתפתי בדיון בארגון גדול שעסק בשאלה: מה עדיף - לעלות לאוויר עם מוצר רחוק ממושלם, או לחכות לתוצר המשופר עם כל הפיצ'רים שחלמנו עליהם בתחילת הדרך?

בסביבה העסקית המורכבת של ימינו, שבה דברים משתנים ללא הרף, מהירות הביצוע חשובה הרבה יותר מביצוע מושלם. בזמן שאנחנו מנסים לשכלל פתרון או מוצר מסוים, ייתכן שהמצב כבר השתנה - מה שהופך את המוצר או הפתרון שלנו ללא רלוונטיים. צריך להפוך אותו ל"טוב מספיק" - להשיק אותו ולשפר אותו שוב ושוב על סמך משוב מהשוק.

אדיסון לא התייאש

יש דוגמאות רבות של ממציאים וחוקרים שנכשלו פעמים רבות לפני שהשיגו הצלחה ושינו את מהלך ההיסטוריה. אחד המפורסמים שבהם הוא תומס אדיסון. נדרשו 1,000 ניסיונות לא מוצלחים עד שיצר את הנורה הראשונה. לדברי אדיסון, "רבים מהכישלונות של החיים הם אנשים שלא הבינו עד כמה הם קרובים להצלחה כשהתייאשו". הוא לא ויתר והמשיך להתמיד וללמוד, פורץ שביל בהמצאות משנות חיים וסלל את הדרך לאחרים.

כישלון שימושי

בסביבה שאינה יציבה, כישלונות חייבים להיות נפוצים יותר מהצלחות. עם זאת, אם תשאלו מנהלים בארגונים עד כמה, בסולם של 10-1, הארגונים שלהם לומדים מכישלון - לעתים קרובות תקבלו "2 או אולי 3", בתגובה. ארגונים כאלה מפספסים הזדמנות גדולה: כישלון עשוי להיות בלתי נמנע, אך אם הוא מנוהל היטב, הוא יכול להיות שימושי מאוד. מידה מסוימת של כישלון יכולה לעזור לארגון לשמור על אפשרויות פתוחות, לגלות מה לא עובד, ליצור את התנאים למשוך משאבים ותשומת לב, לפנות מקום למנהיגים חדשים ולפתח אינטואיציה ומיומנות.

כישלון מהיר הוא העיקרון של התנסות ולמידה חופשית, תוך ניסיון להגיע לתוצאה הרצויה. על ידי איתור מהיר של הכשלים - ניתן לזרז למידה ולייעל פתרונות באופן מיידי כדי להגיע ליעד המבוקש.

ככל שניתן יהיה לבדוק פתרון מוקדם יותר, כך ניתן לשפר אותו מוקדם יותר. חדשנות אינה נובעת מכישלון מהיר ואז ויתור - היא מגיעה ממוטיבציה בלתי פוסקת להמשיך לנסות, לנסות שוב וללמוד ממה שלא עבד בפעם הראשונה, השנייה או אפילו העשירית.

לולאה מתמדת של למידה

המטרה האמיתית של עקרונות הכישלון המהיר היא לא להיכשל מהר ולעתים קרובות ככל האפשר, אלא להיות איטרטיבי. כשמתנסים ומתחדשים, עלינו להיות פתוחים לכישלונות. זה מה שאנחנו עושים אחרי הכישלונות, בתהליך האיטרטיבי. למידה מתמדת שווה שיפור מתמיד.

במתודולוגיה Agile, מהירות הביצוע חשובה יותר מביצוע מושלם. בסביבה העסקית המורכבת של ימינו, הפתרון הראשון שמספק ערך הוא לרוב הטוב ביותר, לפחות בתור התחלה. משם תוכלו להתרחב וללמוד מהמסע עד כה. הסיכון לכישלון לעולם לא אמור למנוע מכם להתנסות ולנסות דברים חדשים.

התוכנית "Chaos Monkey" של נטפליקס היא אחת הדוגמאות לאימוץ מתודולוגיה של כישלון מהיר. החברה גורמת או מדמה כישלון במציאת דרכים לשיפור החוסן והתהליכים. לדוגמה, החברה ניתקה באופן אקראי שירותי הפקה כדי לבדוק את יכולתה להתאושש מבעיות תשתית. תרגול זה ידוע בשם הנדסת כאוס.

שלא יעלה לכם לראש

אין דבר משפיל יותר מלהיכשל. ואולי דווקא בגלל זה, לכישלון יש תפקיד חשוב בחיים של כל מי שרוצה להיות מנהיג. כל מי שהגיע להצלחה צריך לזכור את כל הפעמים שנכשל בדרך אל ההצלחה. ההצלחה יכולה לגרום לאנשים ולארגונים אותם הם מנהלים לתחושה של עליונות – בלתי מנוצחים. מנהיגים שחוו מספיק כישלונות נוטים לזכור מהיכן באו ולזכור למה ההצלחה לא יכולה לעלות להם לראש.

טעויות הן בעצם מתנות

כישלונות הם למעשה ברכות בתחפושת. על ידי למידה מטעויות, הטעויות הופכות למתנות. הקדישו זמן לשקף באמת על הצדדים החיוביים והשליליים של הניסוי, והקפידו להתאים את האיטרציה הבאה של הפתרון שלכם בהתאם לידע החדש. מבלי לשנות משהו בתנופה הבאה שלכם באתגר - התוצאה תהיה עדיין זהה.

מנהיגים עסקיים חכמים מבינים שכישלונות הם לא רק דבר שבשגרה, אלא שהם גם משמשים אבני קפיצה קריטיות להצלחה. המוטו של מארק צוקרברג לפייסבוק עד 2014 היה: "זוז מהר ושבור דברים", מתוך ההבנה שטעויות הן תוצאה טבעית של תהליך יצירתי וחדשני.

אני חושבת שהמחמאה הכי טובה שקיבלתי אי פעם מאחת המנהלות שהיו לי היא שאני אדם שיודע ללמוד מטעויות, ליישם לקחים מביקורת ומכישלונות. אם לא למדנו כלום מהכישלון - אז מה הוא שווה?

יעל קנדר היא מנהלת BDO Digital